המכתב המרגש נחשף: כך נפרד הרב פרסמן ז"ל מהרב וולף ז"ל
בחודש אייר תש"פ הלך לעולמו הרב בנימין וולף ז"ל, שכיהן כשליח הרבי ורב העיר הנובר, גרמניה. ידידו, שליח חב"ד בעיר פוטסדאם/ברנדנבורג הרב נחום פרסמן ז"ל שנפטר אתמול בדמי-ימיו, נפרד ממנו אז בטור דומע - שמתפרסם כעת לראשונה ב-COL.
*
"בני וולף חברי אהובי, קשה מנשוא לכתוב על חבר ילדות שצעיר ממך בשמונה שנים בלשון עבר, וקשה ביותר להוסיף לשם השליח, הרב בנימין וולף, את ראשי התיבות ז״ל, כי בשבילי בני הוא הדוגמא הכי חזקה לאדם חי ומלא חיות אמיתית.
"הרבה נאמר ונכתב בחודשים האחרונים על השליח הבלתי נשכח הרב החסיד הרב הגאון רבי בנימין וולף ז״ל, אך בשבילי בני היה לכל לראש חבר נפלא וקרוב, שהיה דוגמא חיה לחסיד בעל קבלת עול עצומה, חסיד, שכל עבודתו היתה מתוך שמחה ומתוך אמת פנימית.
"ורק בגלל שבשבילי הוא היה דוגמא אישית אני מתגבר על הקושי ולא כותב פה הספד, אלא סיפור נפלא ומרגש, שכל אחד מאיתנו יכול ללמוד ממנו הרבה.
"בדרך כלל הסדר הוא שרב קהילה צריך לדאוג דבר ראשון שמצבו הרוחני יהיה בכי טוב, שלב הבא זה המשפחה, ורק לאחר מכן הקהילה. וכמובן גם אצל בני זה היה הסדר.
"אך אני רוצה לספר לכם את הסיפור בסדר הפוך, כי למרות כל מה שבני עשה השקיע והתמסר למען הכלל בכל רגע ורגע, זה לא פגע בכלום ברמה הרוחנית שלו ושל משפחתו, בזכות קבלת העול המיוחדת שלו.
"על המסירות שלו למען הקהילה אפשר לכתוב ספרים שלמים, כי כל יהודי וכל משפחה שהוא קירב ליהדות זה סיפור נפלא ומדהים בפני עצמו. ואני רוצה לספר כמה דוגמאות קטנות על המסירות שלו.
"זכיתי ואני ומשפחתי התארחנו אצלם בשבת כמה פעמים, הן לפני פטירתו והן אחרי, והיינו בהתפעלות עצומה לראות את כמויות האנשים והמשפחות, שממצב של חוסר ידיעה מוחלט בכל מה שקשור ליהדות, הפכו למשפחות שומרות תורה ומצוות לגמרי.
"עם כל מי שדברתי מהקהילה ומהחוזרים בתשובה קבלתי את אותו מידע, שכבר מהרגע הראשון שהם נפגשו עם בני, וכבר מהמילים הראשונות שהוא אמר להם, הם הרגישו שיש פה אדם אמיתי שבאמת אכפת לו מהם, ומיד הם נקשרו אליו בכל נימי נשמתם.
"ומאותו רגע זה היה קשר נפשי, וכל אחד ואחד מהם הרגיש שהוא בן יחיד אצל בני וזוגתו הרבנית. כל אחד קבל ליווי אישי ויחס שהכי מתאים לו. בני ידע בדיוק מה צריך ללמוד איתם וכמה, מה צריך לומר, ותמיד כל מילה הייתה בשבילם עוד עליית מדרגה בהתקדמות שלהם בדרך העולה בית אל.
"אנו מדברים על מאות אנשים במקביל, שכל אחד קיבל יחס אישי ביותר, יחס חם והתמסרות מוחלטת. אברהם, שהוא ומשפחתו שומרים כעת מצוות בצורה מלאה, משפחה חרדית למופת, סיפר לי סיפור בנאלי.
"בפעם הראשונה שהגעתי לבית חב״ד לא היה לי כמעט שום ידע ביהדות, אך הגעתי, כי הייתי צריך איזה שהוא עניין גשמי. נכנסתי לבני למשרד, והוא קם לקראתי עם חיוך מכל הלב ושאלני ״מה אני יכול לעשות בשבילך״? והרגשתי איך המילים האלה נכנסות ישר לליבי, ושעומד פה אדם שמוכן לעשות בשבילי הכל, ומאז לא עזבתי אותו.
"משה, שעלה לארץ מאוקראינה, סיפר לי, שאחרי כמה שנים בארץ הוא נהיה אנטי דתי, ויום אחד הוא החליט להגר להנובר עם כל משפחתו. הוא פגש את בני באירוע שאירגנה הקהילה המקומית, אירוע תמיכה במדינת ישראל, בני שמח שיש יהודי דובר עברית, אך משה שמר קצת על מרחק, וכך הם נפרדו ואפילו לא החליפו מספרי טלפון.
