"ט"וּ בִּשְׁבָט" או "חמשה עשר בשבט"?

רבים הם הטוענים כי הרבי הקפיד שלא להשתמש בביטוי המקובל "ט"וּ בִּשְׁבָט", אלא אך אמר - "חמשה עשר בשבט", וזאת מסיבות שונות.

ואכן, בדרך-כלל הביטוי השגור על פיו של הרבי בשיחותיו הקדושות היה - "חמשה עשר בשבט", וניתן לשער שהיה זה מפני שזוהי צורת הביטוי המקובלת לנו מקדמת דנא, בהתייחס ליום הט"ו בחודש (הדיון שב ומתחדש גם בט"ו במנחם-אב, שגם אותו רבים מכנים "ט"ו באב". אם כי ייתכן לחלק ביניהם, ואכמ"ל).

"Tu bishevat"

אלא, שבמכתב מעניין שנשלח לחסיד המפורסם ר' זלמן יפה ע"ה, שהתגורר במנצ'סטר שבאנגליה, מופיע חידוש מעניין בשורת התאריך המשנה מעט את התמונה. המכתב נכתב בשפה האנגלית, ומצויין עליו התאריך ט"ו לחודש שבט תשכ"ט.

מה שייחודי למכתב זה הוא - שהתאריך מצוין בו באמצעות מילה ולא במספרים, כרגיל. כלומר; במקרים רבים של מכתבים באנגלית, צויין בראש מכתבו של הרבי התאריך באמצעות ציון המספר המקביל לאותו היום בחודש. כך יום א' בשבט הוא 1 שבט, וט"ו בשבט הופך ל- 15 בשבט. במכתב זה, צוינה במקום המספר – המילה "ט"וּ" ("Tu"). במקרה הזה אם-כן, נעשה שימוש במכתב הרבי בביטוי "ט"וּ בִּשְׁבָט".