מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת וארא
הפרשה החסידית
פָּרָשַׁת וָאֵרָא
"וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל . .
וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם. ."
(שמות ו, ה-ו)
תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אֶת הַמְּצוּקָה הַנּוֹרָאִית שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כְּפִי שֶׁהִיא מְתֹאֶרֶת בְּסוֹף פָּרָשַׁת 'שְׁמוֹת'. שְׁנוֹת הַסֵּבֶל הָאֲרֻכּוֹת שֶׁלָּהֶם הִגִּיעוּ לְשִׂיא כָּזֶה, שֶׁבּוֹ אֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ פָּנָה וְזָעַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "לָמָּה הֲרֵעוֹתָ לָעָם הַזֶּה..."
וּבְפָרָשַׁת 'וָאֵרָא' – בְּבַת-אַחַת מַתְחִיל עִדָּן חָדָשׁ שֶׁל נִסִּים, נִפְלָאוֹת וּגְאֻלָּה. שֶׁהֲרֵי כְּבָר מֵהַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה, פָּסְקָה עֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל.
הַנִּגּוּד הַמֻּחְלָט שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַפָּרָשׁוֹת הוּא מְאוֹד מְעַנְיֵן. הֲרֵי לִכְאוֹרָה, הָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁכַּאֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ מַצָּב גָּרוּעַ, הוּא יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּפֵּר לְאַט-לְאַט, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמַּצָּב הַטּוֹב וְהַמֻּשְׁלָם. אַךְ כָּאן, לְהֶפֶךְ: הַמַּצָּב הַגָּרוּעַ מִדַּרְדֵּר עוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחֹשֶׁךְ מַמָּשִׁי מְאוֹד – אוֹ-אָז מְגִיחָה בְּבַת-אַחַת הַגְּאֻלָּה.
עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁכָּךְ הוּא הַסֵּדֶר בָּעוֹלָם, לְגַבֵּי כָּל גְּאֻלָּה. כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים הַיּוֹם שֶׁחֹשֶׁךְ סָמִיךְ, רוּחָנִי וְגַשְׁמִי, מְכַסֶּה אֶת הָעוֹלָם, זֶהוּ אֵינֶנּוּ סִימָן מְיָאֵשׁ חַס-וְחָלִילָה, אֶלָּא לְהֶפֶךְ: זֶהוּ סִימָן בָּרוּר שֶׁ"אוֹט-אוֹט" (הִנֵּה-הִנֵּה) מַגִּיעָה הַגְּאֻלָּה.
אָמְנָם כָּעֵת אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מַהוּ 'תַּפְקִידוֹ' שֶׁל הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה, וְכֵיצַד הוּא מְסַיֵּעַ לְהַשְׁלָמַת הַמַּטָּרָה. אַךְ אָנוּ כֵּן יוֹדְעִים שֶׁהִנֵּה בְּיָדֵינוּ סִימָן מֻבְהָק לְכָךְ, שֶׁהַגְּאֻלָּה תַּפְצִיעַ תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ, אָמֵן.
('תורת מנחם' חלק י, ש"פ וארא ה'תשי"ד)
•
הָרַב בֶּן-צִיּוֹן נִסָּה טֶלֶפוֹן אֶחָד נוֹסָף. הַפַּעַם, לַמַּזְכִּיר הַכְּלָלִי בָּעִירִיָּה, הַמְּמֻנֶּה עַל אֲגַף הָאִשּׁוּרִים לְאֵרוּעִים מְיֻחָדִים. "הַמַּזְכִּיר אֵינֶנּוּ נִמְצָא" – עָנָה לָרַב בֶּן-צִיּוֹן הַמַּזְכִּיר שֶׁל הַמַּזְכִּיר. "הוּא יָצָא לְנֹפֶשׁ, וּבִקֵּשׁ שֶׁלֹּא יְצָרוֹ אִתּוֹ קֶשֶׁר".
הָרַב בֶּן-צִיּוֹן נוֹתַר שׁוּב מְאֻכְזָב. הַכֶּנֶס הַגָּדוֹל לְיַלְדֵי הָעִיר, שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת הָאֵרוּעַ הַיְּהוּדִי הַמַּרְשִׁים בְּיוֹתֵר בְּכָל הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת נִתְקַל בִּקְשָׁיִים רַבִּים. פִּתְאוֹם, הֵבִין הַשָּׁלִיחַ כִּי מִישֶׁהוּ שָׁם 'לְמַעְלָה', בַּדְּרָגִים הָעֶלְיוֹנִים בָּעִירִיָּה, מְנַסֶּה לְקַלְקֵל לוֹ אֶת הָאֵרוּעַ, מִשְׁתַּדֵּל 'לִתְקֹעַ לוֹ מַקְלוֹת בַּגַּלְגַּלִּים'... הוּא נִסָּה לְהִזָּכֵר בִּקְשָׁיִים שׁוֹנִים שֶׁצָּצוּ פִּתְאוֹם, וְהֵבִין שֶׁכּוֹחַ רְצִינִי מְאוֹד עוֹמֵד מוּלוֹ.
