אלמנה עניה, הגיעה מיד עם צאת השבת לבית הכנסת של הבעל שם טוב, והתחננה: "רבי תעזור לי, יש לי ילדים רעבים בבית". הבעל שם טוב פנה לכל התלמידים ואמר להם: " תכניסו בבקשה את היד שלכם לתוך הכיס של המכנסיים, תוציאו משם כסף ותביאו לאישה". כך עשו התלמידים, וכולם מצאו בכיסם מטבע, והביאו סך של 300 מטבעות. האישה הייתה מאושרת.

ישבו התלמידים לאחר מכן בסעודת מלווה מלכה, ודנו ביניהם - מה היה הנס הגדול שקרה כאן? קבוצה אחת של תלמידים אמרה: "וואו, נס גדול! כולנו עדיין עם בגדי שבת, רק יצאה השבת, לא היה אמור להיות לנו כסף בכיס, ולכולנו היה מטבע!". קבוצה שניה אמרה: "הנס הגדול, זה שכולנו לא פקפקנו בדבריו של הבעל שם טוב. הרי לא אמור להיות לנו כסף בכיס, וכולנו בלי יוצא מן הכלל, הכנסנו את היד לתוך הכיס, ומצאנו את הכסף".

ואז, הקבוצה השלישית אמרה: "הנס הגדול הוא שהבעל שם טוב בחר בנו - תלמידיו - להיות השותפים במצווה החשובה הזו. הרי הוא יכול היה לעשות את זה בעצמו, הוא עושה ניסים, והזכות הגדולה שלנו, שהוא בכל זאת בחר בנו להיות השותפים לדבר הנפלא הזה".

*

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הציווי המפורסם: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" – הקדוש ברוך הוא מבקש תרומות: כסף, זהב ונחושת, בשביל לבנות את המקדש "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". הקדוש ברוך הוא צריך את התרומות שלנו? אלא – אתה שותף, אתה מעורב, אתה מאוהב!

הקדוש ברוך הוא רצה שנתחבר יותר אליו, כי עד אז החיבור שלנו לאלוקים היה מלמעלה למטה, הכול קיבלנו בהשפעות, ולא עשינו מצידנו שום דבר. קשר כזה מהר מאוד יכול להיגמר. ולכן, הקדוש ברוך הוא ראה צורך לחבר אותנו, לעשות דברים שיגרמו לנו להיות מעורבים, להיות שותפים, ואז להיות מאוהבים.

לכן הרבי מליובאוויטש ביקש מכל שליחיו, לעשות כל מאמץ לגרום לקהילה שבה הם נמצאים, להיות שותפים, להיות מעורבים, ואז כמובן להיות מאוהבים בשליחות המיוחדת הזו - להביא אור לעולם, ולגרום שהקדוש ברוך הוא ישכון בכל אחד ואחד מתוכנו, כפי שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

צפו: