הרבנים שנשכחו | סדרת כתבות חדשה

פרק ראשון:
הרב מנחם מנדל קופרשטוך ע"ה

התקופה שבין תחילת ימי מלחמת העולם הראשונה, ועד לסיומה של מלחמת העולם השנייה, הייתה רצופת מאורעות נוראים ומלאה בלבול – עבור העולם בכלל, ועבור העם היהודי בפרט. כך אירע שבאותם הימים נכרת ענף רב פארות של חסידי חב"ד, בגשמיות וברוחניות, שכמעט ולא נותרו בידינו עדויות ופרטים לקיומו.

נוסף על כל אלו, גרמו הצרות הרבות ואימי המלחמה, לאיבוד של מידע רב ממה שהתרחש באותם שנים, וכך נותרנו כיום עם מידע מועט יחסית, על יהודים רבים וקהילות גדולות שהיו באותה תקופה ואינם.

בהיסטוריה החב"דית, עד היום כמעט ולא הוארה דמותה של קהילת חב"ד בארץ הקודש בתקופה רבת תהפוכות זו. אור הזרקורים מופנה בדרך כלל למה שהתרחש בגבולות אירופה, בין רוסיה לורשה, אך סיפורה של הקהילה בארץ הקודש כמעט ולא ידוע.

•

על משמרת הרבנות

בין הדמויות שהגיעו באותה עת לארץ הקודש היה הגאון הרב מנחם מענדל קופרשטוך (קופרשטוק) ע"ה. כיום, כמעט ואין מי ששמע על דמותו של רב חב"די זה, שאך לפני כמה עשרות שנים נמנה על השורה הראשונה של רבני חב"ד. בשורות הבאות נעמוד מעט על דמותו, ונספר את סיפורו של הרב החב"די שסיפורו נשכח.

לא רבות ידוע על ילדותו. במסמכי הבקשה לקבלת אזרחות בארץ-הקודש, הוא מצהיר כי נולד בשנת 1883 (תרמ"ג) בעיירה דולהינוב שבפולין.

 בנעוריו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. במשך השנים הבאות שימש כרב ומורה-צדק בכמה עיירות. בהספד שנכתב לדמותו ופורסם באחד העיתונים לאחר פטירתו, נכתב כי שימש ב"חצי תריסר" משרות רבנות בטרם עלה לארץ-הקודש. מן המקומות הידועים לנו שבהם שימש ברבנות הם רשטילוב, פולטבה והעיירה גרמנוביץ, הסמוכה לוילנה.

משרות הרבנות המפורסמות יותר שלו, היו בערים פוסטוב וגלובקה. תחילה, שימש הרב קופרשטוך כרב בעיר פוסטוב, שם ניהל את עדת החסידים. בשלב כלשהו, לאחר שבעיר הסמוכה גלובקה החליט הרב זונדל רובינסון לעזוב את משרתו, התפנתה משרת הרבנות. אנשי שלומנו שבעיר, פנו לאדמו"ר הריי"צ וביקשו ממנו לשלוח עבורם רב לשמש פאר בראש עדתם. אדמו"ר הריי"צ הטיל על שכמו של הרב מענדל קופרשטוך את התפקיד. 

ברכת "שנה טובה" בעיתון מקומי בגלובקה

צאן מרעיתו שבפוסטוב לא הסכימו בקלות לוותר על מורם ורבם, וביקשו מהרבי להשאיר את הרב קופרשטוך על מקומו, אבל הרבי סבר שטוב יותר כי הרב קופרשטוך ישמש ברבנות גלובקה.

אדמו"ר הריי"צ מגיע לבקר

בפועל, התמנותו של הרב קופרשטוך לרב בעיר גלובקה לא עברה בקלות. חלק מיהודי העיר שלא נמנו על עדת חב"ד, ונמנו על המתנגדים, ביקשו לעצור את בואו של הרב החב"די לעיר. התנגדותם הנמרצת גרמה לכך שהרב קופרשטוך חזר למשך שנתיים למשרתו כרב בפוסטוב, אך שנתיים לאחר מכן יושרו ההדורים והוא עלה על כס הרבנות בגלובקה.

