________________

עלונים מן השמיים

העלונים המרשימים שכיסו את ראשיהם של העוברים ושבים ברחובות תל-אביב, גרמו לכולם להרים את עיניהם למעלה בנסיון להבין את מקורם. מטוס ריסוס קטן שהמשיך הלאה, סיפק להם את התשובה.

במטוס פנימה ישב אחד מראשי פעילי צא"ח בעשורים הראשונים לפעילותה. היה זה הרב יצחק גנזבורג ע"ה, שבתוך שאר הפעילות הרבה בהפצת היהדות, עסק גם רבות ב"מבצע פורים" שקיבל את צורתו הראשונית באותם שנים. הטיסה הזו במטוס ריסוס מעל שמי תל אביב הייתה אחת הפעולות המוצלחות בתחום זה.

רעיון מהפכני

בשנת תשכ"ד, עלה במוחו של הרב גנזבורג רעיון גדול, שיביא את חשיבות קיום מצוות החג לקהלים גדולים יותר מאלו שהצליחו להגיע אליהם עד אז. הרעיון היצירתי היה לפזר מעל גוש דן באמצעות מטוס קל עלונים שיספרו לקוראים על מצוות חג הפורים וחשיבותם.

"ביררתי את העלויות של מבצע כזה, וכמעט נטשתי את הרעיון... הסכום הדרוש להפעלת מבצע כזה היה מעל ומעבר ליכולות הכספיות שעמדו לרשותנו באותם ימים", סיפר לימים הרב גנזבורג. "אולם הידיעה שמבצע כזה לא יותיר יהודי אחד בכל גוש־דן שלא יידע מהו פורים במובנו החסידי - הניעה אותי להתעלות מעבר לשיקולים הכספיים הצרים, ולרתום את כל כוחותיי להצלחת המשימה".

ובכל זאת, דרוש מימון כלשהו. הפך הרב גינזבורג ברעיונו עוד קצת והגה שוב רעיון מבריק; הוא יפנה לחברה גדולה בשוק ויציע לה להעניק "חסות" למבצע, ובתמורה תודפס על הדף האחורי של העלון שיופץ פרסומת עבור החברה.

הרבי מציב תנאים

הרעיון היה אמנם מוצלח, אבל הרב גנזבורג חשש שאנשים עלולים לראות בפרסומת שכזו על עלון מטעם חב"ד, מעין "הכשר" לפעילות החברה המפרסמת. הוא לא היה בטוח בנכונות מעשה שכזה. במקום להכריע בעצמו, הוא ביקש מחותנו, הרב רפאל נחמן כהן ע"ה, להכניס את השאלה לרבי.

התשובה לא איחרה לבוא, והיא הועברה לרב גנזבורג באמצעות מברק מהיר: ״באם על ידי זה ירשמו חברות כאלה שהצבור לא יתרעם על שמפרסמים אותם, ובאם אין בהנ״ל נתינת הכשר על מה שלדעת חלק מהציבור החרדי אין צריך להכניס אז יתעניינו להאמור. על הנהלת צא״ח לבחור בהמתאימים. רפאל״.

כלומר – הרבי הבהיר שיש לבקש חסות מחברה שלא תעורר איזה כעס בקרב הציבור בארץ, וכן תהיה מקובלת גם בקרב הציבור החרדי. על צא"ח למצוא את החברה שעומדת בתנאים אלו.

ואכן, הנהלת צא"ח חיפשה אחר חברה שכזו, ומצאה אותה בדמות "יקבי כרמל מזרחי", שעמדו בתנאים הדרושים ושיווקו יין בהכשר מהודר כך שהיו מקובלים גם בציבור החרדי.

הרב גנזבורג פנה למנהל השיווק של יקבי "כרמל מזרחי" (שנקראו אז "יקבי ראשון לציון"), והאחרון התלהב במיוחד מהרעיון. הוא ראה בכך שיטת פירסום מקורית שהייתה שווה עבורו את ההשקעה.

אישורים ופרטים אחרונים

השלב הבא היה בקשת אישור ממועצות הערים מעליהם תכננו בצא"ח לפזר את המנשרים. הרב גנזבורג עבר מעיר לעיר, כשהוא אוסף את האישורים הדרושים, וכתום מבצע קצר החזיק בידו את כל הדרוש מבחינה חוקית להפצת העלונים.

הרעיון מצידו של הרב גנזבורג היה לפרסם את אחת משיחותיו של הרבי על חג הפורים. אלא שלאחר שהבין כי העלונים עתידים לקבל פרסום רב-היקף, הוא ביקש להתייעץ עם המזכירות מה בדיוק לפרסם בהם.

