הרב יוסף יצחק גרינברג, אלסקה

מדהים: דברי הרבי בכ׳ חשון תשמ״א ב120- להולדת הרבי הרש״ב, כמו נאמרו לימינו אלו ממש בקשר למלחמה שפרצה באוקראינה בימי ההכנה למלאת מאה ועשרים שנה להולדת הרבי נשיא דורנו:

העצה לבטל את המצב המבהיל בעולם של ׳מלכיות מתגרות זו בזו׳, הוא ע״י הנהגה באופן של שמחה אמיתית, כהלימוד ממזמור קכ״א

א. בהתוועדות כ׳ חשון תשמ״א, במלאות מאה ועשרים שנה להולדת הרבי רש״ב, פתח הרבי את ההתוועדות בכך שהעולם נמצא עכשיו במעמד ומצב מבהיל של מלכיות מתגרות זו בזו, ואשר כולם מודים שזה מצב שלא היה כמוהו מעולם, אבל בודאי שהכל יסתיים לטובה…

ב. הרבי הסביר שהעצה איך לבטל את המצב המבהיל הזה הוא ע״י דרך הנהגה שעדיין לא ניסו אותה, והיא דרך השמחה, והיינו שעל כאו״א להתנהג בדרך העבודה מתוך שמחה אמיתית, ואז מבטיחים שיקויים הנאמר בכתוב ״אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ״,

וכמובן מענין ההפכי שכאשר חסר בעבודת ה׳ ״תחת אשר לא עבדת..בשמחה וטוב לבב״ הרי זה גורם ח״ו ל״ועבדת את אויבך״, הנה כאשר הוא עובד את ה׳ מתוך שמחה אמיתית -

ולא רק בעת לימוד התורה שעליה נאמר ״פקודי ה׳ ישרים משמחי לב״, ולא רק בעת עשיית המצוות בשמחה של מצוה, אלא שיעמוד בתנועה של שמחה גם בעת שעוסק בעניניו הפרטיים בכל מעשיך לשם שמים ובכל דרכיך דעהו -

הנה מובטח לו שיקויים הנאמר בכתוב ״ויכחשו אויבך לך״!

ג. וכאן שאל הרבי איך שייך לתבוע מיהודי שני הפכים: הרי מצד אחד עליו לדעת שהמצב בעולם הוא מבהיל ועד שהחושך יכסה ארץ וערפל לאומים, וההלכה היא ש״אין סומכים על הנס״, ועליו לעשות את כל הפעולות בדרך הטבע שנוגעים למצב כזה,

ואילו מצד שני תובעים ממנו שיעמוד בתנועה של שמחה אמיתית, ואדרבה מפני שישנו עכשיו חושך גדול הנה זה גופא צריך לפעול אצלו שיהיה אצלו יתרון האור ויתרון השמחה מתוך החושך, ואומרים שזה שייך לכל אחד ואחת ששמע מהוראה זו של תורת החסידות, שצריכים עכשיו לעמוד בתנועה של שמחה אמיתית!

ד. והמענה על זה הוא ממזמור קכ״א שמתחילים לומר במלאות מאה ועשרים שנה.

המזמור פותח עם הפסוק ״שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי״. והיינו שכאשר נמצאים במצב ובזמן של ״גלינו מארצנו״, שנגרם מפני שהיהודי הוא במצב של ״ישן מן המצוות״, ושזה יכול לגרום למעלה את ענין השינה כביכול, ועד שישנו חשש וקס״ד שיתכן מצב שהוא ח״ו ההיפך מ״לא ינום ולא יישן שומר ישראל״,

ועל כך עונה הפסוק ואומר ״מאין יבוא עזרי״, וכפירוש תורת החסידות שזה לא נאמר בסגנון של שאלה מאין יבוא עזרי? אלא שזה נאמר בסגנון של מענה והודעה,  שה״עזרי״ של עם ישראל הוא מדרגת ״אין״, שהיא הדרגא הכי גבוה באלקות שעליה נאמר ״דלא אתרמיז בשום אות וקוץ כלל״, שהיא למעלה משם הוי׳, ומדרגה גבוה זו נמשכת ה״עזרי״ כאן למטה בעולמנו הגשמי, וכהמשך המזמור ״עזרי מעם ה׳ עושה שמים וארץ״.

ה. ולכן אין ליהודי מה לחשוש ולפחד מהסכנות שקיימים בעולם, וכפי שאומר הכתוב ״הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל״, שמעניקים לו שמירה מיוחדת כאן למטה, מכיון שהשמחרה היא מהדרגא של ״עינא פקיחא״, שהיא הדרגא של ״אין״ ששם לא שייך מלכתחילה כל ענין השינה כביכול, ולכן השמירה של ״לא ינום ולא יישן״ מהדרגא הנעלית הזאת היא באופן של ״לא שניתי״, ולכן גם כאשר נמצאים במצב מבהיל של חושך וגלות, הנה זה דבר ברור ובוודאות גמורה ש״לא ינום ולא יישן שומר ישראל״.

