מערכת COL צעיר | יום ו' אדר ב ה׳תשפ״ב 09.03.2022

מנהג חדש: מתי החלו בבתי כנסת חב"ד לשיר ב"לכה דודי"?

אין ניגון חב"די אחיד אמנם ל"לכה דודי", אבל בכל בית כנסת של חסידי חב"ד, בכל מקום בעולם, שר כל הקהל את הפיוט המפורסם יחד • לא תמיד זה היה ככה. ולא רק בחב"ד • מכירים מושגים
מנהג חדש: מתי החלו בבתי כנסת חב
אילוסטרציה

 

 

לשיר ב"לכה דודי"?

 

מכירים בית כנסת חב"די שבו לא מנגנים בשעת אמירת הפיוט "לכה דודי" בליל שבת? כנראה שלא. אין ניגון חב"די אחיד אמנם ל"לכה דודי", אבל בכל בית כנסת של חסידי חב"ד, בכל מקום בעולם – מאוסטרליה ועד אוסטריה, בכל מקום שר כל הקהל את הפיוט יחד.

לא רבים יודעים, אבל לא תמיד זה היה ככה. בחב"ד של לפני שישים שנה, לא נהגו לשיר את המילים של "לכה דודי" אלא לומר אותם בנעימה של תפילת השבת הרגילה. זאת למרות שישנו ניגון "לכה דודי" מפורסם, המודפס בספר הניגונים כניגון "לכה דודי מלומז'ה", אלא ששם נכתב אודותיו כך:

מנגינה מסוג מארש שהותאמה לפיוט לכה דודי שאומרים בתפלת קבלת שבת עם כניסת השבת. הרה"ח ר' מנחם צבי ריבקין ז"ל הזדמן פעם - בתקופת נסיעותיו בתור שד"ר מליובאוויטש בעיר לאמזא שבפולין שמע את הניגון הזה באחד מבתי הכנסת שבעיר בליל ש"ק ומצא חן בעיניו, ובחזרתו לליובאוויטש הביא עמו את הניגון הזה. כידוע לא נהוג בחב"ד לזמר בניגון את הפיוט לכה דודי רק אומרים אותו בנעימה מיוחדת, ולכן אימצו רק את המנגינה וקראוה בשם "לאמזער לכה דודי".

 

"לא נהוג בחב"ד". ספר הניגונים

 

לא רק בחב"ד

המנהג שלא לשיר ב"לכה דודי" לא היה אופייני דווקא לחסידי חב"ד, אלא היה נחלת חלקם של חסידויות אחרות ברוסיה גם כן. כך היה נהוג אצל חסידי ברסלב, טשרנוביל, קרלין ועוד רבים.

זו ככל הנראה הייתה הסיבה שכאשר הרבי נשיא-דורנו ניגש לעמוד כשליח ציבור בליל שבת, הוא לא התחיל בניגון אלא המשיך לקרוא את "לכה דודי" כרגיל, אם כי בנעימה מעט שונה בדרך כלל.

השינוי הגדול החל בעיקר לאחר שברבות השנים עודד הרבי נשיא-דורנו את השירה ב"לכה דודי", ומאז המנהג התקבע בכל בית כנסת חב"די, עד שכיום רבים כלל לא יודעים שהמנהג החב"די המקורי אחר לחלוטין..

 

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
גם לפני 40 שנה לא שרו בכפר חב"ד
ו' אדר ב ה׳תשפ״ב
אני זוכר שבכפר חב"ד, בבית מנחם, בחלק ניכר מהשבתות לא שרו לכה דודי. אם אני זוכר נכון, בדרך כלל לא שרו.
כנ"ל
ו' אדר ב ה׳תשפ״ב
בבית כנסת המרכזי היה החזן ר' דוד חן לפעמים והיה אומר ללא שירה
2.
תשמ"ה
ו' אדר ב ה׳תשפ״ב
בערך בשנת תשמ"ה, כשהגיעו שלוחים עם מקורבים לשבתות לרבי, ובבתי כנסת שלהם שרו ב"לכה דודי", ביקשו אישור לשיר גם אצל המנין של הרבי והרבי עודד את השירה. ועם הזמן זה נהי' "מנהג" קבוע לשיר בבית הכנסת של הרבי, ומשם נמשך לכל בתי כנסיות חב"ד.
היו פעמים יחידות ממש בשנים שלפני זה בשבת בראשית שניגנו ב"לכה דודי".

וכן הי' גם בפיוט "א-ל אדון". לבד מש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב תשכ"ג שמפיסקא "פאר והדר" עד סיום "א-ל אדון" התחיל הרבי בעצמו לומר עם ניגון "שאמיל".
3.
באמצע המ"ם'ין
ו' אדר ב ה׳תשפ״ב
עד אמצע שנות המ"ם'ין אמרו לכה דודי וא-ל אדון כפיוט, חזן וקהל. וכן נהג הרבי כל השנים כשניגש לעמוד. גם לא שרו ממקומך בקדושה וכן עד שנות הלמ"ד'ים המוקדמות לא שרו הוא אלקינו בקביעות אלא בזמנים מיוחדים,
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.