הרבי נזעק:
כבוד בית הכנסת!

פעמים רבות, נאלץ הרבי להתכופף ולהרים בעצמו לכלוך ואשפה שנותרו על רצפת בית חיינו – 770. לא פעם, ביקש, דרש ועורר את הציבור לשמור על קדושת בית הכנסת ועל כבודו, בשמירה על ניקיונו ויופיו.

למרות זאת, שב ונראה מידי פעם הרבי כשהוא נעצר באמצע הילוכו כדי להרים דבר-מה שנזנח על רצפת בית הכנסת בחוסר כבוד.

בית כנסת משונה!

חד מאותם מקרים בהם הביע הרבי את כאבו מבעיה זו, היה בבוקרו של יום י"ד תשרי, ערב חג הסוכות תשמ"ט.  באותו היום ירד הרבי לפני התיבה בתפילת שחרית, כשמאחוריו עומדים אלפי חסידים ועוקבים אחרי מהלך התפילה. כאשר הגיע הרבי לקטע התפילה של "אשרי – ובא לציון", פנה לפתע אל צידו של הסטנדר, כשהוא מביט לפינה מסוימת מאחוריו.

למראהו של הרבי, נזעקו מיד הרב לייבל גרונר ע"ה, ויבלחט"א הרב מאיר הארליג, כדי להבין במה העניין.

בפינה שעל יד עמוד התפילה, היה מונח לכלוך (או אף דפים הראויים ל'גניזה'). הרבי לא היה מרוצה כלל ממראה זה.

מהשמע שנלווה לוידאו מהמעמד ניתן להבין את המשפטים הבאים: "ס'איז א בית הכנסת, ס'דארף זיין... ס'דא גבאים, וואלגערט זיך א מעשה וואכן נאך-א-נאנד, און קיינעם הארט דאס ניט?! ס'איז א מאדנעם שול!... דער תירוץ איז פאר... אט דערפאר דארף מען דאס ניט האבן דארטן!  ס'דא וואס מ'פלעגט ארום גיין מיט דער בארד אויף צוקלייבן די שמוץ, מיט אן אייגענעם בארד!").

[= "זהו בית כנסת – הוא צריך להיות... ישנם גבאים, הדבר נראה כך כבר כמה שבועות – ולאיש זה לא אכפת. זהו בית כנסת משונה!... התירוץ הוא ... ולכן אין צורך בזה שם! היו פעם הולכים והיו מנקים את לכלוך ביהכנ"ס עם הזקן. עם הזקן האישי"!].

צפו בוידאו הנדיר: