הפורים שחלף שימח את כולנו ואף אותי כמידי שנה, אלא שהשנה נוספו לי עוד כמה עילות וסיבות שגרמו לי להוסיף ולהרבות בשמחה.

הראשונה שבהם היתה בעת משתה הפורים המסורתי המתקיים בביתי. למרות פסק הזמן שהקורונה הביאה עמה בשנה החולפת, היא לא עמעמה במאומה את זרם הבאים לשמוח בשמחת הפורים. קרוב למאה איש ואשה הגיעו אלינו וכפי המסורת הנהוגה הם מקיימים את כל ארבעת מצוות הפורים.

המשתה נפתח בקריאת המגילה מראשיתה לסופה, המשך במשלוח מנות מאחד לחבירו ומאשה לרעותה, וכמובן קיום מצות מתנות לאביונים ורק לאחר מכן מתיישבים כולם לסעודת המצוה, לאחר נטילת ידיים אל השולחנות הערוכים כאשר עליהם מוצבים הבקבוקים שתכולתם משרים שמחה ומרוממים את הציבור טפח מעל הקרקע.

מנהג קבוע הוא לנו שבראש היושבים בשולחן המרכזי בסעודת הפורים יושב מר מאיר יצחק הלוי שעד לא מכבר היה ראש העיר אילת ובשנה האחרונה עבר למשכן הכנסת שם הוא מכהן כחבר כנסת וכסגן שר החינוך לצידה של שרת החינוך הגב' שאשא ביטון.

חששתי שמרום תפקידו הנכבד והמעסיק אותו ביותר ייבצר ממנו להגיע למשתה, אך כשקיבל את הזמנתי הוא נענה בחיוב ואכן הגיע בזמן והוא ממשיך את המסורת רבת השנים שהוא זה שמברך את ברכות המגילה לפניה ואחריה ומוציא ידי חובתו את הקהל הקדוש.

האורח הדגול מר מאיר יצחק הלוי הוא איש שיחה מרתק שניחון בחוש הומור מפותח ולא יפלא שכולם מחכים בכליון עיניים למוצא פיו ולדברים שהוא נושא בכל אירוע ואירוע ובודאי בעת משתה הפורים כאשר ליבו טוב ביין.

הפעם כאשר נשא דברים הוא סיפר כדרכו על מסירות נפשם של חסידי חב"ד אותם הוא הכיר לראשונה בחג הסוכות תשל"ד כאשר לחם במלחמת יום הכיפורים במוצב 'בודפשט'. לפתע משום מקום הגיחו כמה חסידים עם ארבעת המינים ותוך סיכון ממש בין שריקות הפגזים הם הגיעו אלינו לשמח אותנו.

בהמשך הוא עבר לאקטואליה והעלה על נס את גבורתם ומסירות נפשם של שלוחי חב"ד באוקראינה, דבר שאין לו אחר ורע. הוא ציין כמה סיפורים מדהימים של הקרבה שנחשפו בימים האחרונים המלמדים עד כמה חסידי חב"ד משליכים את עצמם מנגד עבור עם ישראל בכל מקום שהוא.

וכאן הוסיף סגן שר החינוך עוד נקודה מסויימת שלי היא עשתה משהו בלב.

בדבריו הוא אמר כך: "בתפקידי החדש אני נוסע הרבה ברכב ממקום למקום ומאזין רבות לרדיו. כמעט בכל תכנית מראיינים את שלוחי הרבי לאוקראינה והם מספרים על ההתרחשויות בזמן אמת ונותנים תמונה מאוד מדוייקת מכל הקורה והעובר על יהודי המקום.

כאשר חסידי הרבי נשאלו מאת המראיינים בכמה הזדמנויות מה מניע אתכם וגורם לכם להקרבה הזו, הם ענו כולם פה אחד שהם פועלים מכוחו של הרבי מליובאוויטש. הם לא מדברים על קריירה שהתפתחה או על ערבות יהודית וכדומה, הם מצביעים על דבר אחד ויחיד - הרבי מליובאוויטש! זה הדבר שהביא אותם לעזוב את המסגרות הקודמות שלהם ולעבור אל ארץ עם תרבות לא נודעת וגם כיום הוא הדרייבר שמניע אותם בימים אלו".

הדגש בדבריו לא היה על העוצמה באהבת ישראל ועל ההקרבה החב"דית כי אם על העובדה הבלתי נתפסת שהרבי בעצמו הצליח לגדל דור של 'מורעלים' למטרה הא-לוקית.

הוא הוסיף כי מזמן החליט שכאשר ייצא לפנסיה הוא יחקור את פשר התופעה הנדירה הזו של איש ענק וקדוש שהצליח להתנחל בלבבות חסידיו שהפכו לחיילים המקריבים את עצמם בשדה הקרב וניזונים ממנו עד היום.

אני לא צריך לספר לאף אחד מה אני מרגיש לאחר ה'לבסומי בפוריא' כשאוזניי שומעות את הדברים מפי אישיות ישראלית ציבורית. דברים המתאימים למשפיע ב-770 המחדיר באוזני התמימים שישנו נשיא הדור המזין את העם באמונה ומגייס ללגיונו את חסידיו כמרדכי היהודי בשעתו.

•

דבר נוסף שהגביה את שמחתי לשחקים השנה הוא כששמעתי על כך שחתני השליח לישובי חבל אילות הרב מ"מ אשכנזי הצליח לאסוף באחד מקיבוצי הערבה יותר מעשרים איש לקריאת המגילה הן בליל הפורים והן ביומו.

לא אנקוב בשמו של הקיבוץ המדובר אך אציין כי אירוע כזה לא אירע בו מאז הווסדו לפני יותר מחמישים שנה. עשרות שנים אני מנהל שיחות קרובות עם אנשי הקיבוצים ועד היום לא הצלחתי לפענח את הרתיעה שלהם מכל בדל של יידישקייט.

מדובר באנשים איכותיים ונבונים שמוכנים לשבור כל מוסכמה ערכית ורעיונית לטוב ולמוטב. יש להם פתיחות בלתי מוגבלת לכל חדשנות שהיא. הדבר היחיד שהם נרתעים ממנו הוא קיום המצוות גם אם הוא באופן זמני ונסיוני.

סיפר לי אחד הקיבוצניקים המתגורר באותו קיבוץ האמור שמאז הוא התקרב ליהדות לפני כשלושים שנה הוא ניסה לא פעם לארגן מנין לקריאת המגילה ואף לא הצליח לקבץ חצי מנין. אותם מתי מעט המתקרבים ליהדות המתגוררים בקיבוצים הקרובים לאילת מקבלים מענה לכל צרכי הדת שלהם באילת וחלקם נוסע אלינו יותר מחצי שעה.

והנה השנה מגיע שליח צעיר ונמרץ ומצליח בדרכי נועם ובחן מיוחד לקבץ אותם לקריאת מגילה כמו גם לעוד פעילויות ושיעורים במשך השנה ומביא להם את אור היהדות והחסידות כשהם אסירי תודה ומודים לו מקרב לב.

•

השמחה הזו נוסכת בנו כוח ועוז לפורר את אחרוני האבנים בחומת הגלות וכשם שליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו בקרוב ממש.