כדרכו תמיד הוא ניגש לפקיד העו"ש בבנק שאף פעם לא השיב פניו ריקם ותדיר אישר לו אשראי בנקאי.

הפעם ציפתה לו הפתעה. הפקיד שתמיד נטה לו חסד ומילא את מבוקשו, הודיע לו שהפעם לא יוכל הלקוח הותיק לחרוג מתקרת האשראי, וכל כך למה? "כי קיבלנו מידע שהמצב הכלכלי שלך 'על הפנים'". "אני? מה פתאום? לא היה ולא נברא? מי מסר ומי העביר לכם בדותא ושקר שכאלה" זועק הלקוח. "יענק'ל, היושב לימינך בבית הכנסת" הוא נענה. "יענק'ל מסר לכם? מהיכן יש ליענק'ל מידע על עסקי, הקשר בינינו מסתכם אך באמירת צפרא טבא ותו לא?!" זעק הלקוח. "הלא תבין" מסביר פקיד העו"ש, יענק'ל באמת לא מבין גדול לא בעסקים וגם לא בעסקיך, אלא שיענק'ל סיפר כמסיח לפי תומו שהוא שמע אותך נאנח בתפילה ומתחנן; 'אוי מתי כבר יבא משיח'.. הלא תבין, אם שחצן כמוך כבר מבקש 'משיח' – סימן מובהק הוא שאתה בקריסה כלכלית"...

כן, אחי ורעי, יהודים כבר מבקשים, ועוד איך, מ-ש-י-ח; לא רק בגלל ש"העסקים" בהתמוטטות, אלא מכיון שלגם זה כבר הגענו; ליהודים רח"ל אין - בית. כן, קורת גג כפשוטו! והיכן זה מתרחש? באיזה עיירה באוקראינה? לא! כאן- בארץ הקודש, במקום שהבטיחו שיהיה "הבית הלאומי"...

עד עכשיו חיו והזו באשליות שיש להם בית. יש להם מדינה, והם נסחפו ברעיון ש"הבית הלאומי" הלזה הוא לא פחות מראשית צמיחת גאולתם, ואילו היום, כאשר אחים ואחיות מגורשי שרון מסתובבים עם הכתונת שעל גופם ונזרקים מבית מלון לרחוב, מהרחוב לחיקם של אנשים שמרחמים עליהם, ומשם לאהלים, ומנגד, המדינה מקציבה עשרות אלפי שקלים להצלת ה...חתולים והכלבים של גוש קטיף (וכך נכתב מפורשות "שחור על גבי עתון": "השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, הסכים להעביר סכום של עד 150 אלף ₪, לטובת הצלה ופינוי בעלי חיים שננטשו בגוש קטיף במהלך ההתנתקות"), אוי לנו שכך עלתה בימינו!

"..וכפי שמקונן המשורר – 'גם צפור מצאה בית ודרור קן לה', רחמיו של הקב"ה על בריותיו – 'ורחמיו על כל מעשיו' – הם במידה כזו ש'גם צפור מצאה בית', כלומר שאפילו בנוגע לציפור, בריה קטנה שבעולם, משגיח הקב"ה, עצמות ומהות, בהשגחתו הפרטית, שתמצא בית. היא צריכה אמנם לחפש, אבל לאחרי שחפשה – אכן מצאה, ומה מצאה – 'בית', לא רק דירת עראי, אלא גם דירת קבע, 'ודרור קן לה' – גם צפור דרור, שדרכה לעוף ממקום למקום מבלי שתוכל להישאר במקום אחד, ובמילא, לא שייך שיהיה לה בית, דירת קבע – יש לה עכ"פ 'קן', היינו שגם בהיותה במקום מסויים באופן של עראי, יש לה מקום דירה, ובאופן ד'קן לה', היינו שזוהי דירה המיוחדת ושייכת לה;

ולעומת זאת, בנו יחידו של ממה"ה הקב"ה – אין לו לא 'בית' ולא 'קן' ולא דירת קבע ואפילו לא דירת עראי, אלא נע ונד ומיטלטל בגלות...ומכיון שכן, נשאלת השאלה והצעקה: 'עד מתי'?!" (התוועדויות תשמ"ז, ב, עמ' 686).

