מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת ויקהל
הפרשה החסידית
פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל
מִיָּד לְמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים, אַחֲרֵי שֶׁאָמַר ה' לְמֹשֶׁה "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ", יָרַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְ'הִקְהִיל' אֶת הָעָם:
"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם... שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'..."
הַנּוֹשֵׂא הָרִאשׁוֹן הֶחָשׁוּב שֶׁעָלָיו מְדַבֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עִם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, הוּא שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת.
וְהִנֵּה מִסְתַּבֵּר שֶׁכְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי צְרִיכִים לְהַקְדִּים לָהּ "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה".
מַדּוּעַ בְּעֶצֶם כָּתוּב "תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" וְלֹא "תַּעֲשֶׂה מְלָאכָה"? הַתְּשׁוּבָה לְפָנֵינוּ, בַּקֶּטַע הַבָּא:
לְמִשְׁפַּחַת רַבּוֹטָה עֵסֶק כַּלְכָּלִי קָטָן וּמַצְלִיחַ. כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עוֹבְדִים בָּעֵסֶק בְּחָרִיצוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת. הָאָדוֹן רַבּוֹטָה פּוֹתֵחַ אֶת שַׁעֲרֵי הַמִּפְעָל מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר וְנוֹעֵל אוֹתָם אַחֲרוֹן, לְעִתִּים בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה.
הַגְּבֶרֶת רַבּוֹטָה הִיא הַמַּזְכִּירָה הַנֶּאֱמָנָה. בַּחֲשַׁאי, הִיא גַּם נֶהֱנֵית מִפַּעַם לְפַעַם לִסְפֹּר אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַּקֻּפָּה. שְׁנֵי הַבָּנִים הַגְּדוֹלִים הֵם אַנְשֵׁי הַשִּׁוּוּק וְהַהוֹבָלָה. שְׁנֵיהֶם יוֹדְעִים לְדַקְלֵם מְצֻיָּן, גַּם מִתּוֹךְ שֵׁנָה, אֶת מַעֲלוֹת הַמּוּצָרִים שֶׁבְּאַמְתַּחְתָּם. הַקְּטַנִּים יוֹתֵר, מַגִּיעִים לַמִּפְעָל בַּצָּהֳרַיִם הַיְשֵׁר מִבֵּית-הַסֵּפֶר כְּדֵי לִשְׁמֹעַ "מָה חָדָשׁ", וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה...
מִשְׁפַּחַת רַבּוֹטָה עוֹבֶדֶת בְּאֹפֶן שֶׁל "תַּעֲשֶׂה מְלָאכָה" . הֵם שְׁקוּעִים בַּעֲשִׂיַּת הַמְּלָאכָה מִכַּף רֶגֶל עַד קָדְקֹד. וּמָה הַתּוֹצָאָה?
בְּאֶמְצַע סְעוּדַת לֵיל-שַׁבָּת, תָּפַס פִּתְאוֹם מַר רַבּוֹטָה אֶת עַצְמוֹ וְהָיָה הָמוּם. אֵיךְ זֶה שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי שִׁירַת מִזְמוֹרֵי הַשַּׁבָּת, הִתְנַסְּחוּ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר בְּיוֹם רִאשׁוֹן, לַסַּפָּק שֶׁמְּאַחֵר בְּמִשְׁלוֹחַ הַסְּחוֹרָה?
אַךְ לֹא כֵּן, מִי שֶׁמְּלַאכְתוֹ הִיא בְּאֹפֶן שֶׁל "תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", כְּאִלּוּ הִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ:
לְמִשְׁפַּחַת בְּרוּכִים עֵסֶק כַּלְכָּלִי קָטָן וּמַצְלִיחַ. ר' בְּרוּכִים פּוֹתֵחַ אֶת שַׁעֲרֵי הַמִּפְעָל מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר וּמְאָרֵחַ בְּמִשְׂרָדוֹ שִׁעוּר תּוֹרָנִי יוֹמִי לְכָל הָעוֹבְדִים. הַגְּבֶרֶת בְּרוּכִים הִיא הַמַּזְכִּירָה הַנֶּאֱמָנָה, וְאֶת רִגְעֵי הַפְּנַאי שֶׁלָּהּ, הִיא "גּוֹנֶבֶת", לְטוֹבַת נִהוּל הַגְּמַ''ח שֶׁבִּרְשׁוּתָהּ.
שְׁנֵי הַבָּנִים הַגְּדוֹלִים לוֹמְדִים בִּישִׁיבוֹת גְּבוֹהוֹת וְעוֹשִׂים חַיִל בְּלִמּוּדֵיהֶם. הַקְּטַנִּים מַגִּיעִים לַמִּפְעָל בְּצָהֳרַיִם הַיְשֵׁר מִן הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה, כְּדֵי לְהִבָּחֵן אֵצֶל אַבָּא עַל לִמּוּדֵי אוֹתוֹ יוֹם, לְקַבֵּל מַמְתָּק, וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה...
הַאִם יֵשׁ לָכֶם סָפֵק בִּכְלָל, אֵיךְ נִרְאֵית אֲוִירַת הַשַּׁבָּת הַקְּסוּמָה בְּבֵית מִשְׁפַּחַת בְּרוּכִים?
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ גַּם יְכוֹלִים לְהָבִין מַדּוּעַ דַּוְקָא עַל הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה מְדַבֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּרֶדְתוֹ מִן הָהָר, וּמַהוּ הַקֶּשֶׁר בֵּין חֵטְא הָעֵגֶל וְהַכַּפָּרָה עָלָיו, לְבֵין "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה".
יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁהָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה, לֹא יַהַפְכוּ חָלִילָה לִהְיוֹת 'עֵגֶל זָהָב' כְּמִן 'עֲבוֹדָה-זָרָה' לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהּ. לְהֶפֶךְ, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁהַפַּרְנָסָה לֹא בָּאָה אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעָלֵינוּ מֻנַּחַת רַק חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. הִתְיַחֲסוּת נְכוֹנָה לָעֲבוֹדָה, הִיא הַמְּתַקֶּנֶת אֶת חֵטְא הָעֵגֶל.
מתוך "תורתך שעשועי"
מאפשרים לכם לקבל
