ההסתלקות
בראי העיתונות

עם הסתלקותו של אדמו"ר הריי"ץ זי"ע, בי' שבט תש"י, מיהרו העיתונים לבשר את דבר הבשורה המרה. הידיעה חצתה פילוגים אידיאולוגיים והשקפות עולם, ובכל עיתוני התקופה בישרו לקוראים על המאורע הנורא. לפנינו ליקוט ידיעות ממספר עיתונים, מתוך רבים שאין כאן המקום לפורטם.

 הצפה, י"ב שבט תש"י 

האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון ז"צל

בעיתון הצפה, כתבו בעיתון שיצא לאור בי"ב שבט:

"אבל כבד ויגון קודר ירד על המוני חסידי חב"ד שבמדינת ישראל בכלל ובירושלים בפרט, במות הרב יוסף שניאורסון הרבי מליובאוויטש בביתו שבניו־יורק.

חסידי חב"ד בירושלים וכל מוקירי שמו מתכנסים היום אחרי הצהרים בבית־כנסת חב"ד שבמאה שערים. כמנהג החסידי – לא יינשאו כל הספדים אך יוכרז על אבל־שבעה."

עוד נכתב בעיתון "הצפה":

בלא בנים נפטר האדמו"ר זצ"ל. בתו האחת ובעלה נהרגו על ידי הנאצים. בתו השנייה נשואה להרב ר' מנחם שניאורסון, בנו של הרב מיקטרינוסלאב. בתו השלישית נשואה להרב ר' שמריה גורארי המנהל את כל ישיבות חב"ד ולפני כמה חדשים ביקר בישראל.

חסידי חב"ד בישראל מצפים לידיעות על פרטי הצוואה שהשאיר האדמו"ר זצ"ל אחריו רבים הניחושים מי משני חתניו הנ"ל "ימלוך".

עם פטירתו אבד ליהדות החרדית מאישיה המופלאים ביותר".

 הארץ, י"ב שבט תש"י 

"ניו יורק, 29 (שירות "הארץ" וסט"א). קהל אלפים השתתף היום אחר הצהרים בלוויתו של האדמו"ר מלובאביץ, הרב יוסף יצחק שניאורסון, שנפטר במוצאי שבת בביתו בברוקלין, משבץ הלב. בן 70 היה במותו.

שמועת פטירתו של מנהיגם הרוחני של חסידי חב"ד עשתה לה כנפיים בניו־יורק ורבים מחסידיו ומוקיריו נתכנסו מיד ליד בית האבל".

בקטע נוסף מפרט העיתון:

"היום ב־5 תתכנס אסיפת אבל לזכר המנוח בבית הכנסת חב"ד במאה שערים בירושלים מטעם כולל חב"ד, הישיבה והת"ת "תורת אמת הכללית", ובית הכנסת חב"ד".

 שערים, ט"ו שבט תש"י 

האדמו"ר מליובאוויטש הרה"צ ר' יוסף יצחק שניאורסון זצוק"ל

בעיתון "שערים" הוקדשה יריעה נרחבת למאורע ההסתלקות, ולצד כתבת שער ארוכה, פורסמו בעיתון מודעות אבל מטעם מוסדות חב"ד ומפלגת פועלי אגודת ישראל. וכך נפתחה כתבת השער:

"היד רועדת וקשה לה לרשום את הידיעה הנוראה שאותו צדיק שישב לו בבית מדרשו אשר בברוקלין ולמרות חולשתו לא ידע ליאות מה היא, צדיק זה שרק אתמול־שלשום עוד פעל והפעיל, עסק והעסיק בעבודת הקודש של הפצת תורת חב״ד — כבר איננו, כי לקח אותו אלקים.

כי הוא היה מרכז רוחני. אב לרבבות ישראל, ולא רק רבם, כי אם גם אב אוהב. המפקח בעיניו על כל ומתענין בכל.

ובצלו הסתופפו רבבות. ביחוד בעת צרה וצוקה. והוא ידע לנחם את אלה שהסתופפו בצלו בעת אבל ויגון.

כי הוא לא רק הלך לפני חסידיו, אלא יחד אתם סיכן את נפשו לחיזוק התורה ולחינוכו של הנוער בדרך התורה. ובכל פעם שהדבר היה כרוך במסירות נפש ובסכנה — צעד הוא בראש חייליו.

חסידיו חונכו על ידו במשמעת נפלאה, לדעת איך למכור את הנפש לקיום מצוות ד׳. כי, חכמה, בינה ודעת, הברק השכלי, פיתוחו ודביקות המוח הקר והלב הבוער ב"אחד האמת ואין זולתו - זוהי משנת חב״ד על רגל אחת. לדעת הלכה ואגדה, קבלה וחסידות, תפלה בכוונה ומידות טהורות, שהכל יהיה מכוון לנקודה מרכזית אחת: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה"... ואת דרך הלימוד הזאת, שירשה דור אחר דור מסבו הגדול בעל התניא זי"ע, השריש צדיק זה בלבותיהם של חסידיו. ובתי המדרש והישיבות החב"דיים של ליובאוויטש פיתחו בלא הפסק את כלי הבינה והרגש הנעלים האלה.

חסידי ליובאוויטש ההולכים בדרך רבם ידעו תמיד בזמנים הכי קשים לעמוד בנסיונות מרים ולעבור על כל המכשולים, כי אם בשעת שלום אין תכונתו הקנאית של האדם מבוטאת כל צרכה, - הרי בשעת חירום אפשר לראותה ולהכירה, כי הקנאי מתבלט דווקא בתוך המצבים המיוחדים, מצבי המבוכה.

והאדמו"ר זצ"ל היה לדוגמא בפני חסידיו בחירוף נפשו לקיים אהלי תורה ברוסיה הסובייטית. הקים תלמודי תורה וישיבות, ניהל תעמולה בסתר בין הנוער ללימוד ולקיום מצוות ד'. עשה את כל עבודתו במחתרת והצליח".