הרבה שברון וכאב לב עברו על יצרנית הרכב הגרמנית אופל. היא דשדשה שוב ושוב בעולם וגם בארץ והי נראה שהקיץ עליה הקץ, עד שנרכשה לפני 4 וחצי שנים בידי פיג'ו-סיטרואן הצרפתית ומאז כמו נכנסה בה רוח חדשה.

אחרי ההקדמה הזו בטח כבר הבנתם לבד שדגמי אופל הפכו מאפרוריים משהו לדגמים בולטים בהרבה. כאלו עם קווים צרפתיים בולטים, חדשניים ונועזים.

לפני שנתקדם עוד מחובתי להדגיש שאופל היא אמנם חברה גרמנית, אבל בניגוד לחברות רכב גרמניות אחרות היא לא הוקמה על ידי היטלר ימ"ש במטרה לשמש את הצבא הנאצי, וזה בידול חשוב מאוד. הסלוגן שלה "איכות גרמנית בהישג ידך" אמנם מרתיע אותי באופן אישי, אבל אופל הייתה שייכת בתקופת המלחמה לג'נרל מוטורס האמריקאית, ומכיוון שכך הולאמה על ידי הנאצים בעל כורחה.

המראה החיצוני של רכב המבחן שלנו, אופל קרוסלנד, שונה ולא שגרתי כמו הרבה מכוניות צרפתיות, ולהפתעתי הוא סובב ראשים ולא מעט. זה אומר שבאופל, ומעליהם בפיג'ו-סיטרואן, הצליחו לגרום לציבור לראות משהו וייחודי שיעורר שיח.

ייתכן ואלו שני הצבעים המשולבים שלו – הגג השחור והמרכב הלבן וייתכן שזו המדבקה הענקית הצהובה של אופל בשני צידיו, אבל בסוף הוא יצר עניין ואין ספק שגלגלי המגנזיום השחורים יוצאי דופן הוסיפו בתורם לשוני שהוא משדר. התגובות אגב נעו בין "וואו, איזה רכב יפה" ל"מכונית לא שגרתית", ל"מה זה הכיעור הזה?".

אופל קרוסלנד הוא רכב מעניין. הוא יושב על סגמנט המיני-ג'יפונים שמחירם נע סביב ה-120,000 והם מציעים מחד מחיר זול יותר ממשפחתית ומאידך קריצה של ג'יפון שמאפשרת פוזה, וגם יכולות לנוע על כבישי עפר וחצץ. המתחרים שלו הם יונדאי קונה עליו כתבנו בעבר, קיה נירו, ועוד כמה אבל הוא בעיקר מבוסס פלפורמה של הבן-דוד לפירמה פיג'ו 2008.

קפיצה לתא הנהג מגלה תא נוסעים קודר שחור עם פסי כרום מינימליים, ומראה מעט מיושן. אגב, אחיו הבוגר של קרוסלנד, אופל מוקה שנחת בארץ לאחרונה על שלל סוגיו (חשמלי ובנזין, ברמות גימור שונות) מציג מראה מודרני עכשווי והולך להפוך ללהיט מחירות נדיר.

אבל רגע, זה לא אומר שמדובר ברכב לא טוב. ממש לא!

בכתבה הקודמת שלנו על המאזדה 6 סיפרתי לכם על ההתרשמות החיצונית ממנו ועל מפח הנפש מהנהיגה עצמה, ופה זה הפוך. המראה החיצוני ומראה תא הנהג לא מסגירים את היכולות הטובות שלו. היפוך מגמה של ממש.

ועדיין בתא הנהג: לעומת הדשבורד, המושבים בולטים לטובה גם בנוחות שלהם (הכוללים בין היתר אפשרות להאריך את החלק התחתי של המושב עליו אתם יושבים), וגם בצבע האפור השונה שמלווה בפס עור חום.

מה עוד? נתחיל בנתונים הטכניים שאינם קשורים בבטיחות. הגה מצופה עור עם לחצני קרוז קונטרול ושליטה ובקרה על האודיו והרדיו. המון אפשרויות הטענה כולל מטען הטענה אלחוטי, גג פנורמי ומשענת יד לנהג - מצרך שלא רואים הרבה ברכב בעלות כזו. ברכבים של היום כמעט ואין ידית הילוכים אבל פה יש, והאמת שהיא החמודה ביותר שפגשתי אי-פעם. מקווה שתצליחו לקלוט בתמונה.

מההיבט הבטיחותי יש כאן גם לא מעט: כניסה ויציאה, התנעה וכיבוי ללא מפתח. אזהרת סטיה מנתיב, התרעת על ערנות הנהג, מראות צד מתקפלות, מצלמת רוורס מתפצלת הכוללת 360 מעלות, איתות התראה שטח מת במראות הצד ובקרת שיוט אדפטיבית.

ועכשיו אחזור רגע להשוואה שכתבתי לעיל למאזדה 6. המראה של הקרוסלנד לא מסגיר במאומה את הנהיגה שלו, אותה אהבתי ממש. אתחיל בהגה הרך ובקוטר הסיבוב הקטן שלא מצאתי בשום רכב אחר, הופכים את הנהיגה למשוחררת וזורמת ואגע גם בנסיעה עצמה: מהירה וזריזה.

טוב, לא מדובר במכונית יוקרה, אבל ברמה הזו של רכב במחיר כזה הנהיגה הייתה מצוינת.

מבחינת נתונים יבשים יש כאן מנוע 1.2 ליטרים מתקדם עם הזרקת בנזין ישירה ומגדש טורבו המספק 130 כוחות סוס ומומנט של 23.4 קג"מ כבר ב-1,750 סל"ד נמוכים ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית מתקדמת עם 6 יחסי העברה. שילוב כל אלו יחד הם כנראה סוד כוחו.

לפני סיום נציין גם את תא המטען המכיל 410 ליטרים, ואת צריכת הדלק שהפתיעה לטובה בתורה  כשהציגה נתונים של ליטר דלק לכל 12.7 קילומטר.