לא כל יום פורים? בפרנקפורט יחגגו הלילה את 'פורים-שני'
פורים וינץ
וינצנץ פטמילך היה אופה גרמני שונא ישראל מהעיר פרנקפורט שעל נהר המיין. בעיר המפורסמת התקיימה קהילה יהודית גדולה, שחבריה היו מוכרים היטב בעיר.
רחוב היהודים בפרנקפורט לפני קרוב ל200 שנה
המן מקומי
במהלך חודש אלול של שנת ה'שע"ד, יצא וינצנץ האופה במסע הרג והרס, שתכליתו הייתה הכרזת מרד על הקיסר הגרמני ששלט בעיר. וינצנץ אסף סביבו המוני בעלי עסק מקומיים, שלהב אותם בדבריו וקרא לעשות סוף לשלטון הקיים, ובעת ובעונה אחת – לפגוע ביהודים. ההתקוממות הפכה עד מהרה לנסיון פוגרום של ממש. האספסוף המולהב מיהר לכיוון שכונת היהודים בקריאות שלא הותירו שום ספק באשר לכוונתם.
המוני היהודים מיהרו להימלט ולהסתתר בבית העלמין היהודי הסמוך לעיר, או בבתי ידידים גויים שהסכימו להחביאם עד יעבור זעם. המשמר האזרחי בעיר עצר לבסוף את הפוגרום שנערך בשכונת היהודים, אך היה זה מאוחר מידי. בתים וחנויות הושחתו, והשכונה היהודית ספגה נזק עצום. לבסוף, התירו וינצנץ ואנשים ליהודי פרנקפורט לברוח מהעיר, אך התנו זאת בכך שיעזבו את העיר בחוסר כל וללא רכוש.
נהפך להם מיגון לשמחה
בינתיים, הגיעה השמועה על המרד של וינצנץ פטמילך לאוזניו של הקיסר. הוא זעם על החוצפה, ועלה יחד עם צבאו על העיר פרנקפורט. זה לא לקח הרבה זמן, ובתוך ימים ספורים הובא וינצנץ האופה למשפט שבסופו הוא נמצא אשם ונידון למוות. כתום שנתיים של גלות, קרא המלך ליהודי פרנקפורט לשוב לעירם וחייב את מועצת העיר להעניק להם דמי פיצויים בסכום עצום.
ציור עתיק המתאר את היהודים שבים לפרנקפורט
יהודי העיר שבו איש איש לביתו והשתקמו מההריסות ומתקופת הגלות הקצרה. היום שבו הותרו היהודים לחזור לביתם היה יום כ' באדר, וזכר לנס ולמאורע המשמח נקבע אותו היום מאז ליום משתה ושמחה, ואף זכה לכינוי 'פורים וינץ' על שמו של וינצנץ שונא היהודים.
לעומת זאת, יום כ"ז באלול, שבו גורשו בני הקהילה ממקומם, נקבע לדורות בקרב בני פרנקפורט כיום תענית, זכר לתקופה הקשה.
ביום פורים וינץ נהגו יהודי פרנקפורט שלא לומר תחנון, וכן להתפלל במנגינות ייחודיות של שמחה והודיה, זכר לנס שעשה להם ולאבותיהם.