פורים תשי"ג
הרבי "עושה סדרים" במוסקבה

השמועות שהגיעו ממוסקבה שמעבר למסך הברזל, היו מעורפלות ועמומות משמעות. מצבו הרפואי של סטלין לא טוב, בישרו ב"רדיו מוסקבה" לאזרחי ברית-המועצות ובעצם לעולם כולו. נציגי העיתונות האמריקאית ברוסיה ניזונו גם הם ממה שדיווחה סוכנות החדשות הרוסית "טא"ס", שלא פירטה הרבה מעבר לזה. אל עיתונאים זרים אלו אמנם הגיעו השמועות על כך שסטלין למעשה כבר גוסס, אבל גם אם רצו לא יכלו להעביר פרטים אל מחוץ לגבולות המדינה, משום שערוצי התקשורת עם העולם שבחוץ נשלטו בידי הצנזורה הסובייטית.

למרות חוסר הבהירות, גם הדיווח הרשמי כלל את הידיעה שסטאלין ניזוק משבץ, ומצבו רחוק מלהיות מזהיר. העולם כולו עמד נדהם. זו הייתה ידיעה עם משמעות עצומה שעלולה הייתה לשנות את פני העולם כולו.

למחרת, כמעט חמשה ימים לאחר שקיבל את השבץ, הכריז "רדיו מוסקבה" כי יוסיף סטלין, מנהיגה של ברית-המועצות, מת.

רווח והצלחה

לעומת האבל שהשתרר בברית המועצות, עבור העולם המערבי הייתה הבשורה משמחת ומעוררת תקווה. רבים קיוו שהטרגדיות שהמיטה המהפכה הקומוניסטית על תושבי ברית המועצות אולי יחלפו מן העולם. מי יודע, אמרו האנשים, אולי החלפת סטלין תבשר על שינוי מדיניות?

התקווה אמנם התבדתה, אבל לא לחלוטין. המשטר הקומוניסטי לא עבר מן העולם באותה הזדמנות, אבל כבר אז ניכר היה שינוי עצום בהתנהלות הרוסית. בתהליך ארוך-שנים שהתפתח בהדרגה, הוחלפה השיטה הקומוניסטית הקיצונית, עד לנפילת מסך הברזל כמה עשרות שנים לאחר מכן. מותו של סטלין בישר את ראשיתו של השינוי.

רק תקופה קצרה קודם לכן, התפוצצה ברוסיה פרשיית "משפט הרופאים", כאשר קבוצה גדולה של רופאים יהודיים הואשמה בניסיון להתנקש בסטלין ולהביא למותו. זו הייתה עלילה גמורה, אך היא הביאה לעליית מפלס האיבה כלפי יהודים ברוסיה. חודשים אחדים קודם לכן התקיימו "משפטי פראג", בהם הואשמו כמה מראשי השלטון בצ'כסלובקיה שהשתייכה אז לברית המועצות, כמשתפים פעולה עם ארה"ב ומדינות נוספות, מתוך רצון לחתור תחת השלטון הקומוניסטי. גם באותה פרשה, ניתן דגש ברור על כך שרבים מהנאשמים היו יהודים. התחושה הייתה שעתידם של היהודים ברוסיה אינו מובטח. היו שאמרו שסטאלין אף מבקש להגלות את כולם לסיביר.

סטלין היה עריץ שתחת שלטונו נרצחו עשרות מיליוני בני-אדם, ובהם יהודים וחסידים רבים. תחת שלטונו דוכאה כל התקוממות יהודית. "מתנגדי שלטון" הוצאו להורג באכזריות בקלות בלתי-נתפסת. מותו של מי שעמד בראש משטר-האימה, גרם להמונים לנשום לרווחה.

התוועדות חג הפורים בחצר 770

מה קרה באמת?

חג הפורים תשי"ג

החצר של בניין 770 הייתה מלאה מפה לפה בחסידים ושאר יהודים, שהתקבצו להתוועדות פורים עם הרבי. בית המדרש הקטן ב-770 לא הכיל את הקהל הגדול שהגיע להתוועדויות באותם שנים, ובשל כך נאלצו החסידים לקיים את ההתוועדויות הגדולות יותר מחוצה לו.

האווירה הייתה מיוחדת. ההתוועדות נפתחה במאמר חסידות, כפי שהיה נהוג בימים ההם, והשיחות המופלאות שנשא הרבי בזה אחר זה, העלו את מפלס ההתלהבות של הנוכחים. ולמרות זאת, הייתה ההתוועדות "רגילה", כמו זו שבשנה הקודמת וזו שעתידה להיות בשנה שלאחר מכן.

השעון הורה שחלפו שלוש שעות אחר חצות לילה. הבוקר כבר נעשה קרוב, ופתאום, השתנו פניו של הרבי. התלהבות ניכרה בהם. מי שהיה "בעניינים", הבחין כי הרבי מתכונן לאמירת מאמר חסידות נוסף. שני מאמרים בהתוועדות אחת? כזה עוד לא היה עד אז. ופתאום, רגע לפני המאמר, פתח הרבי בסיפור. הנוכחים היטו אוזן, והאזינו לכל מילה. וזה היה תוכן המעשה ששמעו:

"הוא רע!"

"היה זה לאחר המהפכה ברוסיה, עת הופל שלטונו של הצאר ניקולאי השני. השינוי במדינה, גרם לכך שגם ליהודים הוענקו מספר זכויות ובהם האפשרות לבחור את השליט הבא. בין היהודים פרצו הדיונים, בעד מי ראוי להתייצב.

"גם הרבי הרש"ב הביע את דעתו כי על החסידים ללכת ולהשתתף בבחירות. ומשום כך יצאו כל החסידים להעניק את קולם למועמד שהוסכם עבורם כמתאים יותר.

בין החסידים היה גם חסיד שהיה מנותק מהוויות העולם הזה. הוא אף לא ידע לשוחח בשפה הרוסית, ובוודאי שלא ידע מה ההבדל בין המועמדים בבחירות. ובכל זאת, היות והרבי הורה ללכת ולבחור, יצא גם הוא לקיים את מצוות הרבי.

כשהגיע למקום הבחירות, ראה קבוצת אנשים העומדת ומכריזה "הוררא! הוררא! הוררא!" [קריאה שמשמעותה הבעת עידוד ותמיכה באחד המועמדים], אותו החסיד, שלא ידע רוסית ולא הבין שכוונתם לחזק את המתמודד, נעמד אף הוא לצידם והכריז: "הוא רע! הוא רע! הוא רע"!

הרבי סיים את הסיפור תוך שהוא מכריז בקול שלוש פעמים "הוא רע!", "הוא רע!", "הוא רע!".

הקהל שחש שדבר-מה שמיימי מסתתר מאחורי הסיפור הצטרף מיד והחרה בהתרגשות אחרי הרבי "הוא רע!", "הוא רע!", "הוא רע!".

מיד לאחר מכן פתח הרבי באמירת המאמר "על כן קראו לימים האלו פורים, על שם הפור..". המאמר הסתיים בהסבר על כך שסופה של ה'קליפה' והסטרא-אחרא להתבטל כליל כלפי הקדושה.

הרגעים המיוחדים הללו התבררו רק כחלוף מספר ימים. עם בוא השמועה הראשונה על מצבו של סטלין הבינו הכול כי יש קשר בין ההתרחשויות. עוד יום חלף והתברר כי למרבה שמחה, הרודן העריץ מת.

ההתרגשות הפכה לגדולה הרבה יותר, כאשר התברר כי סטלין התמוטט בבית הנופש שלו שמוסקבה בעיצומו של חג הפורים. ויהי לפלא.