"עברו שלוש שנים והקהילה המקומית ארגנה עוד פעם אותו אירוע, ומשה גם הפעם הלך לאירוע. אחרי כמה זמן הוא רואה מזווית עינו, שבני מסתכל עליו ועושה לכיוונו צעדים מהירים, ואומר לו, משה! שלוש שנים אני לא מפסיק לחשוב עליך, שמעתי שיש לך בן קטן שלח אותו אלינו לקייטנה. והשאר היסטוריה, כל המשפחה הזאת ארבע נפשות שומרים מצוות קלה כבחמורה, משה היום אחראי על הרבה מהפעילות בבית חב״ד ומנהל בין היתר את פעילות כולל תורה. בתו שתחי׳, הלומדת בעירי פוטסדם באונברסיטה המקומית במגמת יהדות, מנהלת בבית חב״ד שלי את כל הפעילות עם הצעירים.
"זאב ברח מישראל להנובר כי לא רצה לראות יהודי דתי מקרוב. כשבני הגיע לעיר, זאב העביר לו מסר אל תתקרב אלי. לבני נודע שזאב מתעסק בהשכרת דירות ובתיווך, וכל מי ששאל את אותו על דירה, הוא שלח אותו לזאב, ואמר תגידו לו שאני שלחתי אתכם.
"עד שזאב כבר לא יכל להתאפק, ובא לראות מי זה המשוגע הזה, ששולח לו לקוחות למרות השנאה שלו אליו, ומרגע הפגישה נקשרה נפשו בנפש בני. במשך שנים דאג זאב בעידודו של בני, למוצרי חלב ישראל לכל גרמניה. רק מי שראה את זאב בלוויה ממרר בבכי, מבין את הקשר העמוק שהיה להם.
"וזאת טיפה מן הים בסיפורי הנפשות, ובמקביל פעילויות ומוסדות לכל הגילאים, מגן ילדים וקייטנות, שיעורים קבועים, פעילות נשים, כולל תורה ועוד עוד.
"למרות כל העול העצום הזה, הוא תמיד מצא זמן לשאול בשלומנו - חבריו השלוחים, לשתף אותנו ברעיונות חדשים, לשלוח לנו חומרים מעניינים, וגם לקחת על עצמו פרוייקטים משותפים, כמו ארגון שבתון לכל שלוחי חב״ד בגרמניה עם בני משפחותיהם. והכל מתוך התמסרות המוכרת לנו.
"האם כל הנ״ל פגע בהתמסרות למשפחה? חס ושלום! ההתמסרות שלו למשפחה ובעיקר לחינוך הילדים היו שם דבר. אחד מהרבנים השלוחים הצעירים התארח אצלו פעם בשבת, וסיפר שהוא קצת נפגע, שבני הושיב את ילדיו שלו לידו, ואילו אותו ואת שאר האורחים קצת יותר רחוק, וכמעט כל הארוחה נתן לילדיו את מירב תשומת הלב.
"כולם יודעים איזה זמן טוב זה לקרב יהודים המתארחים אצלך בשולחן שבת, אך למרות זאת הוא הקדיש את רוב הזמן לילדיו, להדגיש שלמרות שהשולחן מלא אורחים ובעיקר מתקרבים, הילדים לא פחות חשובים.
"הגישה הזאת השפיעה על האורחים המתקרבים, וקירבה אותם הרבה יותר מהדרשות ודברי התורה, וגם השליח הצעיר קיבל שיעור לחיים בחינוך. אחרי סעודת השבת ביום, למרות העייפות הגדולה ושבוע מלא וגדוש פעילות (כשכל לילה הוא ישן לא יותר מחמש שש שעות), הוא היה מתיישב עם כל אחד מילדיו בנפרד לשעה שלימה של לימוד ודיבור משותף.
"את קבלת העול הזאת ראו חבריו הקרובים בעיקר בעבודה עם עצמו, כמה שהוא תבע מעצמו.
"כתבתי שהוא ישן חמש שש שעות בלילה, זה לא בגלל שהיו לו בעיות שינה, אלא כי התמיד בלימוד עד השעות המאוחרות בלילה, ולא משנה מתי הלך לישון תמיד השכים קום, והתחיל בעבודת התפילה הרבה לפני השעה שש בבוקר, ולאחר מכן לימוד מעמיק בנגלה ובחסידות. למרות העיסוקים הבלתי נגמרים בניהול חיי היהדות בעיר הנובר, הוא מצא תמיד זמן ללימוד ולימוד מעמיק.
"עמדנו פה על חלק ממעלותיו, אבל אני חושב שיש פה כבר הרבה מה ללמוד, והלוואי שניקח לתשומת ליבנו לפחות חלק מהדברים, על מנת שנוסיף ונתחזק בעבודה שלנו כרבנים ומנהיגי קהילות, ונצליח לקרב עוד ועוד יהודים לאבינו שבשמים.
"המילים הללו אינן חס ושלום מילות פרידה מבני, אלא מילות חיזוק לנו. אני רוצה לחזק את הגעגוע לבני, ולהתחזק בתפילה שנזכה במהרה לראות בעיני בשר את ״והקיצו ורננו שוכני עפר״, ונפגש ונתחבק עם בני שלנו. ועד אז, שהקב״ה ישלח לכל המשפחה הרבה שמחה, ושה״מזל טוב״ הנפלא של שידוכי הבת הבכורה, ימשיך להשפיע על המשפחה הרבה שפע וברכה".
מאפשרים לכם לקבל
