מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת שמיני
הפרשה החסידית
פָּרָשַׁת שְׁמִינִי
מִיכָאֵל: אֲנִי מִתְלַבֵּט בְּכַמָּה שְׁאֵלוֹת מַכְבִּידוֹת כְּבָר כַּמָּה יָמִים וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה לְהַחְלִיט...
יְהוֹשֻׁעַ: אַתָּה בְּוַדַּאי לֹא מִתְכַּוֵּן שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לְךָ תְּשׁוּבוֹת...
מִיכָאֵל: כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא. אֲנִי רַק מְסַפֵּר לְךָ מָה כָּל-כָּךְ קָשֶׁה לִי לָאַחֲרוֹנָה.
יְהוֹשֻׁעַ: אֵינֶנִּי מֵבִין אוֹתְךָ, לוּ הָיִיתִי בִּמְקוֹמְךָ הָיִיתִי פָּשׁוּט נִגָּשׁ אֶל הָרַב, שׁוֹטֵחַ לְפָנָיו אֶת כָּל הָעִנְיָן וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּכְרִיעַ.
מִיכָאֵל: עֲזֹב, כָּל מָה שֶׁהָרַב יוֹדֵעַ – גַּם אֲנִי יוֹדֵעַ. אֵיךְ הוּא יוּכַל לַעֲזֹר לִי?
יְהוֹשֻׁעַ: אֵינֶנִּי מֵבִין, אֵין לְךָ "עֲשֵׂה לְךָ רַב", מַשְׁפִּיעַ אִישִׁי שֶׁאִתּוֹ אַתָּה מִתְיַעֵץ?
מִיכָאֵל: אֹמַר לְךָ אֶת הָאֱמֶת, קָשֶׁה מְאוֹד לִמְצֹא 'מַשְׁפִּיעַ' מַתְאִים. בִּמְקוֹם לְהַשְׁקִיעַ זְמַן בְּחִפּוּשִׂים אַחֲרֵי מִישֶׁהוּ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲנִי מַעֲדִיף לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַזְּמַן בְּלִמּוּד בְּעַצְמִי וּבְהִתְעַלּוּת אִישִׁית, וְכָךְ לִהְיוֹת הָ'רַב' שֶׁל עַצְמִי...
יְהוֹשֻׁעַ: אוֹהוֹ, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיְּדִידִי וְרֵעִי כָּל-כָּךְ 'מָלֵא' עִם עַצְמוֹ! אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת 'הָרַב' שֶׁל עַצְמְךָ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר! מָה עִם קְצָת 'בִּטּוּל'? 'בִּטּוּל עַצְמִי' לְרַב בְּיִשְׂרָאֵל, הִתְבַּטְּלוּת בִּפְנֵי הוֹרָאָה שֶׁל הָרַבִּי – שֶׁלְּכָל אֶחָד צָרִיךְ לִהְיוֹת "עֲשֵׂה לְךָ רַב"...
מִיכָאֵל: מָה אֹמַר לְךָ, לְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ. אֲנִי מַשְׁלִים עִם זֶה שֶׁהַחִסָּרוֹן שֶׁלִּי הוּא חֹסֶר בְּ'בִטּוּל'.
יְהוֹשֻׁעַ: תִּשְׁמַע, זֶה לֹא כָּל-כָּךְ פָּשׁוּט, זֶה מַמָּשׁ מְסֻכָּן. הָיִיתִי מַגְדִּיר אֶת זֶה אֲפִלּוּ כְּ'מִשְׂחָק בְּאֵשׁ'! אַתָּה אֲפִלּוּ יוֹדֵעַ עַל שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁמֵּתוּ בִּגְלַל עִנְיָן דּוֹמֶה!
מִיכָאֵל: 'מִשְׂחָק בְּאֵשׁ' – לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן? וְאֵילוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ אֲנִי מַכִּיר? אֲנִי מַמָּשׁ לֹא מֵבִין לְאָן אַתָּה חוֹתֵר...
