השבוע פגש אותי יהודי שהציג את עצמו בשם יגאל ושאל אותי: "הרב אייזנבך האם אתה זוכר אותי?". ניסיתי, התאמצתי אך לשוא. הוא אבל זכר אותי היטב ואמר לי שהוא שמח לפגוש בי לאחר עשרים שנה מאז ההיכרות הראשונה שלנו. רק תוך כדי השיחה הצלחתי להזכר בו במעורפל ובקושי שכן חלפו מאז יותר מעשרים שנה. 

ובכן, יגאל מיודענו, היה מנהל הגד"ש [=גידולי שדה] של קיבוצי הערבה בימים ההם. הגד"ש חלש על שטחים נרחבים שסיפקו יבולים רבים לעם ישראל. מתוקף תפקידי כאחראי על מצוות התלויות בארץ בלשכת הרבנות באילת עמדתי בקשר עם חקלאים רבים ומגדלי ירקות.

באחד הימים כאשר פגשתי את יגאל. הוא החל לשפוך את ליבו לפניי וסיפר לי כי לקראת שנת השמיטה בשנת תשס"א קיבוצי הערבה שתחת הגד"ש שבניהולו השקיעו כספים רבים וזרעו גידולים רבים עבור הקהילות החרדיות שצורכות את יבולי הערבה.

משום מה המזל לא האיר להם פנים ומחירי הירקות צנחו לרמות נמוכות מאוד עקב הרוויה שהיתה אז בשוק הכללי. לדבריו חלק מהגידולים לא נקטפו כלל שכן ההוצאות של הקטיף והשינוע עלו על הרווחים שיכלו להרויח באותם ימים מהירקות שמחירם צנח. במקרה כזה מעלים טרקטור על האדמה והוא דורס בכאב לב את כל היבולים לצורך חרישה מחודשת לעונה הבאה.

יגאל מספר לי כי הצעתי לו שאבוא אל החקלאים המגדלים עם זוגות תפילין ואניח לכולם ובזכות מצוה זו יומשך להם השפע הנדרש. ואכן לאחר כמה ימים הגעתי למשרדי הגד"ש מצוייד בערכות תפילין והנחתי אותם לכל מנהלי האגפים בגד"ש.

חלפו שבועיים ימים והמצב לא רק שלא השתפר אלא שהוא המשיך להתדרדר ויגאל פונה אליי ושואל אותי לפשר הדבר. "כולנו הנחנו תפילין וראה מה קורה" הוא שואל. עניתי לו כי חייבים שוב להניח תפילין וזה בודאי יסייע. הגעתי שוב עם התפילין וכולם ללא יוצא מהכלל הניחו התפילין ובליבם תפילה מעומק הלב שהשם ישלח להם ישועה והצלחה בעל מעשי ידיהם.

חלף עוד חודש ימים והמצב ממשיך לסגת. ההשקעה העצומה של החקלאים אינה מצדיקה את עצמה והם אינם יודעים את נפשם. יגאל פונה אלי שוב ושוב לטקס עצה רוחנית להצלת המצב. הוא תיאר לי את נפילת הרוח שפוקדת את החקלאים המגדלים כשהם אינם יודעים מה לעשות ונופלים לזרועות היאוש. גידולי ירקות כמוהו כהימור בבורסה. מליוני שקלים מושקעים והתנודות במחירי הירקות יכולים או להפוך אותך למיליונר או לעני ואביון שינסה את מזלו בעונות הבאות.

הרבי מצטט בשיחותיו את מאמר הירושלמי שיהודי "מאמין בחי עולמים וזורע". אצל החקלאים הללו האמונה והרמת העיניים לשמים היא מנת חלקם יום יום. על אלו ניתן להמליץ את דברי הגמרא בקידושין: "הספנים רובן חסידים [=שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה]".

יגאל מספר כי במפגש הבא שלי עמו הכרזתי בקול רם ש"גם אם הברכה מתמהמהת, היא בודאות בוא תבוא". ההבטחה הא-לוקית בתורתנו לשומרי השמיטה "וציויתי את ברכתי" היא נצחית והיא קיימת לעד. אמרתי לו שכל מי שמשתתף בסיוע לשומרי השמיטה למהדרין נכלל בברכה זו כולל ה"גד"ש" שהגדיל והרחיב את שטחי הזריעה כדי לעמוד לימינם של צרכני השביעית לפי בקשתם.

עשרים שנה חלפו ואינני יכול לשכוח את הפתגם  שאמרתי לי אז בנחרצות ובנחישות שליווה אותי זמן רב ונתן לכולנו זריקת עידוד - מספר יגאל - "גם אם הברכה מתמהמהת היא בוא תבוא!!!" ואכן כך היה.

לקראת סוף עונת החורף היו לנו שתי חלקות גדולות של דלעת בקיבוץ גרופית. נוצר אז מחסור של דלעת במדינה כולה, והיה צריך להמתין כמה חודשים עד לגידולי הדלעת החדשים. מחירי הדלעת נסקו לגבהים והרווח עבור החקלאי היה פי עשר בערך מהמחיר הרגיל. כדי לסבר את האוזן, אם חקלאי שמרוויח על קילו ירק שקל בודד הוא מאושר שבמאושרים, הרי שבנידון דידן הם הרויחו כעשרה שקלים על כל קילו דלעת!! 

הוסף לכך את חיי המדף הארוכים של הדלעת. בשונה מכל הגידולים האחרים שיש ללקט אותם מיד עם בישולם וכל התמהמהות מובילה את היבול לאבדון, הדלעת יכולה להוותר באדמה זמן רב וגם לאחר עצירת ההשקיה. הם אינם מתקלקלים ונותרים בטריותם ובעמידותם לאורך זמן ואתה הוא המחליט מתי לשווק אותה לאורך שבועות רבים. 

יגאל מספר כי שתי חלקות הדלעת שברשותם הפכו למכרה זהב והם קיבלו הזמנות מכל הארץ. הם יכלו להתמקח על המחיר ולקבל את מבוקשם מאחר והם היו בלעדיים בשוק הדלעת. תוך חודש ימים הם לא רק סגרו את הגרעונות אלא הפכו את העונה השנתית לרווחית ביותר.

•

המפגש הזה עם יגאל מלמד אותי שני דברים. ראשית, גם 'קיבוצניקים' המצויים במקומות הנידחים ביותר ליבם ער לאבינו שבשמים. והדבר השני הוא שפעמים פעילות רוחנית שנעשית בזמן כזה או אחר יש לה השפעה עצומה גם לאחר עשרות שנים וכדברי הרבי הקודם "חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם". במהלך שיחתנו הוא חזר בהתלהבות כמה פעמים על "גם אם הברכה מתמהמהת היא בודאי בוא תבוא!!"

כיום יגאל הוא פנסיונר והוא משמש בתפקיד של ועדת תרבות באחד הקיבוצים בערבה והוא הכתובת באותו קיבוץ לכל דבר שבקדושה. חתני הרמ"מ אשכנזי, שליח הרבי לישובי חבל אילות עומד עמו בקשר, ופועל רבות בעזרתו הנדיבה להגדיל תורה ולהאדירה.