היה זה לפני כשנה קיבלתי שיחת טלפון מאישה ובה היא אומרת לי שאני חייב לפגוש את בעלה. "אני לא יכולה יותר לחיות איתו", היא קובעת.

וכך מספרת: כשהייתי ילדה חייתי עם אימא שהייתה אלימה כלפיי וכלפי האחים שלי הן מילולית והן פיזית וסבלתי מכך רבות, אני לא מוכנה שוב לחיות כך. היא סיפרה לי שבעלה כשהוא מתרגז הוא פוגע בה בלשונו הארוכה וגם זורק דברים על הרצפה בחמת זעם.

אני יודעת איך מתחילה אלימות. היא מתחילה מאלימות קטנה עד שהיא גדלה וגדלה ועד שהיא מגיעה ממש לאלימות פיזית.

בעלי הוא איש מאוד טוב אבל כשהוא כועס וזה לא משנה אם זה בצדק שאני הרגזתי אותו או שלא בצדק, כאשר הוא כועס הוא מאבד את המעצורים של השליטה.

פגשתי את אותו יהודי ניסיתי לדבר אל ליבו ולהסביר לו את המצב ושהוא צריך לטפל בעצמו.

"תקשיב", הוא אמר, "אתה לא מבין! לפעמים אשתי מוציאה אותו מדעתי בהתנהגות שלה, ולכן אני מתנהג ככה".

אמרתי לו: "זה לא משנה, יש דברים שלא עושים לעולם. אתה לא יכול להגיב בצורה כזו".

אבל הוא נשאר בשלו שהוא לא רוצה טיפול בשום פנים ואופן. הוא טען שאשתו צריכה טיפול. "שתלמד איך להתנהג", אמר בכעס.

ניסיתי וניסיתי אבל האדם שמולי נשאר איתן בדעתו. ניסיתי להסביר לו על סבל ואומללות ועל ההבדל ביניהם.

הרבה אנשים סובלים בעולם אך השאלה מה הם עושים עם הסבל? האם הם נשארים עם הסבל באותו מצב, או שהם עושים משהו עם הסבל והם הולכים לעשות משהו שהסבל יעבור או שלכל הפחות יתמעט.

הבאתי לו דוגמה מאדם שסובל מדיכאון או מכל בעיה אחרת יש לו אפשרות לצאת מהסבל כשילך לטפל בעצמו.

אומללות לעומת זה היא כשהאדם בוכה ומתרעם על המצב שלו כמה הוא סובל, וכמה קשה לו, ואיזה עולם קשה העולם הזה.

ובמקום שהוא יעשה משהו לעזור לעצמו עם הסבל, הוא מעדיף להעמיק לעצמו את מדמנת האומללות!

אמרתי לאותו יהודי כיף לך במצב הזה עם אשתך? אתה רוצה להישאר בסבל או באומללות!

תקשיב, אני סובל אבל אין לי מה לעשות כי הבעיה אצל אשתי ולא אצלי.

נגמרה הפגישה ולא הצלחתי לשכנע את אותו יהודי לעשות עם עצמו תהליך.

מה קרה מאז באותה המשפחה לא ידעתי, עד שלפני כחודש קיבלתי טלפון מאותו יהודי: "מרדכי, אתה זוכר אותי? הייתי אצלך לפני כשנה הסברת לי על סבל ואומללות ולא שמעתי בקולך אבל עכשיו כבר מאוחר מידי.

כי אני פרוד מאשתי כבר חודשיים. לא טיפלתי בכעסים שלי, בהתפרצויות שלי, ולא טיפלתי בבעיה שלי והבעיה רק הלכה והתעצמה, עד שלמרבה הבושה פעם אחת אף היו השכנים צריכים להזמין משטרה מרוב הצעקות שלי.

יש לי סיכוי? הוא שאל.

אף פעם לא מאוחר! עניתי לו.

אני נתקל לפעמים בסיפורים קלים, אפילו לא בבעיות מורכבות, ואני מסביר לאנשים תטפלו בזה עכשיו אל תטפלו כשהדבר נעשה יותר קשה לטיפול והדבר יחריף.

אני מסביר על סבל ואומללות ויש אנשים שמבינים ויש אנשים שמשום מה מתעקשים עד שבסוף הבעיות גדלות עד שלפעמים מגיעים אפילו למצב קיצון של פגיעה בעצמם.

לפני כשנה קיבלתי טלפון אנונימי מאדם שסיפר לי שבתור הוא בחור נפגע... מאדם כלשהו והוא לא רצה להגיד את שמו.

ניסיתי לשכנע שילך לטיפול, אל תחכה שהמצב רק ילך ויחמיר. נכון זה קשה להיחשף ולעשות טיפול אבל יהיה יותר קשה והמצב יחמיר אם לא תלך לטפל בעצמך.

אני לא מסוגל, הוא אמר לי בטלפון. אמרתי לו: תנסה, אתה חייב את זה לעצמך. אבל הוא התעקש.

לאחר שנה הוא התקשר להגיד לי שהוא באמת לא הלך לטיפול אבל הוא הגיע למצב של אשפוז בבית חולים לחולי נפש בגלל המצב שלו, שרק החמיר והחמיר.

אני פה פונה אליכם מעומק ליבי בין אם אתה נפגע, פוגע, אתה עובר בעיות רגשיות או כל בעיה אחרת שהיא - אל תישאר בסבל ותישאר באומללות, תעשה משהו עם הסבל הזה. תלך לבקש עזרה. יש תמיד דרך לעזור לשפר ולהרגיש יותר טוב.

אני יודע את זה שכאשר יש יאוש חזק, דיכאון חזק, ומצב נפשי קשה אין תקווה והכול שחור והכול נראה שהמצב לא ישתנה ולא יעזור כלום, ואז מרימים ידיים ואין כוח לטפל.

אבל זה ממש לבחור במוות זו בחירה קשה, צריך לקבל החלטה אמיצה לא לוותר לסבל וכן להתמודד, לא להישאר באומללות.

נכון, זה קל מאוד להגיד את זה מאחורי המקלדת ושאתה יושב על כורסא להגיד אל תוותר לסבל ואל תיכנע לאומללות, אבל למרות הכול זו האמת.

וכל אחד עובר התמודדויות בחייו ותמיד הוא יכול להיכנע או לוותר.

כי זה הוא חיים או מוות. חבל לחיות חיים שלמים מתוך סבל רב כאשר אפשר לשפר ולשנות את המצב.

איך אומר רבי נחמן מברסלב: אין שום ייאוש בעולם כלל, ותאמין שכשם שאפשר לקלקל כך אפשר לתקן.

ויהודי שמאמין בהשם יתברך יודע שהשם יתברך יכול לעשות ניסים בכל שנייה ושהמצב ישתנה לטובה.

אז בקיצור אל תיכנעו לפחדים, לעצבות, לדיכאון, לחרדות, לפגיעות, אל תיכנעו לכלום אתם חזקים ואתם תצליחו לעבור את הכול בעזרת השם. רק אל תוותרו ותנסו לצאת מהמצב, ואם אתם לא יכולים תבקשו עזרה, יש אנשים טובים באמצע הדרך שיעזרו לכם.

שבוע של בריאות איתנה, שבוע של שלום ושמחה ובשורות טובות.

לתגובות: [email protected]