זה היה המענה שהתקבל ממזכירות הרבי:

במענה למברקו בו מבקש תוכן להפתקים וכו', מצורף בזה קטע משיחת וממכתב כ״ק אדמו״ר שליט״א שלדעתינו יש להדפיסם ולהפיצם. בטח יודיע בפרטיות מכל הנעשה בזה, ות״ח למפרע.

בדף המצורף למענה, הופיע עיבוד משיחת הרבי בעניין "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". התוכן היה שיהודי צריך ללכת בדרכו של מרדכי וללכת ב"גאון יעקב", ללא פשרות וללא התפעלות.

כעת, היה הכול מוכן לפעולה. העלונים נשלחו לדפוס והמטוס הושכר לזמן המיועד.

יוצאים לדרך

עלונים משמים

את מה שאירע באותו היום, תיאר לאחר מכן הרב גנזבורג: "בבוקרו של יום הפורים נסעתי לנמל התעופה ״צים־אויר״ שבהרצליה, כשחבילות המנשרים בידי. בהתרגשות רבה עליתי על המטוס, כשחבילת מנשרים בידי. המטוס המריא, ותוך שניות אחדות היינו מעל רחובה הראשי של הרצליה. לקחתי בידי חופן מנשרים, וזרקתי אותם בתנופה כלפי מטה.."

"שיגרת יומם של מאות האנשים שהסתובבו באותם רגעים ברחוב הראשי הופרה בבת אחת. הם ראו מאות מנשרים נוחתים אליהם ״מן השמים״ ומיהרו לתפוס אותם, כדי לבדוק במה מדובר.."

"את המראות שנגלו לעיניי באותם רגעים, לא אשכח לעולם... מאות אנשים התרוצצו ורדפו אחרי הדפים שהתעופפו ברוח. לנוכח המראות הללו, לא היה לי ספק כי לרבי יהיה המון נחת-רוח מהמבצע - בטוח הייתי, שאדם שרדף אחרי הפתק, ישמור אותו גם לאחרי שיסיים לקרוא את הכתוב בו, ואחר-כך גם יעביר את הפתק המעניין לקרוביו וידידיו..".

המטוס עבר מעיר לעיר והקיף את כל גוש דן. בכל פעם שהגיע לרחוב גדול, הנמיך הטייס טוס, והרב גנזבורג פיזר חבילה נוספת של עלונים. אנשים המומים עמדו בכל הערים ומיהרו לתפוס את העלונים שנפלו מן השמיים..

כאשר הגיע המטוס לבני ברק, התברר כי רוח חזקה נושבת בעיר, וכל העלונים התעופפו הלאה, אל הפרדסים שמעבר לה. ברגע הראשון התאכזב הרב גנזבורג, אבל רגע לאחר מכן הבחין בהמוני תושבים נוהרים לכיוון הפרדסים בנסיון ללקט מהעלונים המעופפים. "בעיניי היה זה מעין קיום הייעוד שניבא הנביא: ״לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה׳״..", סיפר הרב גנזבורג.

"רושם עז גם להעסקנים דפה"..

על הצלחת הפעולה והרעש הגדול שעוררה, יכולה ללמד תשובתו של הרבי לדיווח על הצלחת המבצע. וכך ענה הרבי: "מבצע משלוח מנות בכלל ובפרט הזריקה מהאוירון עשו רושם עז גם להעסקנים דפה"..

במשך מספר שנים עוד שב המחזה על עצמו, כאשר פעילי צא"ח היו מפזרים עלונים מעל ערים גדולות ומעוררים על קיום מצוות הפורים. הנוהג נפסק בעקבות מכתב שהתקבל מהרבי באחת השנים, בו הורה להפסיק עם חלוקת העלונים באמצעות מטוס. באותה התקופה לא שהה הרב גנזבורג בארץ, ועל ההוראה הוא שמע מהרבי עצמו, במהלך יחידות.

הרבי הסביר כי אמנם לא כתב לאנשי צא"ח מדוע הוא מורה להפסיק את הפרסום באמצעות מטוס. אבל הטעם לכך הוא שעקב המצב הבטחוני בארץ ישראל, התושבים נמצאים במתח תמידי, וכאשר הם שומעים מטוס חולף מעליהם, זה גורם להם לחרדות ומתחים, ולא תמיד זה מעורר את הלב לשמחה... "לכן חשבתי לעצמי: למה צריך להפחיד יהודים?..".