גם אחרי 32 שעות בריחה מהתופת הרב החב"די חשב עליי
אלעד בכר, מנהל אגף רפואה ב'איחוד הצלה' המריא לחו"ל בכדי לעזור לפליטי המלחמה שברחו מאוקראינה.
"אנחנו עוצרים בתחנת דלק נידחת בדרך מהגבול של מולדובה - רומניה לכיוון קישינב, עייפים וצריכים קפה ומשהו מתוק לנפש, מסיימים לשתות והולכים לכיוון הרכב ופתאום פוגשים ילד נחמד בגיל 12 עם כיפה שחורה גדולה על ראשו", כך הוא מספר.
"אני מתחיל לשוחח איתו בעברית ושואל לגבי הוריו שיושבים ברכב המשפחתי. אני מגיע לרכב ויוצאים אלי משפחה נחמדה בת 6 נפשות שמספרת לי סיפור מדהים, סיפור שלא האמנתי שאשמע בשנת 2022, סיפור שנשמע כאילו נלקח מתסריט ולאורכו של כל הסיפור המשפחה המדהימה הזאת מחייכת ומאושרת.
"אבי המשפחה הינו שליח חב"ד מהעיר סאמו (40 ק"מ מגבול רוסיה ו-1,000 ק"מ מגבול מולדובה) והוא מספר לי על מסע מדהים ומפחיד כאחד, שמתחיל ביום חמישי בבוקר ומסתיים כעבור 32 שעות בקישינב מולדובה, מסע שבו המשפחה נסעה 32 שעות ללא הפסקה ובדרך לא דרך הצליחה להגיע שעתיים לפני כניסת שבת לקישינב, נסיעה בדרכים מפחידות ומושלגות כשמלחמה מסביבך ואינך יכול לדעת אם תגיע למחוז חפצך ואם תצליח להציל את משפחתך, סיפור שגורם לך לחשוב מה היה קורה אם חלילה וחס, וגורם לך לחשוב מה אתה היית עושה עם משפחתך, עם שכניך וחבריך, עם כלל הדברים שנמצאים בביתך".
בכר ממשיך: "סיפור שממחיש לך כמה החיים יכולים להיות "רכבת הרים" עם עליות ומורדות ומכניס אותך לפרופורציות על החיים שלך עצמך ועל החומריות שעוטפת אותנו. אני רוצה שכל מי שקורה את הסיפור הזה יחשוב על עצמו, מה הוא היה עושה? מה הוא היה מרגיש? מה הוא היה אורז בתוך 3 המזוודות שהיה לוקח לבריחה? איך הוא היה מתמודד עם נסיעה בת 32 שעות עם רכב מלא בילדים וב-3 מזוודות?"...
בכר מוסיף: "סופו של הסיפור שמח, פגשנו את הרב ומשפחתו במקרה, אנשים צנועים וחביבים ואחרי שסיים הרב לספר על מסע התלאות שעבר עליו ועל משפחתו, פונה אלי הרב ושואל אותי אם אני מעוניין להניח תפילין?... כמה תעצומות נפש יכולות להיות לאדם שנמצא בסיטואציה כה מורכבת, אך עדיין עסוק במחשבה על האחר ועל לעשות טוב לכל הסובבים אותו.
"הנחתי תפילין עם דמעות בעיניי, מאושר על הזכות שנפלה בחלקי לעזור לאחרים, לעזור לאנשים שכה צריכים את המילה הטובה והחיבוק החם. אנו, כיהודים וישראלים, צריכים לזכור תמיד את עברנו ומחוייבים לעזור לכל אדם באשר הוא אדם, ללא קשר לדתו, הסבים שלנו היו פליטים לפני 80 שנה ולהם כל העולם "סגר דלתות" ואנחנו צריכים לפתוח את הלב ולפתוח את דלתותינו לכל מי שחפץ בכך", הוא מסיים.