לאחר שנים שבהן היה נסתר מעין רואים, נחשפו הצילומים המלאים של סידור הבעל שם טוב ועוררו הדים נרחבים בקרב הציבור.

"היו לנו התלבטויות רבות אם זה נכון", שיתף את 'כפר חב"ד' הרב שלום בער לוין, הספרן הראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד, שמתוקף תפקידו נמנה עם היחידים שאחזו בסידור במרוצת השנים לשם שמירתו. "מה שהכריע בסופו של דבר היה ההבנה שאין לנו אישור לגנוז אותו הרחק מעין רואים, בקופסאות סגורות, כי מה התועלת בשמירתו כך לנצח".

ככל הידוע, את הסידור כולו, שנכתב עם כוונות האריז"ל, כתב גיסו של הבעל שם טוב רבי אברהם גרשון מקיטוב, בכתב ידו. לימים נפגם חלק קטן מהסידור, והושלם בהסכמת הבעל שם טוב בידי הסופר ר' פנחס.

זהו ככל הידוע הנכס החשוב ביותר בספריית הענק. 496 עמודים שמתוכם התפלל הבעל שם טוב, ובהם רשמו תלמידיו את שמותיהם שיהיו זיכרון לפניו בשעת התפילה. "אני מתיירא לגשת אל הסידור ולגעת בו", העיד הרבי (תוכן) באחת ההזדמנויות.

בקיץ תשמ"ה, בעת משפט הספרים, התייחס לכך הרבי ואמר:

"... נוסף על האמור לעיל בנוגע לכל הספרים השייכים לספריית ליובאוויטש של כ"ק מו"ח אדמו"ר - ניתוסף הדגשה יתירה בנוגע לספרים יקרי ערך, כולל ובמיוחד סידורו של הבעש"ט, אשר, גם על סידור זה שמו עין למצוא דרכים ותחבולות כיצד להוציאו ולקחתו, ח"ו, מרשותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר!

"כ"ק מו"ח אדמו"ר לא היה נותן לאף אחד להתקרב ולגעת בסידור קדוש זה, ורק במקרים נדירים היה נותן לגשת ולנשק את הסידור, וזאת - לאחרי הכנה הראויה, טבילה במקוה וכו' וכו'.

•

כידוע, הרבי עורר על כך שקני המנורה בבית המקדש היו ישרים דווקא, כפי שאייר הרמב"ם בצורת קני המנורה.

בשבת פרשת מטות-מסעי תשמ"ב, הרבי הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו קני המנורה בבית המקדש, כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מרש"י, ומציור הרמב"ם שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.

מאז חסידי חב"ד מקפידים על איור קני המנורה עם קנים ישרים, כך גם בהדלקות מרכזיות של חנוכיות בערים הגדולות בחנוכה וכן הדליקו בחנוכייה הגדולה בבית מדרשו של הרבי, שהיתה עם קנים ישרים - באלכסון.

איורו של הרמב"ם על צורת קני המנורה

עובדה מעניינת: בין דפיו של סידור הבעש"ט, נראה גם שרטוט מנורת שבעה קנים עם פסוקי קודש, עם קנים עגולים.

יש לציין כי איורי מנורות דומים קיימים בבתי כנסת מזה מאות שנים, כגון עם פסוקי 'למנצח' ושמות קדושים, ואין קשר בהכרח דווקא לצורת קני המנורה בבית המקדש. למרות זאת, העובדה שאיור זה מופיע בסידור הבעש"ט, מעניינת.

הגולשים מוזמנים להביע דעתם סביב הנושא המרתק.

לכניסה לקטלוג ספריית אגודת חסידי חב"ד - לחצו כאן>>>