אבי המנהגים האשכנזיים: סיפור חייו המרתק של המהרי"ל
רבי יעקב מולין
אבי מנהגי אשכנז
בעוד שנים אחדות ימלאו 700 שנים להסתלקותו של הפוסק המפורסם, רבינו יעקב בן ר' משה הלוי, המוכר בכינויו - מהרי"ל. ר' יעקב נולד במגנצא (גרמניה). אביו, ר' משה, אשר שם משפחתו היה מולין, שימש כרב בעיר זו. היו לו עוד בנים ובנות שהצטיינו בתורתם ובמידותיהם הטובות, אולם ר' יעקב עלה על כולם.
גולה למקום תורה
בשובו לעיר מולדתו מגנצא, נבחר למלא את מקום אביו, שנפטר בינתיים. הוא התחבב חיש מהר על בני קהילתו שנשאוהו על כפיים. כשחלה פעם ר' יעקב ושכב שלושה ימים כמשותק, שרק בקושי יכול היה לנשום, גזרו כל בני הקהילה על עצמם תענית, לצום כל שני וחמישי עד הימים הנוראים, לומר סליחות ותהילים, למען יבריא רבם הנערץ. משהבריא ובא לבית המדרש, המשיכו יהודי מגנצא בצומות, כפי שקיבלו על עצמם, למרות שעד ראש השנה נשארו עוד כמה חודשים.
שער אחד מספריו
אהוב על עדתו
רבי יעקב היה מרא דאתרא במלוא מובן המילה. הוא התמסר להפצת תורה ויראת שמים בקהילה הגדולה מגנצא, הוא גם ניהל ישיבה גדולה ודאג לתלמידים הרבים שנהרו אליו מקרוב ומרחוק. אחד מתלמידיו המובהקים ביותר היה רבי יעקב וויל, שהפך במרוצת הזמן לגאון ופוסק בעל שיעור קומה. המהרי"ל גילה דאגה אבהית לבני קהילתו. הוא התחבב גם כשליח ציבור בעל קול ערב ובעצמו חיבר ניגונים מספר, במיוחד לתפילות הימים הנוראים. כשהוא עבר לפני התיבה, בימי התשובה של ראש השנה ויום הכיפורים, עורר את קהילתו להתבוננות ולהתעלות רוחנית.
כארבעים שנה עמד המהרי"ל בראש הקהילה הגדולה של מגנצא אשר בניה הצטיינו בתורתם ומידותיהם התרומיות. בשנות חייו האחרונות פנו אליו מהקהילה העתיקה של וורמיזא, שיקבל את כס הרבנות שם ויעזור בבנייתה מחדש של הקהילה, אשר גדולי עולם כרש"י, רבי אליעזר בר' יהודה רוקח, המהר"ם מרוטנבורג ואחרים עמדו בראשה. המהרי"ל נענה בחיוב לבקשה ועבר לורמיזא, שם כיהן ברבנות שנה אחת, עד פטירתו במוצאי שבת תבוא, כ"ב אלול בשנת ה'קפ"ז.
ספרים מפורסמים
בהלכו בקרב היהודים, נוהג היה המהרי"ל לשאת איתו חומש קטן, כדי שהקמים לכבודו יחלקו את הכבוד לתורה ולא לו. בכלל נהג בענוות יתר, אך הקפיד הקפדה גמורה על כבודם של תלמידי חכמים ודרש מבעלי הבתים לכבד את תלמידי הישיבה וליקרם כראוי.
בית הכנסת העתיק בוורמס (וורמייזא) | צילום: shutterstock
בין שבעים זאבים
מצבם החומרי של יהודי גרמניה, אוסטריה פולין ומדינות אחרות, היה בימי המהרי"ל קשה במיוחד. רק שנים מעטות עברו מאז ימי הפורענות של המגיפה השחורה, שעה שהגויים העלילו על היהודים, והאשימום בהרעלת הבארות, כדי לערוך בהם פרעות. תשובות רבות של המהרי"ל וגאונים אחרים מהתקופה ההיא, מוקדשות לבעיות כגון יתומים, אלמנות, ירושות, עגונות, אבילות וכו'.
בתקופה זו פרצה בבוהמיה גם מלחמת הדיעות בין קבוצות נוצריות שונות. כרגיל במקרים כאלה, החלו הצדדים לערוך פרעות ביהודים. סכנה גלויה נשקפה לקהילות רבות והמהרי"ל שלח איגרות לקהילות אלו, כמו גם לקהילות האחרות וגזר תענית על כל יהודי ויהודי מבן 20 שנה ומעלה, כולם חוייבו על ידו לצום שלושה ימים רצופים, ממחרת שבת בראשית, אפילו נערים בני 13 ונערות בנות 12 חוייבו לצום. אך הם הורשו להפסיק את התענית מדי ערב. המהרי"ל קרא באגרותיו ליהודי דורו להיות נכונים למסור את נפשם על קידוש השם.
אכן יהודים רבים מסרו את נפשם ומתו על קידוש השם בימים הטרופים ההם. היו גם קהילות שראו ניסים גלויים וניצלו מידי הפורעים האכזריים.
כך שיתף את עצמו המהרי"ל בסבלם ושמחותיהם של היהודים בני דורו, הוא תופס עד היום מקום מכובד בשורה הראשונה של גדולי ישראל, שהאירו את חיי האומה בחשכת הגלות.