בתחנת הרכבת עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע. מימין, הרמ"מ קופרשטוך

קבלת הרבנות בגלובקה על ידי הרב קופרשטוך הייתה בשנת תרצ"ג. תקופה קצרה לאחר מכן, בשנת תרצ"ד, הגיע אדמו"ר הריי"צ לעיר. אליו נלווה גם חתנו, הרבי נשיא דורנו.

ביקור זה בגלובקה קיבל הד רב, והוא מפורסם מאוד גם בשל מאמרי החסידות שאמר אדמו"ר הריי"צ במהלך מסעו זה. היה זה המסע השני של הרבי לעיירות הסביבה, כאשר הקודם התקיים כשלוש שנים קודם לכן. בשני הביקורים היה הרב קופרשטוך בין מקבלי פניו של הרבי, ובפעם השניה אף הגיע אדמו"ר הריי"צ לבקרו בביתו. תמונה נדירה נשארה מאחת מפגישותיהם, ובה נראה הרב קופרשטוך עומד לצידו של הרבי בתחנת רכבת.

עד כתובה בחתונת הרבי

הרב קופרשטוך היה מחסידיו המקושרים של אדמו"ר הריי"צ, ועל פי תיאורים שנכתבו לאחר מותו אף פעל במסירות נפש עבור הפצת יהדות תחת המגף הסובייטי. באחת ההזדמנויות אף עמד לפני עונש מוות ר"ל, ממנו ניצל ברגע האחרון בדרך ניסית. מידי שנה היה מציין את נס הצלתו בשבת חזון, באמצעות סעודת התוועדות. כמו שאר החסידים ידוע שהגיע להשתתף בחתונות בנותיו של הרבי – הרבנית חיה מושקא עם הרבי נשיא-דורנו, ואחותה מרת שיינא. בחתונת הרבי והרבנית בשנת תרפ"ט, כובד להיות אחד מעדי הכתובה, ובחתונת מרת שיינא כובד בקריאת הכתובה תחת החופה.

עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע על העגלה

ארי עלה מבבל

בשנת תרצ"ה, עם עליית הנאצים לשלטון, החליט הרב קופרשטוך לעזוב את גלובקה ולעלות לארץ הקודש. מי שניהל את מלאכת השגת האישורים בארץ היה בנו גרשון, חניך ישיבת תומכי-תמימים בוילנה, שעלה מספר שנים קודם לכן לארץ והתגורר בחיפה. מהמסמכים שבארכיון המדינה אנו מוצאים כי הרבנות הראשית המליצה להעניק למשפחת קופרשטוך אשרת הגירה לארץ, מפני שבואו של רב כזה יביא לתועלת עבור בני היישוב.

מצידם, שלחו בני גלובקה אישור כי הרב משמש ברבנות עירם ועוד לפני כן שימש ברבנות בפסטוב. גם הנהלת ישיבת 'תורת אמת' בירושלים, הצהירה כי הם נוטלים על עצמם את האחריות לפרנסתו של הרב במקרה שיזדקק לכך.

העיתונות המקומית מדווחת על נסיעת הרב קופרשטוך לארץ הקודש

עם בואו לארץ הקודש התיישב בעיר חיפה, מקום מגורי בנו. עד מהרה יצא שמו בעיר בגאונותו וגדלותו ורבים משומרי המצוות נקהלו סביבו. הרב הקים בית כנסת בשכונת הרצליה החיפאית, ובו היה נושא את דרשותיו ועורך התוועדויות ביומי דפגרא. הרב קופרשטוך היה רב בעל צורה, ודרשותיו הבנויות לתלפיות קנו להם שם. בתוך תקופה לא ארוכה קיבל הרב את משרת רבנות השכונה ונכנס לשמש כדיין ואב"ד בעיר.

מינוי מהרבי

בואו לארץ הקודש היה לברכה עבור חבריו – זקני רבני חב"ד שהיו פזורים אז ברחבי הארץ. מן המפורסמים שבהם היו הרב זוין, הרב שאול דב זיסלין ועוד. באותם שנים ביקש אדמו"ר הריי"צ לחזק את אגודת חב"ד בארץ, ולשם כך החליט לסדרה מחדש. באותה הזדמנות קבע כי הרב קופרשטוך ישמש בתפקיד סגן יו"ר האגודה.

