הרב סלבטיצקי סיפר כי שמע מפי נכדו של ה'חפץ חיים' שפעם נכנס אליו יהודי בשאלה וסיפר כי בפניו עומדות שלוש הצעות – לשמש כשוחט, לכהן כרב, או להיות מלמד. השיב לו ה'חפץ חיים' בשאלה: "מדוע אני עולה ראשון לתורה ככהן ואתה לא?". ענה היהודי: "מפני שאבי לא כהן". – "ואביך הוא כהן", שאל הרב והמשיך: "ומדוע אבי כהן ואביך אינו כהן?". שוב ענה היהודי: משום שסבי לא היה כהן וסבך כן היה כהן".

וכך המשיך הדו-שיח, עד שלבסוף אמר לו ה'חפץ חיים': "אבאר לך טעמו של דבר. לפני קרוב לשלושת אלפים שנה עמדנו כולנו בחטא העגל, ומשה רבינו שאל 'מי לה' אלי' וסבא שלך לא זז, אבל סבא שלי מסר את עצמו למשה רבינו ולכן כל משפחתי כהנים, ממנו ועד היום הזה. אתה מבין מה זה חינוך" – סיכם ה'חפץ חיים' – "חינוך פועל לדורות ודורי-דורות".

"חסידים רבים ששאלו את הרבי במה להתעסק לפרנסתם, ענה להם הרבי שיבחרו בעדיפות ראשונה בחינוך. מספרים, שהאדמו"ר האמצעי נ"ע ביקש שיושיבו תמיד אצלו את המלמדים בשורה הראשונה, משם שהם אלו העושים את הילדים "כלים" לאלוקות. את היסודות והזרעים שעליהם עומד ופורח עם-ישראל נוטעים המחנכים. את הפירות שראשי-הישיבות ומשפיעים רואים אחר-כך, אך אתם המחנכים, זורעים את הזרעים הראשונים שמהם צומחים פירות אלו. כשעולים תפילותיהם של ילדיהם כהיום הזה, יש בהם טביעת אצבעות ברורה המעידה מהיכן הם באו".

"דעו לכם כי אתם אלו העומדים בראש הפירמידה של שלוחי המלך", המשיך הרב סלבטיצקי, "הרבי בחר את נשמותיכם שיזכו בזכות הנפלאה בדורנו להביא את משיח-צדקנו ולהחיש את בואו. הרבי בחר בנשמותינו לבנות את עם-ישראל בדור זה. היש לך זכות נפלאה מזו?" סיים את דבריו המרגשים. בסיום ארוחת הערב, פנו המשתתפים להתוועדות עם הרב סלבטיצקי שנמשכה את תוך הלילה.