מערכת COL | יום י"ג אב ה׳תשס״ה 18.08.2005

"זכור את יום השבת לקדשו"

פרשת ואתחנן - "זכור את יום השבת לקדשו" * דין מחלל שבת - בשעות הנותרות באותה שבתעשרים וארבע שעות בשבת * מאמרו השבועי של הרב יוסף קרסיק - רב אזורי בת חפר עמק חפר ב'כתבה מלאה'
דין מחלל שבת - בשעות הנותרות באותה שבת
עשרים וארבע שעות בשבת

שאלה הלכתית-רעיונית

א. האם יממת השבת היא מציאות אחת שעשרים וארבע שעותיה הם כמו אברים של גוף אחד, שהם בעצם מציאות אחת שהאברים תלויים ומחוברים זה בזה, או שכל רגע ורגע מהשבת הוא גוף נפרד ויחידה עצמאית שאינה תלויה ברגעים האחרים של השבת?

יש הבדל מעשי בין שתי הגישות - במקרה שחיללו שבת (לפקוח נפש, או בשוגג ואו במזיד):

אם כל השבת היא גוף אחד - הרי כשחיללו וביטלו את מקצתה, פגעו וביטלו את כולה, כי כשם שלא ניתן לחלק גוף חי לחלקים, כך לא ניתן לחלק שבת אחת לחלקים, ואם חלק ממנה חולל - קדושתה פרחה ואינה קיימת עוד בשבת זו, גם לא ברגעים הבאים אחריה;

אבל אם כל רגע שבתי הוא נפרד ועצמאי ובלתי תלוי ברגעים האחרים, הרי חילול קדושת שבת ברגע אחד אינה מסיר את הקדושה מהרגעים האחרים.

שאלה נוספת - גר שהתגייר באמצע שבת, האם הוא חייב בשמירת שעות השבת הנותרות (באותה השבת), או שאינו חייב בשמירת שבת זו, אלא רק מהשבת הבאה ואילך:

אם כל השבת היא מקשה אחת - הרי כיוון שבתחילתה, לפני הגיור, לא חלה עליו הקדושה, שוב היא אינה יכולה לחול עליו בשעות שבאותה שבת; אך אם כל רגע שבתי הוא יחידה עצמאית - שבת חלה עליו בשעות שאחר הגיור, שכן הם יחידה נפרדת ובלתי תלויה בשעות הקודמות.

[הבדל נוסף: האם היו צריכים לשמור את השבת ביום מתן-תורה בהר-סיני שזה היה בשבת בבוקר: אם שבת היא מקשה אחת - הרי היות שבליל שבת עדיין לא ניתנה מצוות השבת, שוב לא יכולים לשמור את אותה שבת ראשונה (אלא רק מהשבת הבאה ואילך); אבל אם שבת אינה מקשה אחת - מיד ברגע שאחר מתן תורה החלו לשמור שבת].

שאלה זו קיימת במצוות נוספות - לדוגמא:

יום כיפורים – אדם שאכל באמצע היום, האם הוא חייב לצום בשעות הבאות עד סוף הצום, או שהיות שהוא כבר "שבר" את הצום הוא יכול להמשיך ולאכול:

אם היום כולו מציאות אחת, הרי ביטולו והפסקתו אפילו ברגע אחד מפירה ומבטלת את קדושתו לחלוטין, ואין עוד חובה לצום באותו יום; אך אם לכל רגע ציווי נפרד - הרי למרות שמצוות היום הקדוש לא מולאה ברגע מסויים, זה לא מבטל את הציווי מהרגע האחר, ויכולים לקיים את המצווה ברגעים האחרים, לכן חייבים לצום בהם.

נזיר או כהן - צריכים להיות קדושים ואסור להם להיטמא, ובמקרה שהם עברו וניטמאו, האם מותר להם להמשיך ולגעת בטומאה, או לא: אם מצוות הקדושה חלה על כל רגע ורגע, הרי העובדה שנטמאו ברגע מסוים אינה מתירה להם להוסיף ולגעת בטומאה ברגע נוסף; אבל אם כל הזמן הוא מציאות אחת, ברגע שהם ניטמאו, שוב (עד שיטהרו) לא שייך לאסור עליהם עוד לגעת בטומאה פעם נוספת.

