מקורונה לאוקראינה: הזווית של הרב שייע דייטש ממוסקבה
מקץ שנתיים ימים
אדר ה'תש"פ. מנהלי המוסדות נקראים לאסיפה דחופה עם מייסד המוסדות, הרב הראשי הרב בערל לאזאר. הקורונה חצתה את הגבולות, וכבר נכנסה גם לכאן, לרוסיה. הוראות שעה מתפרסמות על סגירת רוב המוסדות, מתוך תקווה שזה יחלוף תוך מספר ימים, מקסימום כמה שבועות. אך בחלוף מספר שבועות שוחחתי עם הרב לאזאר, ולהפתעתי הוא אמר לי: 'זה סיפור שיימשך שנתיים'.
אדר ה'תשפ"ב. השיח, הטרמינולוגיה והתמונות התחלפו בבת אחת. מקורונה לאוקראינה. אומנם זה מתרחש קרוב אלינו, אבל כל העולם מרגיש שותף לנושא החם, מביע דעה ותופס צד.
האמת היא, שחוט השני העובר אצל רוב האנשים, היא הדאגה האמתית לפרט, למשפחות המיטלטלות בדרכים, לקהילות שהתפזרו ולשלוחים המוסרים את נפשם למען כל יהודי באשר הוא.
ראויים לציון אלו ידידי האמת, מקרוב ומרחוק, שיודעים להושיט יד לכיסם ולשלוח תרומות כספיות, לכתוב הודעה מחזקת, להתעניין בכנות ולהביע אמפתיה אמיתית.
רואי שלום
אני שומע את צליל הדברים, בין המילים בקול העדין, בשיחות הטלפון עם הוריי היקרים והדואגים. הרי יש להם אותנו כאן ברוסיה, ומאידך יש להם ב"ה גם בן, כלה ונכדים במרחק לא גדול מכאן, באוקראינה...
בעוד שעות מספר, לפני תפילת מנחה של ערב שבת קודש, אנו מקדימים ואומרים - כתקנתו הקדושה של מייסד החסידות, הבעל שם טוב הקדוש - את מזמור ק"ז מספר התהלים, שבו מופיעים דברים אלו: "יורדי הים באניות... המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו...".
ידועה השאלה, מה ראה דוד המלך לציין דווקא את יורדי הים, שהם אלו שרואים את גדלות ונפלאות השם יתברך? אלא שרב החובל היוצא לדרכו ממזרח למערב, נושא כפיו השמימה ומבקש מהשם יתברך שישלח לו רוח מערבית. ולעומתו, באונייה הנוסעת באותו זמן בכיוון הנגדי - ממערב למזרח, מבקשים קברניטי אותה ספינה מהשם הטוב, דווקא את הרוח המזרחית.
הקב"ה מקשיב לתפילות שניהם, ושולח לכל אחד את הרוח הדרושה לו. כי הוא יתברך, יודע לשלב שני דברים שלכאורה נוגדים אחד את השני; כעת ברור אפוא, מדוע "יורדי הים" - המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו'!
ייתן הקב"ה, וייטע בלב המלכים והשרים את השכל הנכון בכל רעיון, וישררו ביניהם השלום והשלווה, כאשר כל האוניות הפוליטיות מוצאות את דרכן בים הגדול, מתוך אחדות העמים והימים.
עושה שלום
'השנה ניגש אליי אחד מהמתפללים הרבים, ואמר לי בהתרגשות כי התפילה היום הייתה מיוחדת ומרגשת בעבורו. חשבתי לרגע, מה קרה השנה במיוחד? החזן, מזג האוויר, מקום נוח, או אולי כיבדו אותו באחד הכיבודים? והאיש המשיך וסיפר, כיצד באמצע התפילה שם לב למקרה מיוחד במינו, כאשר שני ילדים ישבו בספסל שלפניו. לפתע משום מה, אחד מהם נתן מכה לחברו. החבר פנה אליו ואמר לו, אני סולח לך לגמרי, היום הרי יום כיפור! כבוד הרב! דבר זה תפס אותי כל-כך, הילד לא מכה חזרה ולא ברוגז, אלא מחילה פשוטה ואמיצה. התפילה אחר-כך הייתה לי בהתעלות מיוחדת"..., סיפור זה שמעתי בראשית השבוע מהרב הראשי הרב לאזאר, באסיפה מיוחדת בין כל השלוחים והרבנים, השבוע ביום כ"ז באדר, 30 שנה מאז שקיבל הרבי את האירוע המוחי הראשון, ושנתיים אח"כ בדיוק ביום זה, את האירוע השני.
אחדות ושלום בין היהודים, מכל המקומות ומכל הסוגים, תוך ויתור על אגו וכבוד - בכוחם להעלות את התפילות שלנו. זה מה שיקרב את הגאולה ויחיש את הישועה, השלום והשלווה.
ולתמונת השבוע שלי: משלוח שלום
'הילדים אצלנו יודעים כבר, ש'אזעקה' זה קול שופר הגאולה, המבשר את בואו הקרוב של המשיח...' את זה שמעתי השבוע מידידי הרב יחיאל שלמה לויטנסקי, השליח ורב העיר סומי. הוא ממשיך לתאר את סלי המזון שמחלקים לכל המשפחות היהודיות אצלו בעיר, תוך כדי הפגזות, ועד שאפילו הכומר בא לבקש ממנו כמה חבילות עבור משפחות נצרכות אצלו. ואגב, הכומר למרבה הצער, הינו יהודי...
בהשראתו של הרב לויטינסקי, פניתי השבוע לארגון לא יהודי במוסקבה, הדואג למחוסרי בית, ילדים עזובים וחולים בדרגות שונות, בכדי לראות מה ניתן לעשות עבור המטופלים שלהם, במיוחד בימים אלו שהם מטפלים גם בפליטים שהגיעו מאזור לוגנסק ודונייצק.
במרכז החסד היהודי שלנו, פועלת מחלקה מיוחדת של בגדים ורהיטים יד שנייה, עודפי ייצוא או עודפים של עונות השנה המתחלפות. יחד עם העובדים והמתנדבים המסורים, אספנו כמות מכובדת של בגדים שונים ורבים, נקיים וטובים, ארזנו אותם בעשרות חבילות וארגזים, ובאמצעות רכב הובלה גדול יצא המשלוח המיוחד של שלום ואחדות לדרך. משלוח המקדש שם שמים.
מאפשרים לכם לקבל
