כבר היה לעולמים: איך ניצל החיד"א את ימי ה"בידוד" שלו?
החיד"א ו"שם הגדולים"
משפחת אזולאי, היא מן המשפחות המיוחסות בישראל שמהם עמדו הרבה חכמים וגדולי תורה. המפורסם שבהם היה רבי חיים יוסף דוד — החיד״א — שהיום הוא יום הסתלקותו. החיד"א היה יליד ירושלים, בימים בהם הייתה מלאה תלמידי חכמים מפיהם למד תורה.
לימים קבע החיד״א את מושבו בחברון עיר האבות. בחברון של אותם השנים הייתה הקהילה היהודית גדולה בגשם וברוח. אלא שיחד עם זאת, סבלו אנשיה מעוני ודלות מחפירים.
דיוקנו של החיד"א זיע"א
שלוחא דרבנן
כמנהגם באותם השנים, ביקשו אנשי הקהילה להעמיד להם שליח שייצא לתפוצות ישראל, שם יבקש על עניי הארץ וישוב כשבאמתחתו סכום כסף מספק לטובת בני הקהילה. לתפקיד זה היה דרוש אדם בעל שיעור קומה, כזה שירשים את רואיו ויעשה רושם על הקהילות בהם יבקר במסעו. מי שהיה נראה המתאים ביותר לשם כך היה החיד"א, שהיה גדול בתורה ובהליכות, וכל רואיו הכירו בו שהוא אדם גדול.
במשך 20 שנה יצא החיד״א פעמיים למסע מגבית לטובת קהילת חברון. כאשר מבינים שמדובר על תקופה כזו – לפני כ-250 שנה - שבה הדרכים היו משובשות ובחזקת סכנה, והנסיעות היו ארוכות ומתישות, אין זה פלא שכל מסע נמשך כחמש שנים.
החיד"א נסע דרך מצרים ואפריקה הצפונית לאיטליה, ביקר בגרמניה והולנד, עבר משם לאנגליה, חזר אחר כך לצרפת ושב בסוף ביבשה דרך טורקיה לארץ הקודש. בכל מדינה ומדינה ביקר החיד״א בקהילות החשובות והגדולות. במסעות אלה הכיר את כל האישים הגדולים בעולם היהודי והחליף עמהם דעות בעסקי תורה ויהדות.
ספר מסעות מרתק
את זיכרונותיו מאותם מסעות יוצאי־דופן, העלה החיד"א על הכתב ביומן אישי שכתב, והם נדפסו לאחר שנים רבות בספר שנקרא "מעגל הטוב".
את המסעות הקדיש החיד"א בראש ובראשונה לסיבה בשלה יצא לדרכו – איסוף כספים עבור הישוב בארץ הקודש, אך גם עבור מטרות אחרות חשובות והכרחיות. בעברו בין קהילות יהודיות שונות, אשכנזיות וספרדיות, בארץ הקודש ובמצרים, בתוניס ובאיטליה, בצרפת ובמדינות נוספות, למד הרב אזולאי והכיר את מנהגי הקהילות השונות, דבר שסייע לו בכתיבת חיבוריו ההלכתיים. כך גם הוא ביקר בספריות ובבתי כנסת שונים, בהם מצא ספרים נדירים שאת חלקם אף הדפיס והפיץ.
בבידוד באיטליה
במהלך מסעותיו, שהה החיד“א כשנה בתוניס, שם אסף כסף רב עבור עניי חברון. מתוניס יצא החיד"א באמצעות אנייה, לכיוון נמלה של העיר ליוורנו שבאיטליה. עם הגיעו לליוורנו, לפי החוק באותה העיר, הוכנס הגאון המפורסם למעצר במחנה ענק. הסיבה להכנסתו של החיד"א לבידוד, הייתה החשש ממגיפות שהשתוללו באותם שנים.
מושלי העיר ליוורנו ביקשו להכניס את המבקרים בה לבידוד במשך תקופה, כדי שלא ידביקו את תושבי העיר במקרה שהם נושאים את המחלה. עובדת מעצרו של החיד"א במחנה ההסגר נודע לנכבדי העיר ליוורנו, והם הזדעקו להעניק לו את הכבוד הראוי לו. דירה מכובדת הוענקה לו במחנה ההסגר, ובה יכול היה לנוח ולעשות כרצונו.
ארבעים יום שהה החיד"א בבידוד, ללא ספרים וללא תלמידי חכמים כמותו איתם יוכל ללמוד. החיד"א ניצל את ההזדמנות, ושקע בכתיבת אחד מספריו המפורסמים ביותר – "שם הגדולים". ספר זה מכיל את שמותיהם של כל חכמי ישראל וקורות חייהם, ואת שמותיהם של הספרים היהודיים שנפוצו עד אז ועניינם. מדובר במפעל עצום שעד היום משמש כמקור חשוב לתיעוד אישים וספרים.
על הספר שקד המחבר במשך ארבעים ימי הבידוד שלו, ואת כולו כתב מתוך הזיכרון העצום שהיה לו, מאחר ששהה במקום ללא ספרים.
ציונו של החיד"א בהר המנוחות בירושלים
עצמות יוסף
תלאות רבות עברו על החיד"א בימי שליחותו עד שהגיע במהלך מסעו השני לעיר ליוורנו שבאיטליה. על אף שביקש לשוב לארץ הקודש, מעולם לא עלתה בידו לעשות זאת. בעיות שונות מנעו ממנו לשוב לארץ, ובעיר האיטלקית נותר עד יומו האחרון.
במהלך 82 שנותיו, הספיק החיד"א להשאיר יבול עשיר של למעלה מ-120 ספרים (!) רק כחמישים מהם נדפסו בחייו. הוא נקבר בליוורנו ולפני כ-60 שנה הועבר ארונו לארץ הקודש, שם נטמן בהר המנוחות בירושלים.
מאפשרים לכם לקבל
