קצת סיקור מהיום השלישי בקעמפ:

בבוקרו של יום השכימו החיילים אל תוך המסדר, "מודה אני" מתנגן ברקע, 12 הפסוקים, שירים המנונים, הולכים למקווה, ומיד ניגשים לתפילת שחרית (שזה עצמו דבר ששווה סיקור מיוחד - התפילות בקעמפ) מיד בסיום התפילה מאיץ הגנרל שניאור בחיילים להזדרז כי זמננו קצר, אחרי ארוחת בוקר לא מוותרים על שעת לימודים ומיד אח"כ זמן קצר להתארגננות, ו.... הגיעו האוטובוסים, "כל החיילים מצטיידים במימייה וכובע שמש" מצווה הגנרל מענדי, "תוך דקות ספורות אנחנו עוזבים" הוא מסיים, חיש מהר העלו הצוות את כל הציוד הנדרש להקמת אוהלים, בישול, את ארוחת הערב, וכמובן את כל כלי ההווי שאפשר.. והנה הגלגלים נוסעים, היעד: יער בן שמן.

מיד בהגיע החיילים אל המקום הוקמו האוהלים, נפרסו השטיחים על הריצפה, וכולם מתיישבים ללימוד באוהלים אחרי שעה של לימוד מתחילים לאפות פיתות, אוכלים ארוחת ערב מה"מנגל" של כל קבוצה, ו... מתיישבים בחצי גורן לשירת המנונים של הקעמפ, האווירה ממש בשחקים.

ואז.... נהגי האוטובוסים דוחקים בגנרלים להזיז את הקעמפ חזרה לכפר, אבל, החיילים לא מעוניינים לוותר על האווירה של שירת ההמנונים, חיש מהר לוקחים הגנרלים החלטה להמשיך את האווירה בשטח הקעמפ בכפר, נציגי החיילים מוציאים את הבטחת הגנרלים, ואז מסכימים לעלות לאוטובוסים.

כשמגיעים לכפר כולם מתיישבים ברחבת הכדור-סל להמשך הלילה, ממשיכים בניגונים ושירת המנונים, ואז.. צוות ההווי מפתיע, בתוכנית: כמה מערכונים להערב, ותזמורת אמיתית של צוות ההווי.

בקיצור עבר עלינו יום חמישי מיוחד במינו ובערב "ליל שישי" אמיתי, נוסח ישיבתי.



נשתדל להמשיך ולעדכן.

גלריה נוספת: לחצו כאן