יְהוֹשֻׁעַ: פָּשׁוּט, לִשְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן – נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁאַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁמֵּבִיא רַשִׁ"י לְמוֹתָם, זוֹהִי הָעֻבְדָּה שֶׁ"הוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי... רַבָּן". הָיָה חָסֵר לָהֶם בִּיכֹלֶת הַהִתְבַּטְּלוּת. הָרַבִּי אוֹמֵר שֶׁכָּל יְהוּדִי מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִלְמֹד מִזֶּה, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם – אֲנִי תַּלְמִיד-חָכָם, אֲנִי לַמְדָן, אֵינֶנִּי צָרִיךְ לְחַכּוֹת שֶׁהָרַב יוֹרֶה לִי הֲלָכָה, אוֹ יוֹרֶה לוֹ אֶת דַּרְכִּי בַּעֲבוֹדַת ה', אוֹ יוֹרֶה לִי מָה לְהַכְרִיעַ בִּשְׁאֵלוֹת אֲחֵרוֹת... אֲנִי אַכְרִיעַ בְּעַצְמִי!
מִיכָאֵל: אֲהָהּ, וְלָכֵן אָמַרְתָּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִנְיָן שֶׁל 'אֵשׁ', כִּי הֲרֵי אֵשׁ יָצְאָה וְאָכְלָה אוֹתָם... נָכוֹן. אֲבָל, אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁרַשִׁ"י מֵבִיא עוֹד אֶפְשָׁרוּת שֶׁל סִבָּה שֶׁגָּרְמָה לְמוֹתָם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא. מָה שֶׁאָמַרְתָּ – זוֹ אֵינֶנָּה הַסִּבָּה הַיְּחִידָה הָאֶפְשָׁרִית. רַשִׁ"י אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – "שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ"!
יְהוֹשֻׁעַ: אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁעִם הַפִּלְפּוּלִים שֶׁלְּךָ, תִּתְחַמֵּק מִן הָאֱמֶת? לֹא וָלֹא! גַּם אֶת עִנְיַן 'שְׁתוּיֵי הַיַּיִן' אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל-פִּי פְּנִימִיּוּת הָעִנְיָנִים, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן.
מִיכָאֵל: אֵיךְ? מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין 'שְׁתוּיֵי יַיִן' לְבֵין 'בִּטּוּל' וַ'עֲשֵׂה לְךָ רַב'?
יְהוֹשֻׁעַ: רְאֵה, יַיִן – זֶהוּ לִמּוּד תּוֹרָה בְּאֹפֶן שֶׁל 'בִּינָה'. לִמּוּד תּוֹרָה עִם הַרְבֵּה הַעֲמָקָה, הַרְחָבָה וַהֲבָנָה. נָדָב וַאֲבִיהוּא הָיוּ 'שְׁתוּיֵי יַיִן', כְּלוֹמַר מְלֵאִים עַד מְאוֹד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בַּהֲבָנָה גְּדוֹלָה. זֶה בִּכְלָל לֹא נוֹרָא, זֶה אֲפִלּוּ מְצֻיָּן. לֹא סְתָם אָמַר עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: "שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ". אֶלָּא, הַבְּעָיָה הִיא שֶׁהֵם נִכְנְסוּ כָּךְ אֶל 'הַמִּקְדָּשׁ'. בַּ'מִּקְדָּשׁ' – עוֹלַם הַתְּפִלָּה, אָסוּר לַעֲמֹד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּהַרְגָּשָׁה שֶׁ'אֲנִי לַמְדָן' – 'שְׁתוּיֵי יַיִן'.
מִיכָאֵל: אָז בְּעֶצֶם נִדְרָשִׁים מֵאִתָּנוּ שְׁנֵי הֲפָכִים. גַּם לִהְיוֹת 'שָׁוִים' הַרְבֵּה מְאוֹד (כְּמוֹ שֶׁאָכֵן הָיוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא), אֲבָל גַּם לְהַרְגִּישׁ אֶת עַצְמֵנוּ 'שָׁוִים' כְּלוּם.
יְהוֹשֻׁעַ: בְּדִיּוּק כָּךְ. וִיהוּדִי יָכוֹל לַעֲמֹד בִּמְשִׂימָה מֻרְכֶּבֶת כָּזֹאת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחֻבָּר עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנּוֹתֵן לוֹ כּוֹחַ לְחַבֵּר גַּם בֵּין הֲפָכִים.
מִיכָאֵל: שִׁכְנַעְתָּ אוֹתִי. עוֹד הַיּוֹם אֶפְנֶה וְאֶתְיַעֵץ, עִם רַב, וְאֵדַע אֶת אֲשֶׁר לְפָנַי...
מתוך "תורתך שעשועי"
מאפשרים לכם לקבל
