כשהרבי תמה על מכתב שיהודי שלח לו: "לא פורימי ולא שמח"
מכתב מהרבי על חשיבות השמחה בעבודת ה', בפרט סמוך לימי הפורים. כך כותב הרבי:
במענה על מכתבו ממוצאי שבת [פרשת] ויקרא, כלומר שנכתב בחודש אדר שני, שכל החודש מרבין בשמחה, וכעת כמה ימים לפני פורים שאז השמחה היא הרי עד דלא ידע, הנה מבלי הבט על כל זה, הרי למרבה הצער התוכן ועיקר המצב-רוח במכתבו, לא פורימי, ואפילו לא שמח, ואחרי כל הסברות והטעמים שכותב במכתבו, עדיין נותר ציווי השם יתברך, שאינו רק בורא העולם אלא גם מנהיג העולם, עבדו את ה' בשמחה, שבטח יודע השם יתברך את כל הפרטים ואף על פי כן הוא מצוה להיות בשמחה.
שמכך מסיקים אנו שלשה דברים:
א) כיון שהקדוש ברוך הוא דורש זאת, הרי זה ודאי בכוחו ובאפשרותו של האדם, שהרי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, וכשהוא מבקש אין מבקש אלא לפי כוחן,
ב) אפילו במצב כזה, יש ממה להיות בשמחה, צריך רק לא לרצות לעצום את העיניים ולא לראות זאת.
ג) על פי המבואר במקומות רבים ומהם ב[ספר ה]תניא פרק כ"ו, הרי אדרבה, כאשר רוצים להצליח ולנצח במלחמה, ובודאי אם זו מלחמה קשה, מוכרחים להיות דוקא בשמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם, כמבואר בתניא שם באריכות.
וידוע גם הפתגם של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שחייל בהלכו לחזית שר מרש [-מנגינה] של נצחון ושמחה, אף שזהו לפני הכניסה למלחמה בפועל, והגישה בבטחון חזק בנצחון ושמחה, הרי זה עצמו מחזק וממהר את נצחון המלחמה.
ויהי רצון שגם הקשיים אודותם כותב במכתבו יהפכו גם הם כדי לסייע בהצלחת הענין וכמו שכתוב על כל החודש, והחודש (היינו כל ימי החודש ובפרט פורים) אשר נהפך גו' לשמחה וגו' ליום טוב.
בברכת פורים שמח ולבשורות טובות.
מקור: תרגום מאגרות קודש חי"ד ע' תפא • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת