אסור להתייאש: הממציא העקשן שרק רצה לייצר לחם פרוס
ממציא הלחם הפרוס
נדמה שהלחם הפרוס תמיד היה כאן. לפחות מאז שהלחם כאן. בני הדור הצעיר כמעט ולא מכירים אופציה אחרת; כזו של כיכר לחם שפורסים ידנית. לבד בבית. אבל האמת היא, שהלחם הפרוס הוא המצאה מודרנית למדי. ואם נדייק, אפשר לומר שהוא אף לא חגג עדיין את שנתו המאה!
ובכן, תשאלו, מה עשו אנשים לפני המצאת הלחם הפרוס? נכון מאוד. פרסו אותו בעצמם! אבל זה לא היה נחמד ופשוט כפי שזה נשמע. בכלל לא. אתם מוזמנים לנסות בעצמכם - קחו את קצה הלחם, החלק העבה שאינו נפרס, ונסו לעשות ממנו פרוסות ישרות ושוות. כשתראו את התוצאות, תוכלו להבין כנראה מה מיוחד בהמצאת הלחם הפרוס.
עד להמצאתו, היו עקרות הבית עמלות לפרוס את הלחם בצורה מדויקת. וכמו שאתם יודעים כעת, זה לא היה קל ולא כיף. אבל אף אחד לא הכיר אפשרות אחרת.
shutterstock
משוגע לדבר
הראשון שהגה את הרעיון להמציא מכונה שתפרוס את הלחם ותהפוך את החיים לקלים יותר, היה אוטו פרידריך רואדוור מאיווה שבארצות הברית. אוטו היה ממציא בטבעו, ומאז ומעולם הגה רעיונות מבריקים והמצאות מתוחכמות. כשהגיע למסקנה שהתפקיד שלו הוא למצוא את הפתרון לפריסת לחם, הוא לא וויתר והחל להשקיע את מרב מרצו בניסיונות למצוא את הדרך להמצאה.
שנים רבות שקד אוטו על המצאתו. גם אם כיום נדמה לכם שהרעיון אמור להיות פשוט ולא מורכב, זה מפני שאתם חיים בעידן מתקדם טכנולוגית משהיה לפני מאה שלושים שנה. באותה תקופה, כל חלק במכונה של אוטו דרש המון השקעה ומחשבה.
דרך החתחתים שעבר לא ייאשה את אוטו שלנו. גם לאחר שייצר אב-טיפוס - דוגמה ראשונה של ההמצאה - הוא נאלץ לחזור על כל התהליך מחדש, לאחר ששרפה פרצה בסדנת הניסויים שלו וכילתה את כל עמלו.
הוא לא התייאש והמשיך לנסות. עד שהצליח. לאחר כ-18 שנה של ניסויים. אלא שגם כשהצליח, קידמה את פניו אדישות וחוסר התלהבות מצד קהל האופים. איש לא התעניין בהמצאתו, והוא נאלץ להמתין לשווא, עד שמישהו יסכים להאמין בו.
אחת הפרסומות הראשונות ללחם פרוס בארה"ב
הפריצה הגדולה
ההצלחה הגיעה ממקור לא צפוי. אחד מחבריו, אדם בשם פרנק בנץ' שניהל מאפייה, הגיע לקראת פשיטת רגל, לאחר שהמאפייה שבניהולו לא הצליחה להתנהל כראוי והקונים מיעטו לצרוך את מאפיה. בלית ברירה, הוא החליט לנסות את המצאתו של אוטו. התברר שפשיטת הרגל הייתה הדבר הטוב ביותר שארע בחייו – מצבה של המאפיה שבבעלותו, התהפך לחלוטין.
י"ט בתמוז תרפ"ח. זה היה יום המהפך. היום שבו נמכר הלחם הפרוס הראשון בעולם!
בתוך ימים ספורים החל להשתרך תור לפני המאפיה של פרנק בנץ'. המונים מכל רחבי מיזורי, ביקשו לרכוש לחם מהמאפיה עם ההמצאה החדשה - לחם פרוס שהופך את החיים להרבה יותר קלים ונוחים. אוטו היה מאושר סוף סוף. שנים של עבודה לא ירדו לטמיון.
ומה המסר?
שנתיים לאחר מכן הפכה ההמצאה מרעיון מקומי להמצאה עולמית. זה התחיל כשבאותה שנה התפשט הלחם הפרוס בכל רחבי ארצות הברית, והסתיים כשכל העולם הכיר ברעיון הפשוט והגאוני.
ועכשיו, תארו לכם שפרנק בנץ' לא היה מגיע לפשיטת רגל, או שאוטו היה מרים ידיים אחרי עשר שנים של ניסויים וכישלונות. האם אין פה לימוד נפלא, שמורה לנו עד כמה אסור להתייאש?