מערכת COL צעיר | יום י"ח שבט ה׳תשפ״ב 20.01.2022

מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת יתרו

רעיון מנוקד ומבואר מתוך פרשת השבוע, מעובד על פי ביאורי תורת החסידות • נקודת מבט מרתקת על סיפורי התורה, עם מוסר-השכל והשלכה מעשית לחיי היום-יום • מומלץ לשולחן השבת 
מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת יתרו
Shutterstock

 

הפרשה החסידית

פָּרָשַׁת יִתְרוֹ

 

"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת . ." (שמות כ,יד)

 

יוֹסִי הֶחְזִיק בְּיָדוֹ תַּפּוּחַ, הֶרְאָה אוֹתוֹ לְגָדִי וְשָׁאַל: "הַאִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לִי תַּפּוּחַ?".

"בְּוַדַּאי" – עָנָה לוֹ גָּדִי. "הֲרֵי אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַתַּפּוּחַ!".

"בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה יֵשׁ לִי סֻכָּרִיָּה, הַאִם אַתָּה מַאֲמִין לִי?" – הִמְשִׁיךְ יוֹסִי לִשְׁאֹל וְהוֹשִׁיט לְעֵבֶר גָּדִי אֶת הַיָּד הַשְּׁנִיָּה סְגוּרָה הֵיטֵב.

גָּדִי קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ וְלֹא יָדַע מָה לְהָשִׁיב. "אֶת הַתַּפּוּחַ רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי, אֲבָל עַל הַסֻּכָּרִיָּה, אֲנִי רַק שׁוֹמֵעַ מִמְּךָ, וְלֹא רוֹאֶה. הַמִּלִּים שֶׁמְּסַפְּרוֹת לִי עַל הַסֻּכָּרִיָּה הֵן לֹא מוּחָשִׁיּוּת כְּמוֹ הַמַּרְאֶה שֶׁל הַתַּפּוּחַ".

כָּךְ, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, דָּבָר שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ, אֵין לָנוּ סָפֵק שֶׁהוּא קַיָּם. אַךְ דָּבָר שֶׁאֲנַחְנוּ רַק שׁוֹמְעִים אוֹדוֹתָיו, אֲנַחְנוּ לֹא כָּל-כָּךְ בְּטוּחִים בּוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד ה' אֶל הַר-סִינַי, הִתְרַחֵשׁ דְּבַר פֶּלֶא: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת...". רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ – רוֹאִין אֶת הַנִּשְׁמָע.

לְעַם-יִשְׂרָאֵל קָרָה פִּתְאוֹם דָּבָר נִפְלָא: הֵם הִצְלִיחוּ לִרְאוֹת, בִּרְאִיָּה מַמָּשִׁית, דְּבָרִים רוּחָנִיִּים שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶפְשָׁר רַק לִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶם. הֵם רָאוּ אֶת הִתְגַּלּוּת ה' בְּבֵרוּר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוּם סָפֵק בְּמָה שֶׁהֵם רוֹאִים!

יַחַד עִם זֹאת, הֵם גַּם הִגִּיעוּ לְדַרְגָּה שֶׁל "שׁוֹמְעִין אֶת הַנִּרְאֶה". דְּבָרִים שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵם נִרְאִים, כִּי הֵם גַּשְׁמִיִּים, פִּתְאוֹם הָיוּ אֶצְלָם כְּמוֹ אֵיזוֹ שְׁמוּעָה... הֵם הָיוּ רְחוֹקִים מֵהֶם וּמִלִּבָּם, כִּי רַק הִמָּצְאוּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָיְתָה מוּחָשִׁית לְהַפְלִיא.

הַלְוַאי שֶׁנַּגִּיעַ כֻּלָּנוּ תֵּכֶף וּמִיָּד לִתְקוּפַת הַגְּאֻלָּה, שֶׁבָּהּ נִזְכֶּה לַיִּעוּד "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן".

(לקוטי שיחות, חלק ו, שיחה ב)

 

מוֹטִי מְאוֹד אוֹהֵב לְהִצְטָרֵף לְאַבָּא שֶׁלּוֹ בִּימֵי שִׁשִּׁי לְשָׁעָה שֶׁל 'מִבְצָעִים'. מוֹטִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא כָּל הָאָבוֹת עוֹשִׂים 'מִבְצָעִים' בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁל הִתְלַהֲבוּת כְּמוֹ אַבָּא שֶׁלּוֹ. עֲבוּר אַבָּא שֶׁל מוֹטִי, הַשָּׁעָה הַזֹּאת הִיא 'קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים' וְהוּא לֹא מְוַתֵּר עָלֶיהָ אַף פַּעַם בְּשׁוּם מַצָּב.

פַּעַם שָׁמַע מוֹטִי מֵאָבִיו עַל הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם 'מִבְצַע תְּפִלִּין'. זֶה הָיָה כַּאֲשֶׁר הָאַבָּא עוֹד הָיָה בָּחוּר. כָּאַחֲרַאי עַל הַ'מִּבְצָעִים' בִּישִׁיבָתוֹ, הוּא הָיָה שׁוֹלֵחַ בִּקְבִיעוּת דּוֹ"חוֹת לָרַבִּי. פַּעַם אַחַת, הוּא יָשַׁב וְכָתַב דּוֹ"ח מְפֹרָט בִּמְיֻחָד. הַמַּעֲנֶה הַקָּדוֹשׁ שֶׁקִּבֵּל, הָיָה כָּל-כָּךְ מְעוֹדֵד וּמָלֵא בְּנַחַת-רוּחַ שֶׁל הָרַבִּי שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ וּמְעוֹדֵד אֶת אַבָּא שֶׁל מוֹטִי עַד הַיּוֹם...

בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד בִּתְקוּפַת הַקַּיִץ, הִצְטָרֵף שׁוּב מוֹטִי לְאָבִיו. הַפַּעַם, שָׁכְנוּ לָהֶן בְּכִיסוֹ מִסְפַּר מַטְבְּעוֹת וְהוֹרָאָה בְּרוּרָה שֶׁל אִמָּא – לִקְנוֹת גְּלִידָה טְעִימָה לְקִנּוּחַ עֲבוּר סְעוּדַת שַׁבָּת.

הַ'סִּיבוּב' הִתְחִיל, אַבָּא עָבַר עִם הַתְּפִלִּין מִיְּהוּדִי לִיהוּדִי, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּבוּעִים. לִקְרַאת סִיּוּם הַסִּיבוּב, כְּשֶׁעָבְרוּ עַל פְּנֵי חֲנוּת מַכֹּלֶת, הִזְדָּרֵז מוֹטִי וְקָנָה אֶת הַגְּלִידָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת.

מֵאוֹתוֹ רֶגַע, אִבֵּד מוֹטִי אֶת סַבְלָנוּתוֹ. הַשַּׂקִּית שֶׁבְּיָדוֹ כְּאִלּוּ הִזְכִּירָה לוֹ לְלֹא הֶרֶף: צָרִיךְ לַחְזֹר מַהֵר הַבַּיְתָה! הַגְּלִידָה הַטְּעִימָה צְרִיכָה מַקְפִּיא מַהֵר! בַּבַּיִת, אִמָּא גַּם תְּכַבֵּד אוֹתִי בִּמְנַת-גְּלִידָה נֶחְמָדָה...

"אַבָּא" – הִתְחִיל מוֹטִי לִמְשֹׁךְ בְּשַׁרְווּלוֹ שֶׁל אָבִיו. "בּוֹא נִזְדָּרֵז, יֵשׁ לִי גְּלִידָה בַּיָּד וְ..."

אַבָּא הֶאֱזִין לִדְבָרָיו בְּפִזּוּר-נֶפֶשׁ. כֹּל כֻּלּוֹ הָיָה מְרֻכָּז בָּרָצוֹן, לִמְצֹא עוֹד יְהוּדִי שֶׁיַּנִּיחַ תְּפִלִּין... כְּאִלּוּ לְהַכְעִיס, נוֹצְרָה פִּתְאוֹם הִתְגּוֹדְדוּת שֶׁל כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהִמְתִּינוּ לְמַשֶּׁהוּ, מַמָּשׁ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. אַבָּא שָׂמַח לִקְרָאתָם, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. פָּנָיו נָהֲרוּ וּבְחִיּוּךְ קוֹרֵן הִזְמִינָם לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

פָּנָיו שֶׁל מוֹטִי, דַּוְקָא נִחְמְצוּ. מָה יִהְיֶה עִם הַגְּלִידָה? תֵּכֶף הִיא עֲלוּלָה אֲפִלּוּ לְהַתְחִיל לְטַפְטֵף...

קְבוּצַת הַיְּהוּדִים הַיְּקָרִים, דַּוְקָא נֶעֶנְתָה כֻּלָּהּ לְהַפְצָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא. כֻּלָּם כְּאֶחָד הִפְשִׁילוּ שַׁרְווּלִים וְהֵחֵלּוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בָּזֶה אַחַר זֶה.

כְּשֶׁכְּבָר הָיוּ אַבָּא וּמוֹטִי סוֹף-סוֹף בְּדַרְכָּם הַבַּיְתָה, אָמַר מוֹטִי בְּעֶצֶב: "תִּרְאֶה אַבָּא, אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֶיךָ מָה קָרָה לַגְּלִידָה הַטְּעִימָה... הִיא נָמַסָּה כֻּלָּהּ!".

אֲבָל עֵינָיו שֶׁל אַבָּא הָיוּ נְשׂוּאוֹת הַרְחֵק מִשָּׁם. הוּא אָמַר לְמוֹטִי בְּקוֹל מָלֵא סִפּוּק פְּנִימִי: "תִּרְאֶה מוֹטִי, אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֶיךָ, אֶת הַנַּחַת-רוּחַ הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם לָרַבִּי, מִכָּל יְהוּדִי נוֹסָף שֶׁהֵנִיחַ תְּפִלִּין"...

מוֹטִי הֶאֱזִין וְהֵבִין פִּתְאוֹם דָּבָר חָדָשׁ. לִפְעָמִים, כְּשֶׁקְּצָת מִתְעַלִּים, אֶפְשָׁר לֹא לִרְאוֹת בִּכְלָל אֶת מָה שֶּׁקָּרוֹב וְטָעִים. אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מַמָּשׁ, דְּבָרִים גְּבוֹהִים, מֵעֵבֶר לַזְּמַן וְלַמָּקוֹם.

 

 

 

מתוך "תורתך שעשועי"

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.