ו. וזוהי ההוראה והמענה שמזמור קכ״א נותן, שלמרות שהוא אכן יודע ומבין שישנו מצב מבהיל בעולם ושבגלל זה הוא אכן עושה כל מיני פעולות בדרך הטבע בקשר לכך, הנה ביחד עם זאת ״חדוה תקיעא בליבאי מסטרא דא״, והוא עומד בשמחה אמיתית,  כי הוא יודע שגם במצב זה ישנו את השמירה של ״לא ינום ולא ישן שומר ישראל״, ושזה אכן תפקידו של יהודי לתקן את העולם, ואחד העצות לתקן את החושך המבהיל ולבטלו, ולהוציא את העולם מן הגלות שלו, הוא ע״י שמכניסים בעולם ענין שהוא למעלה מגדרי העולם ועי״ז מתקנים את העולם, והוא ע״י דרך השמחה, כי בכח השמחה לפרוץ את גדרי הגלות.

ז. ולמרבית הפלא שניסו כל מיני דרכים אבל עדיין לא ניסו את דרך השמחה, ואולי יחידים התנהגו כך, ורק בחשאי, ורק מזמן לזמן, אבל מכיון שצריכים לעשות שטורעם בעולם ולהוציא את העולם עצמו מגדרי הגלות שלו, זה רק יכול לקרות על ידי שיהודי מוציא את עצמו מהגלות הפנימי שלו, והעצה לכך היא ע״י ענין השמחה שפורצת את כל הגדרים, כולל גם את גדרי הגלות.

ח. הרבי הוסיף הוראה נוספת מענין הנ״ל:  תובעים מכאו״א להוציא את עצמו מהגלות הפנימי שלו על ידי שיתבודד לכמה רגעים בחדר סגור, בעצימת עיניים ובהתבוננות חזקה, אשר יפעול ע״ע שישכח על עצמו ועל מציאותו האישית, ושירגיש אשר הנה הוא עומד בפני הרבי בעל יום ההולדת שעומד עליו, ושזהו כל מציאותו אשר הוא חסיד של הרבי. (וכן להתנהג כך מזמן לזמן, פעם בשבוע ומה טוב בכל יום ויום), וזה ישנה את העולם, שהחושך שנמצא בארץ והערפל שנמצא בלאומים יתבטל לגמרי, וכפס״ד הרמב״ם שע״י ״מצוה אחת״ הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה״, שתהיה ישועה והצלה בכל הנ״ל.

ט. הרבי סיים את שיחת הקודש באמרו אשר, הן אמת אשר נמצאים במצב שהחושך יכסה ארץ וערפל לאומים, וכפי שרואים זאת מהסימנים המובאים בסוף מסכת סוטה, ואין צורך לחפש ראיות כי כאשר יוצאים לרחוב, או ששומעים מהנעשה ברחוב רואים לאיזה מצב ירוד אומות העולם התדרדרו, וכמדובר בהתוועדות לעיל אודות מלכיות מתגרות זו בזו וכו׳, והמצב עוד יותר גרוע מהפשט הפשוט בזה, ובפרט שעוד ידם נטוי׳ -

הנה ביחד עם זאת על יהודי לדעת שזהו דבר הפשוט שמ״אין״ יבוא עזרי, ועזרי מעם הוי׳ עושה שמים וארץ, ואשר ״הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל״, וכפירוש רש״י ש״הנה״ הוא לשון של שמחה, שזה פועל על יהודי שכאשר הוא מדבר הנה דיבורו הוא בלשון של שמחה, ועד שמתנהג בפועל באופן של שמחה, ובפרט עפ״י המבואר בחסידות כנ״ל שהסיבה לכך שלא ינום ולא יישן שומר ישראל הוא מפני שהשמירה הזאת היא מהדרגא העליונה של של ״עינא פקיחא״ ששם מלכתחילה לא שייך ענין השינה כביכול, והמדובר הוא בנוגע לשמירה כאן בעולם הזה הגשמי ובזמן הגלות, כמדובר לעיל בארוכה.

י. והמעשה הוא העיקר: שתהיה שמחה כפשוטה בכל מעשיך ובכל דרכיך כפשוטם. וכן בהשתדלות נוספת במבצעים, מבצע אהבת ישראל שהוא מהענינים העיקריים של בעל יום ההולדת, מבצע חינוך שגם היה מהענינים העיקריים שלו, וכן מבצע תורה, מבצע תפילין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע בית מלא ספרים - יבנה וחכמי׳, מבצע נרות שבת קודש, מבצע כשרות, מבצע טהרת המשפחה, מבצע והשיב לב אבות ע״י בנים,  מבצע צבאות השם,

וכימי צאתך מארץ מצרים שאז יצאו צבאות ה׳ מארץ מצרים, ויצאו ביד רמה, ועוד בימים האחרונים בגלות כבר היה ״ולכל בני ישראל היה אור במושבותם״,

כן תהיה לנו, ובאופן הנראה והנגלה גם לעיני בשר, ובעגלא דידן ממש.