הרמ"מ קופרשטוך המשיך לפעול עבור ענייני חב"ד גם בעת מגוריו בארץ. כך לדוגמה לאחר בואו של הרה"ק רבי אהרן מבעלז זצ"ל, ביקש אדמו"ר הריי"צ נ"ע מהרמ"מ קופרשטוך ומהרב שאול דוב זיסלין "לבקר את כ"ק ש"ב האדמו"ר שליט"א מבעלז ולברכו בשמי בברכת ברוכים הבאים, לטוב ולברכה בגשמיות וברוחניות, ולכתוב לי בפרטיות ממצב בריאותו ובריאות בני ביתו יחיו".

מכתבו של אדמו"ר הריי"צ נ"ע בו הוא מבקש מהרב קופרשטוך לשמש שסגן יו"ר אגו"ח

כמו רבנים חב"דיים אחרים באותה תקופה, נמשך הרב קופרשטוך מעט לחוגי המזרחי. למרות זאת, מעניין לציין כי התעקש למסור את דרשותיו בשפת האידיש ולא בעברית, למרות מחאות קולניות מצד אי-אלו גורמים שלא ראו זאת בעין יפה. באחת ההזדמנויות נאם בבית הכנסת אחד מאותם אנשים ותקף את הרב המתעקש למסור את דרשותיו בשפת האידיש. במענה לדבריו הבהיר הרמ"מ קופרשטוך: "אתם החופשיים, התרחקתם מן הדת, ואנו מתרחקים מן העברית". והוסיף, שאפילו אם "יאיימו עלי בפיטורים, לא אחדל מלדרוש באידיש".

בית הכנסת של הרב קופרשטוך

כאמור, בשכונתו הקים הרב קופרשטוך בית כנסת בו היה מתפלל ומנהיג את קהל עדתו. בית כנסת זה היווה בסיס לפעולות חב"ד בעיר באותם שנים. מספר שנים לאחר פטירתו אף פעל סניף מטעם ישיבת "תומכי תמימים" בלוד, בבניין בית כנסת זה. מי שפעל בבית הכנסת לאחר פטירת הרב קופרשטוך בשנת תש"ו, היה החסיד הרב יחיאל מיכל דוברוסקין ע"ה. יש לציין כי לצד בית הכנסת, הקים הרב קופרשטוך גם מקווה טהרה.

"בביהכ"נ של הרמ"מ קופרשטוך ע"ה". מכתבו של הרבי לרב יחיאל מיכל דוברוסקין ע"ה

הרב קופרשטוך יזם הקמת בית מדרש גדול לתורה ולעבודה, ועבור כך רכש מגרש גדול והחל בגיוס כספים לבנייתו. הבניה התעכבה ורק כ-15 שנים לאחר פטירתו, בשנת תשכ"א, נחנך הבניין. מעניין לציין, כי על פי מה שפורסם לאחר פטירת הרב קופרשטוך היה אדמו"ר הריי"צ בין התורמים העיקריים להקמת בית הכנסת. בית כנסת זה עומד על תילו עד היום בשכונת הרצליה שבחיפה ומוכר כ"בית הכנסת של הרב קופרשטוך".

בז' אדר תש"ו, השיב הגאון החסיד הרב מנחם מענדל קופרשטוך את נשמתו ליוצרה, כשהוא מותיר את קהל עדתו שבורים וכואבים. עוד באותו היום - ז' אדר, ליווהו למנוחות, והוא נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים.

על מצבתו נכתב:

"פ"נ רועה נאמן לצאן מרעיתו קרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים לתורה, ליהדות לקדשה ולחסידות. דבק מקושר בכ"ק רבוה"ק אדמורי חב"ד נבג"מ זיע"א ושליט"א, הרב הגאון המפורסם רבי מנחם מענדל בהרב ר' ברוך ז"ל קופרשטוך ראב"ד חיפה. שרת בקודש ברשטילוב פולטבה פוסטוב גלובקי. נפטר בחיפה ז' אדר א' תש"ו. תנצב"ה".