ההלכה וסיבותיה

ב. המסקנא להלכה למעשה - כתוב ברמב"ם ובשולחן ערוך - שיש הבדל בין המקרים האמורים:

לגבי שבת ויום כיפור נפסקה ההלכה שגם מי שחילל שבת ברגע מסויים ומי ששבר את צום כיפור ברגע מסויים, עליו להמשיך ולשמור על מצוות היום בהמשך היום ולא לחלל את השבת ולא לאכול ביום כיפורים בזמן הנותר [וכן קטן שהגדיל (הביא שתי שערות) באמצע שבת, חייב לשמור את השעות הנותרות].

וכן גר שהתגייר באמצע שבת, חייב לשמור את השעות הבאות שבאותה שבת, ובלשון המכילתא: אין לומר "הואיל וחללנו את מקצתה נחלל את כולה", אלא כל רגע ורגע שעוד ניתן לשמור על השבת, "אפילו כהרף עין", חייבים לשומרה.

לגבי כהן - כותב הראב"ד שאם נטמא "אין עליו עוד חיוב טומאה", ומותר לו להוסיף ולהיטמא.

סיבת ההבדל בין ההלכות תלויה במהות חיוב המצווה, האם היא חלה על האדם או על היום (גברא או חפצא):

בטומאה המצווה חלה על האדם, שיישאר בקדושתו ולא יטמא, וממילא ברגע שניטמא ופסקה קדושתו, אין הבדל אם יוסיף ויגע עוד בטומאה, שכן כל נגיעה נוספת אינה מוסיפה בעומק הטומאה, היא קיימת במלוא עוזה ותוקפה כבר בנגיעה ראשונה בטומאה, ממילא אין כל בעיה שיוסיף ויגע בטומאה;

אבל מצוות שבת ויום כיפור חלים על ה'יום', והיום עצמו נשאר קדוש גם לאחר שהאדם חילל רגע מסוים בו, לכן אף אחר רגע החילול או אחר האכילה ביום כיפור, יש להמשיך ולשמור על קדושת היום ומצוותיו.

הערת סיום

ההוויה השבתית שונה מבימי חול, בשבת מתקדשים ומתעלים לעולמות עליונים נשגבים מאוד, אבל מי שמחלל שבת צונח מטה לחלל הגשמי התחתון והוא מתרחק מקדושת שבת העליונה, והוזכר שם שהעליה וההתקדשות השבתית נעשית בעת קבלת השבת (בהדלקת נרות, כניסת שבת וכו'),

אם-כן (לעניות-דעתי) לכאורה למרות שגם מחלל השבת חייב להמשיך ולשמור שבת, בכל-זאת לכאורה אחר חילולו וצניחתו לחלל החומרי התחתון, הוא אינו יכול לשוב ולהתעלות עוד באותה שבת לקדושה העליונה כשאר בני ישראל, ושמירת שבת שלו היא רק בהתרחקות מכוחות הטומאה על-ידי שמירה ממלאכות האסורות (ולא בהתעלות לקדושה. אך צריך בירור מדוע הוא חייב במצוות עשה השבתיות).

ואולי לזה רומזים דברי הרבי: "שלמות קדושת יום השבת תלויה במדה ידועה בליל שבת, ממילא כאשר בליל שבת הקדושה לא קיימת, חסר בשלמות קדושת יום השבת". וצריך בירור.

מקורות: ליקוטי שיחות חלק ח, עמוד 50. השבת בקבלה ובחסידות חלק א, עמוד 60.

כתובת האיי. מייל. שלי לתגובות: [email protected]

גוט שבת!
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
הכתבה
י"ח אב ה׳תשס״ה
כתבהמאוד יפה מרתקת ומופלאה
ח.מ.ק.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.