בין ליובאוויטש לקוצק

מן האריות שבאדמו"רי פולין, היה רבי מנחם מענדל מקוצק זצ"ל, שהיום חל יום השנה להסתלקותו. שונה בתכלית הייתה דרכו מדרכם של חבריו, ודרך החסידות שהציע מפורסמת עד היום בחריפותה ובדביקותה הנלהבת באמת המוחלטת.

לא-רבים הצליחו לעמוד איתן תחת הנהגתו של הרבי מקוצק. לא-קלה הייתה החתירה לאמת, במידה בה דרש מתלמידיו. ידועה היא אמרתו החריפה: "מה לי עם כל אלפי החסידים? די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל מקש למתנם, יעלו עמי על הגגות, ונצעקה יחדיו; לה' הארץ ומלואה!".

דמותו התמירה של הרבי מקוצק ורעיונותיו המפליגים משכו אליהם חסידים שביקשו לעבוד את בוראם באמת ובתמים. היו אלו בעיקר בני-עליה, כאלו שנכנסו תחת עול הקוצקאיות התובענית, ובלהט ומסירות עמלו לקרוע מעל עצמם את רגשי השקר והחיצוניות.

רחוב הרבי מקוצק בתל-אביב

מענדל מענדל לגזירה שווה

בין אלו שמצאו את מקומם בבית המדרש הקוצקאי היה גם החסיד ר' מעשיל גלבשטיין.

בשנת תר"ט, בניגוד לדעת אביו הנמנה על המתנגדים, נסע ר' מעשיל לקוצק, והפך במהרה לאחד מבני החבורה. בצילו של הרבי הזקן מקוצק הסתופף מספר שנים, עד שהחליט לבקר בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש, ששמעו יצא למרחקים וגדלותו משכה גם את החסיד הקוצקאי ר' מעשיל.

בטרם יצא לליובאוויטש, פנה ר' מעשיל לרבו, האדמו"ר הזקן מקוצק שהעניק לו ברכת הדרך והסכים לנסיעתו לאדמו"ר הצמח צדק.

באותה הזדמנות, התבטא הרבי הזקן מקוצק כלפי בקשת חסידו לנסוע לליובאוויטש: מענדל מענדל בגזירה שווה – (גם אדמו"ר הצמח צדק, וגם הרבי מקוצק נשאו את אותו השם – "מנחם מענדל").

בשנת תריב-י"ג הגיע ר' מעשיל לליובאוויטש. אדמו"ר הצמח-צדק הכיר בטיבו של האברך הצעיר, וצירפו לשיעור היומי שלו עם בני אדמו"ר המהר"ש. לא היה זה הקירוב היחיד לו זכה ר' מעשיל, שהרבי הצמח צדק קירבו ביותר. חצי שנה שהה ר' מעשיל בליובאוויטש, ובסיומה חזר לקוצק. מספרים שלאחר-שנים התבטא אדמו"ר הצמח צדק - חבל שנתתי לחכם הרזים הזה לנסוע מאיתנו.

גם לאחר שובו לקוצק, שמר אמונים לרבו אדמו"ר הצמח-צדק, והתפלל לפי נוסח האר"י ז"ל. עם הסתלקות הרבי מקוצק קשר עצמו לתלמידו הקרוב בעל חידושי הרי"מ מגור זצ"ל שהסתלק גם הוא בכ"ג אדר תרכ"ו. ימים ספורים לאחר מכן, בי"ג ניסן הסתלק כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע, ור' מעשיל חש כי הוא נותר מיותם. רבים מצאצאי ר' מעשיל, מוכרים כיום כבני משפחת גלבשטיין החב"דית.

נכד הצמח צדק וחסיד קוצק

קשר ידוע נוסף ששרר בין קוצק וליובאוויטש, נמתח באמצעות חתנו של רבי ברוך שלום (בנו של אדמו"ר הצמח צדק), ר' שילם רייך.

ר' שילם רייך היה מהמקורבים לרבי מנחם מענדל מקוצק ולתלמידו רבי יצחק מאיר בעל חידושי הרי"מ מגור. רבי שילם היה דודו זקנו של רבי לוי יצחק אבי כ"ק אדמו"ר זי"ע. כחתן בבית הרב, קרוב היה ר' שילם לשני העולמות – קוצק וליובאוויטש.

הרבי לצד האדמו"ר הפני מנחם מגור בתפילת מנחה

שיחה יוצאת דופן

שיחה נדירה ויוצאת דופן, נשא הרבי בהתוועדות שושן פורים תשל"ז. היה זה ימים ספורים לאחר הסתלקותו של האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור, כאשר מי שיורש את מקומו הוא אחיו, ה'לב שמחה' רבי שמחה בונים זצ"ל.

באורח בלתי רגיל לחלוטין, אמר אז הרבי:

"..ידוע שהיה קשר הדוק בין הצמח צדק והקאצקער, להם היה את אותו השם ואותו הכינוי. בין אם הקשר היה באמצעות שלוחים שנסעו ממקום אחד לשני, או בדרכים אחרות, בכל זאת ידוע שהיו שלוחים שנסעו מהכא להתם ומהתם להכא, אף על פי שלא ידוע מה בדיוק הביאו עמם וכו'.

ולאחר מכן נמשך הקשר ההדוק עם תלמידיו של הקאצקער, וגדולי תלמידיו, וביניהם גם אדמו"רי גור..".

בהמשך הרחיב הרבי וסיפר על הקשר עם תלמידי הקאצקער ובייחוד עם אדמו"רי גור, כשהוא מתייחס למאורעות האחרונים בחצר גור.

עובדה נוספת ומעניינת היא זו שסיפר הרב ישראל יצחק פיקרסקי ע"ה לרבי, כאשר הגיע לקיים ניחום אבלים בעת השבעה על הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה. הרבי הזכיר אז כי תלמידו של הרבי מקוצק – בעל ה'אגלי טל' מסוכטשוב, נהג להתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן.

ענה על כך הרב פיקרסקי לרבי שעל הקוצקער עצמו מספרים שביחידות - היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן...