תענית אסתר
מה הסיבה?

אם חושבים על זה, התענית הזו שאנו מתענים היום, קצת מוזרה. אנחנו עומדים רגע לפני היום הכי שמח בשנה, חג הפורים, ובדיוק ברגע שלפני השמחה הגדולה אנו אמורים לצום? נראה קצת מוזר.

יש סיבה

אם מתחקים אחרי הסיבה שבגינה נקבעה התענית לערב חג הפורים, ניתן למצוא שתי דעות עיקריות. האחת היא זו של הרמב"ם, המשווה בין סיפורה של אסתר המלכה ששלחה למרדכי את המסר: "לך כנוס את כל היהודים, ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים", לבין הצום שלנו. חכמים ביקשו לקבוע זיכרון לאותם ימי צום וזעקה שקדמו לנס, גם בימינו אנו. הרמב"ם מסביר שהצום מועיל "כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו, כמו שעשה בימים ההם".

הרבי עולה לתורה בתענית אסתר תשמ"ח

הדעה השנייה סוברת, שהצום נקבע לזכר יום המלחמה של היהודים באויביהם. כזכור, המלך אחשוורוש לא הסכים לבטל את גזרתו הראשונה בו הורה להשמיד את היהודים, אך נתן לאסתר ולמרדכי אישור להוציא צו המתיר ליהודים להתגונן ולהילחם בחזרה. בפועל, אנו יודעים כי אימת היהודים נפלה על שונאיהם, והם הכו בהם מכת הרג ואבדן. אך לקראת היציאה למלחמה, עוד לא ידעו אם היא אכן תסתיים בניצחון היהודים. בשל כך תיקנו ביום המלחמה צום ותפילה, ובכך הדגישו שהניצחון לא תלוי ביכולותיהם של היהודים הלוחמים – במיוחד כאשר הם תשושים מהצום – אלא ברצונו של הקב"ה.

דעה נוספת סוברת כי לא כל היהודים צמו, אלא רק אסתר המלכה שלא יצאה למלחמה. היא נותרה בארמונה וצמה והתפללה להצלחת אחיה, זכר למאורע ולצום האישי שלה – נקרא הצום "תענית אסתר".