מכתב מהרבי בשלילת הייאוש, וחיזוק הבטחון והאמונה בבורא.

כך דברי הרבי:

"בנוגע למצב בריאותו ולהסתדרותו, ומסיים שלפעמים בא למצב של יאוש כו' ר״ל.

"ובודאי למותר להאריך אשר הענין של יאוש מושלל הוא בתכלית, וכציווי תורתנו הקדושה תורת חיים, לעולם אל יתייאש אדם עצמו, ומבואר בארוכה בספרי חסידות ומהם בספר תניא קדישא איך שאין כל מקום לזה.

"ובאמת הרי זה מעניני אמונה הפשוטה של כל בני ישראל שהם מאמינים בני מאמינים, אשר הקדוש ברוך הוא הוא עצם הטוב והוא המנהיג את העולם בפועל ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, שמזה מובנת המסקנא שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד לטובתו של האדם המושגח.

"כיון שכותב במכתבו ששומר שיעורי חומש תהלים ותניא וחוזר מאמרי דא״ח [=חסידות], בוודאי עבורו האריכות בנושא זה - אין בזה צורך, והתבוננות אפילו רק לשעה קלה בהאמור בודאי שתספיק להטבת מצב רוחו. והרי נוסף על כל הענינים שבזה, ידוע פתגם רבותנו נשיאנו הקדושים "תחשוב טוב יהיה טוב!"

מקור: אגרות קודש חט"ז ע' רצה-ו   מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' •  העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת