חדרו של הרבי הכיל במשך השנים חפצים רבים. חלקם עומדים שם עד היום, וחלקם שהו שם רק תקופה קצרה, או שהועברו למשמרת בשנים האחרונות.
בין הפריטים המרכיבים את החדר הקטן שממנו יוצאת אורה לעולם כולו, בחרנו בשורה של חפצי קודש עיקריים שאת סיפורם נשרטט בפרקי הסדרה - סודות מתוך החדר.

פרק שלישי:
מקלו של רבי לוי-יצחק וספר ההפטרות

עד עתה התייחסנו לשולחנות שתפסו חלק גדול בחלל חדרו הקדוש של הרבי. בפרקים הבאים נתייחס לפריטים מסוימים, שעמדו באורח קבע או למשך תקופות מסוימות בחדרו של הרבי.

ספר ההפטרות

על השולחן אותו בנה אדמו"ר מהר"ש - שעמד בחדרו של הרבי באורח קבע, נח בדרך כלל ספר קלף קטן ומסתורי. מדוע מסתורי? מפני שבמשך השנים לא ידעו אלו שנכנסו לחדרו של הרבי, מהו הספר השוכב על השולחן.

מדובר בספר הפטרות, כתוב על קלף, גלול על 'עצי-חיים' ועטוף במעיל. רבים מאלו שנכנס לחדרו של הרבי במשך השנים וראו את הספר, היו בטוחים שמדובר בספר תורה.

למרות שעל שולחן זה היו מונחים עוד ספרים רבים, הזהיר הרבי את מזכירו הרב לייבל גרונר ע"ה, שלא יניח ספר על גב ספר ההפטרות הזה.

סיפורו של הספר לא ידוע. על עצי החיים שלו נכתב: "זאת נדבת האשה טויבע בת ר' יואל בשנת תרפ"ז לפ"ק. בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד ב"ר מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר."

ספר ההפטרות ששכן באורח קבע בחדרו של הרבי

במדבקה נוספת המופיעה על העץ חיים נכתבו המילים הנוספות:

ר' גרשון גאלין שי'. שנת תשח"י.

מיהו אותו ר' גרשון גאלין?

מה שידוע הוא שמדובר ביהודי אמיד שהתגורר במשך תקופה בקראון הייטס, בין שאר המוסדות להם פיזר מהונו היו גם מוסדות חב"ד. ככל הנראה, העניק ר' גרשון לרבי בשנת תשי"ח את ספר ההפטרות.

ארון קודש לספר ההפטרות..

כך כתב הספרן הרב שלום-דובער לוין שי':

כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את ספר ההפטרות הזה, ולא ידעו מהו. חשבו שהוא ספר-תורה.

ביום מן הימים (במר-חשון תשל"ח, כשהרבי חלה, ושהה בחדר קדשו משמח"ת עד ר"ח כסלו) החליט הגבאי ר' יעקב ליפסקר לבנות ארון קודש מיוחד עבור ספר התורה הזה.

הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו את ארון הקודש בחדר של הרבי, ואת ספר התורה בארון. הרבי השיב על כך, שאין זה ספר תורה כ"א ספר הפטרות. ואת ארון הקודש יכניסו לספריה. מאז עומד ארון הקודש בספריה. כעבור משך זמן, נמסר גם ספר ההפטרות הנזכר לשמירה בספריה.

מקלו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב

על שולחנו של אדמו"ר מהר"ש תלוי היה מקל־הליכה, בעל ראש עשוי פח בצורת נשר, שעליו נחרטו האותיות " ALPCCA".

לא ידוע עד היום מהיכן הגיע המקל לחדרו של הרבי, ומהיכן הגיעה השמועה כי מדובר במקלו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אך כך מקובל בין החסידים.