"טוֹב, נְנַסֶּה שׁוּב לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ" – הֶחְלִיט הָרַב בֶּן-צִיּוֹן. "רֵאשִׁית, הָאוּלָם הַגָּדוֹל"... הוּא טִלְפֵּן, נָסַע, נִפְגַּשׁ, שִׁכְנֵעַ, שִׁלֵּם, הִתְחַנֵּן, אַךְ – לְלֹא הוֹעִיל.
"אֲנַסֶּה אֶת הָאִשּׁוּרִים הַבְּטִיחוּתִיִּים" – גִּיֵּס הָרַב בֶּן-צִיּוֹן כּוֹחוֹת נוֹסָפִים. שׁוּב דִּבּוּרִים, פְּגִישׁוֹת, שִׁכְנוּעִים, אַךְ הַהַצְלָחָה הַמְּיֻחֶלֶת רַק הִתְרַחֲקָה.
"אוּלַי אַצְלִיחַ לְהָזִיז מַשֶּׁהוּ בְּקֶשֶׁר לַתְּרוּמָה שֶׁאֲמוּרָה לְמַמֵּן אֶת הָאֵרוּעַ?" – חָשַׁב הָרַב בֶּן-צִיּוֹן. אֲבָל אָז הוּא גִּלָּה שֶׁגַּם הַתְּרוּמָה – נֶעֶלְמָה לָהּ. הַנָּדִיב 'שָׁכַח' בַּמֶּה מְדֻבָּר וְהוּא נִרְאָה אָדִישׁ לַחֲלוּטִין...
הָרַב בֶּן-צִיּוֹן חָזַר הַבַּיְתָה עָיֵף וְרָצוּץ. הוּא פָּרַשׂ לִפְנֵי בְּנֵי-הַבַּיִת אֶת מַסֶּכֶת הַקְּשָׁיִים הַבִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִית.
"אָז הַמַּסְקָנָה מִכָּל זֶה, בְּרוּרָה מֵאֵלֶיהָ" – אָמְרוּ לוֹ בְּנֵי-הַבַּיִת וְהִתְכַּוְּנוּ לְכָךְ, שֶׁעָלָיו לְהַחְלִיט עַל בִּטּוּל הָאֵרוּעַ.
"בְּוַדַּאי שֶׁהַמַּסְקָנָה בְּרוּרָה לַחֲלוּטִין" – הִסְכִּים הָרַב בֶּן-צִיּוֹן וְהוֹסִיף בְּקוֹל חֲגִיגִי: "לָכֵן הֵבֵאתִי לְכָאן כּוֹסִיּוֹת וּ'מַשְׁקֶה' כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר 'לְחַיִּים' לְרֶגֶל הַהַצְלָחָה הַמְּיֻחֶדֶת הָעֲתִידָה לִהְיוֹת בְּלִי סָפֵק, בְּעֶזְרַת ה', לָאֵרוּעַ הַמְּיֻחָד שֶׁל קִדּוּשׁ ה'".
בְּנֵי הַבַּיִת פָּקְחוּ עֵינַיִם בְּתִמָּהוֹן גָּדוֹל. "לְמָה אַבָּא מִתְכַּוֵּן? לָמָּה הוּא חוֹשֵׁב כָּךְ? הַאִם הוּא מְדַבֵּר בִּרְצִינוּת?"...
וְהָרַב בֶּן-צִיּוֹן, רְצִינִי לַחֲלוּטִין, הִסְבִּיר לִילָדָיו בְּקוֹל שָׂמֵחַ: "בַּהַתְחָלָה, חָשַׁבְתִּי שֶׁתִּפָּתֵר עוֹד בְּעָיָה וְעוֹד בְּעָיָה, עַד שֶׁנַּצְלִיחַ לִבְנוֹת אֶת הָאֵרוּעַ. אֲבָל כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַבְּעָיוֹת הֵן כָּל-כָּךְ עֲצוּמוֹת וּבִלְתִּי-אֶפְשָׁרִיּוֹת, הֵבַנְתִּי שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַחֹשֶׁךְ הַמֻּחְלָט, שֶׁאַחֲרָיו – מַגִּיעַ בְּבַת-אַחַת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַהַצְלָחָה וְהַגְּאוּלָה... כָּךְ הָיָה בִּזְמַן יְצִיאַת מִצְרַיִם, כָּךְ זֶה בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, וְכָךְ בְּעֶזְרַת ה' – יִהְיֶה גַּם אֶצְלֵנוּ".
עוֹד אַבָּא מְדַבֵּר וְקוֹל צִלְצוּל טֶלֶפוֹן נִשְׁמַע. כֵּן, זֶה לֹא הָיָה חֲלוֹם. הַמַּזְכִּיר הַכְּלָלִי הָיָה עַל הַקַּו. הוּא בִּקֵּשׁ לִפְרֹשׂ אֶת חָסוּת הָעִירִיָּה עַל הָאֵרוּעַ הַמְּיֻחָד וְהַמְּכֻבָּד. הוּא הִבְטִיחַ שֶׁהֵם כְּבָר יִדְאֲגוּ לַכֹּל – לָאוּלָם, לַתַּקְצִיב. הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר!
מתוך "תורתך שעשועי"
מאפשרים לכם לקבל
