הבהלה לזהב

הבהלה לזהב, הוא כינויה של בהלה רחבת היקף שנוצרה לאחר גילוי של גושי זהב בעמק סקרמנטו שבקליפורניה, באמצע שנת ה'תר"ח.

הידיעה על מציאת הזהב התפשטה כאש בשדה קוצים ואלפים-אלפים נהרו בכל דרך לכיוון קליפורניה. עד סוף השנה שלאחר מכן, תמנה אוכלוסיית קליפורניה 100,000 תושבים שאינם ילידי המקום, כאשר מעט יותר משנה לפני כן נמנו רק כ-1,000 תושבים כאלו. על פי הערכות, זהב בשווי 2 מיליארד דולר הוצא מאדמת קליפורניה באותם השנים. תקופת "הבהלה לזהב" שינתה את פני ארצות הברית, והשפיעה על הגירתם של המוני יהודים לחצי הכדור התחתון.

גילוי בסאטר'ס מיל

בי״ט בשבט ה׳תר״ח, ג'יימס ווילסון מרשל, נגר פשוט שהגיע מניו ג'רזי, הבחין פתאום בפתיתי זהב מנצנצים מתוך ה'אמריקן ריבר' – נהר קטן בקליפורניה. היה זה בשעה שעסק בניסיון לבנות מסור גדול שתכנן כך שינוע הלוך-ושוב, בעזרת זרם מי הנהר. את מלאכת בניית המסור הגדול עשה עבור אמריקאי בשם ג'ון סאטר. הוא היה היחיד שאותו שיתף בתגלית המפתיעה. לימים סיפר על הרגע שבו הבחין בזהב המנצנץ מתוך המים: "קצב פעימות הלב שלי הואץ בבת אחת. הבנתי מיד שמדובר זהב".

החיפושים אחר זהב בקליפורניה

קדחת הזהב

למרות שמרשל וסאטר ניסו לשמור על התגלית בסוד, השמועה עשתה לה כנפיים במהירות. בתוך שבועות ספורים כבר סיפר אחד העיתונים בארה"ב שכמויות גדולות של זהב נמצאות באזור "סאטר מיל" שבקליפורניה. בסן פרנסיסקו עצמה, שהייתה העיר הגדולה בקליפורניה נתקלה השמועה בחוסר אמון, אבל גם הוא נשבר כאשר אחד מבני המקום צעד ברחוב ובידו בקבוק מלא בזהב, כשהוא מספר לכל מי שהסכים לשמוע שאת התוכן היקר הוא מצא באזור "סאטר מיל". אחרוני הספקנים הבינו שכדאי גם להם לנצל את ההזדמנות ולאסוף מהמהתכת היקרה.

עם התפשטות החדשות על הכורים שהופכים לעשירים בקליפורניה, הפכה הנהירה למקום להמונית. המהגרים הראשונים היו כמובן בני מדינות וארצות שכנות. אבל הם לא היו היחידים. מכל העולם הגיעו לקליפורניה כדי לחפש זהב, אפילו מסין הרחוקה. בינתיים החדשות התפשטו ברחבי ארצות הברית. אנשים לא האמינו בהתחלה לשמועות המרתקות, אך ככל שחלף הזמן הפנימו כולם שמדובר באוצר היסטורי. בשלב זה פרצה "קדחת הזהב", שאף שלא הייתה מחלה אמיתית, נשאה מאפייני דומים לקדחת, בהיותה מדבקת ומייסרת מאוד; רבים נסחפו אחר הסיפורים והצטרפו לכורים המחפשים. קשה היה לאנשים להתעלם מההזדמנות להפוך לעשיר.

מודעת פירסום על ספינות הנוסעות לקליפורניה בתקופת 'הבהלה לזהב'

השפעה עצומה על החיים

בשנים הבאות הפך המרדף אחר הזהב לבהלה המונית. אנשים ברחבי ארה"ב לוו כספים, משכנו את כל רכושם או הוציאו את החסכונות שאגרו בעמל רב, והכל כדי להצליח לעשות את המסע ולהגיע לארץ הזהב החדשה. המרדף אחר העושר תבע מהם רבות, הם עזבו את משפחותיהם וערי הולדתם; בזו אחר זו, מצאו את עצמן נשים שנותרו מאחור לבדן, כשהן לוקחות אחריות חדשה אל חיי משפחתם. פתאום עברו עסקים רבים לפעול על ידי נשים שפרנסת הבית הוטלה על כתפיהם. אלפי כורי זהב פוטנציאליים, מילאו את נתיבי התחבורה לכיוון קליפורניה. רבים מהם הפליגו לפנמה או אפילו סביב כף הורן, הנקודה הדרומית ביותר של דרום אמריקה, בדרכם לקליפורניה.

עד סוף השנה, האוכלוסייה הלא מקומית בקליפורניה הגיעה למספר עצום של 100,000 בני אדם (לעומת כ-800 שנה וחצי קודם לכן). כדי לספק את הצרכים של המהגרים החדשים, קמו במהירות עיירות כורים בכל האזור, בהם פרחו עסקים רבים שביקשו לעשות הון משלהם בזכות הבהלה לזהב. המרדף אחר הזהב וכמות המהגרים שהלכה וגברה מיום ליום, הביאה לצמיחתם של פושעים וגנבים שניצלו את הבוקה ומבולקה שנוצרו באזור. העיר סן פרנסיסקו מצידה, פיתחה כלכלה שוקקת והפכה למטרופולין המרכזי באזור קליפורניה, מאז ועד היום.

כך נראתה עיירת כורים טיפוסית

גם לזהב יש סוף

לאחר שנת תר"י, החלה כמות הזהב בשטח בקליפורניה להעלם אט-אט. למרות זאת, כורים נלהבים המשיכו לנהור למדינה כשהם מלאי תקוות.

למרות שכריית הזהב נמשכה לאורך עשור שנים הלאה, משנה לשנה צנחה כמות הזהב שנצאה פלאים, ועד מהרה נסגר חלון ההזדמנויות החד-פעמי להתעשרות. למרות זאת, ההתיישבות בקליפורניה נמשכה, ועד סוף העשור מנתה אוכלוסיית המדינה כ-380,000 תושבים.

יהודים בבהלה לזהב

בין המהגרים הרבים שגדשו את קליפורניה באותם שנים היו גם יהודים רבים. יעידו על כך ארבעה בתי הכנסת שנפתחו בקליפורניה בתוך ארבע שנים, כדי לשמש את המוני היהודים שמילאו את הרחובות בכלי עבודה, נחושים להפוך לעשירי העולם הבאים.