יהודים אמורים הרי להיות רחמים וגומלי חסדים, אז ככה, שימו לב, כה אמר העתון; "מנכ"ל החברה להגנת הטבע, גרשון פלג, פנה לשר הביטחון, שאול מופז, בדרישה שלא לשכן את מפוני גוש קטיף בבסיס ניצנים. לדבריו, "הדבר יפר את האיזון בין השמירה על החולות ליישוב המפונים, וייפגע בחולות באופן בלתי הפיך". הנוף, החתולים והכלבים, הכל יותר חשוב. המושחת שבראש הפירמידה מתמוגג מנחת כשאומות העולם מריעים ומחמיאים לו ולחייליו שמבצעים את הגדול שבבזיונות בהסטוריה היהודית (ובמפורש אינני נסחף; מהיבט מסויים הבזיון לעיני כל העמים הוא יותר גדול מחורבן הבית, שכן בית המקדש - גוים החריבו אותו, וכאן בולדוזורים של יהודים מתנכלים והורסים בתים).

אין גבול לציניות ולרשעות, המבצע של גירוש יהודים ועקירת מביתם מכונה רישמית (לא "אגרוף לאחים" אלא) .."יד לאחים"! ובכך עוד לא נגמר ההעלם וההסתר והגלות הפנימית; יהודים רואים מול עיניהם בתי כנסת מחוללים, שוטרים דורכים בגסות על תפילין וספרי תהילים, ואלה האומללים עדיין בפטריוטיות "מניפים את הדגל" תרתי משמע, ואי אפשר שלא להיזכר בנדונים למוות ע"י סטאלין ימ"ש ובתוכם מהמקורבים ביותר לרודן, כאשר דקה טרם נכרך חבל התליה סביב צוארם עוד הספיקו להכריז; "יחי סטאלין, תחי המהפכה".

דיברנו על "יד לאחים". עלינו אכן לשלוח יד לאחים; קודם כל שומה עלינו לעזור ולסייע לאחב"י שליט"א עקורי גוש קטיף פשוט בגשמיות, וגם; לפקוח עינים ואזנים, אם זה עדיין משום מה לא מובן, כי אנחנו עוד בגלות, אמנם ברגעים האחרונים של החושך – אבל עדיין בגלות המרה. לעורר את הלבבות ל"ציפית לישועה", והעיקר לפקוח עיני סומים (אלה שעדיין קשה להם מסיבות פסיכולוגית לרדת מהסולם הגבוה עליו הם טיפסו) ולהאיר מה טיבה האמיתי של "אתחלתא דגאולה", ומהי "גאולה אמיתית ושלימה", וכפי שרבנו נשיאנו תובע אין ספור פעמים; כשידוע ומבינים שנמצאים עדיין בגלות, או אז יתחילו להתייחס למצב הגלות כפי שצריכים לטפל במחלה שכזו. כשהדיאגוזנה תהיה ברורה יגיעו למסקנה כי "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ואז ישכילו אל נכון כי שורש הרעה אינו בשלטון זה או אחר (ובלי קשר; היות ומדובר ביהודים בעלי "בחירה חפשית" בודאי יתנו בעלי השררה את הדין גם בדיני אדם וגם בדיני שמים), אלא, כשישראל עושין תשובה מיד הן נגאלין.

ומנגד, לרבש"ע יש לנו בקשה קטנה; מדובר בילדים שלך, "עם שרידי חרב" שרידי שואה, פצועי ומוכי פצמרי"ם, פיגועים ואוטובוסים מתפוצצים, אנא "הבט לתלאות ואל לחטאות", "כל ראש לחלי וכל לבב דווי", במטותא ממך, שהגאולה המיוחלת וביאת הגואל יהיו ומיד ממש, אבל בחסד וברחמים!