גם אתה אומר "שטפתי לָךְ כלים וקילחתי לָךְ את הילדים"?
חיה היא אם לארבעה זאטוטים נמרצים. היא נוהגת לקום בשעת בוקר מוקדמת, לארגן את הילדים, להלביש, להאכיל וכן, היא מספיקה בקושי לדאוג גם לעצמה, מארגנת תיק ויוצאת. אין לה זמן מיותר. היא רצה מיד לכיתת החינוך שלה, י"א, כיתת הבגרויות המלחיצה... בסוף יום ארוך ומתיש של למידה פרונטלית היא פותחת עוד מערכה בבית, עם הילדים, הכביסות, גיהוצים, נקיונות, מקלחות, ארוחות, פיג'מות, קריאת שמע, ו...שקט. כמעט. עוד כמה קריאות של 'אמא, מים!', 'אמא, נשיקה!' והבית דומם. כעת, מנסה חיה לאסוף את שארית כוחותיה כדי לארגן את הבית לעוד יום, לנקות, להדיח, לארגן, לטפל בכביסה, להכין בגדים למחר ו... שכחתי משו?! בשעת ליל מאוחרת, היא עולה על יצועה...
גם לכם הציקה השאלה, איפה הוא?? היכן הבעל בתמונה?
אז בואו נדבר על זה.
בתחילה, חשוב שנעמוד על טיבה של הנחה שנראה כעוברת בירושה מדור לדור. ההנחה היא, כי האישה הינה האחראית ה'בלעדית' על ניהול הבית, גידול הילדים ועוד.
תפיסה זו נגזרת ממציאות שהייתה קיימת מאז ומקדם, עד לפני כמה עשורים. בזמנים עברו הייתה חלוקה מאוד ברורה בכל הקשור להתנהלות מוסד הנישואין. הגבר עמל לכלכלת הבית, ואילו האישה עמלה בניהול הבית - ניקיון, הכנת אוכל, גידול הילדים ועוד.
האם מה שהיה נכון אתמול נכון גם היום?
כיום, נרצה או לא, מציאות החיים השתנתה. נשים מפרנסות לא פחות מגברים, ובמגזרים שונים אף יותר. יחד עם זאת, התפיסה נשארה במקומה. תפקידי האישה השתנו במרוצת הזמן, והיא חולשת על תחומים רבים נוספים. למרות זאת, יש שעדיין 'מסרבים' לקבל את השינויים הנגזרים מהמצב, והם מתקשים להיפרד מדפוסי העבר.
העולם כולו נמצא בעיצומו של שינוי תפיסתי ומנטאלי. אט אט מתחילים להכיר בעובדה כי גם לגבר יש חלק בניהול הבית וגידול הילדים. יחד עם זאת, חלקנו עדיין מתקשים 'לחשב מסלול מחדש'. לא אחת אני שומע מזוגות אצלי בקליניקה, שטיטולים, מקלחות או שטיפת כלים הם נחלת האישה בלבד. מובן כי חשוב 'לנקות ראש' מהנחות מסוג זה.
לא מעטים הם אלו שאכן חוללו שינוי בתפיסת התפקידים 'המסורתיים'. אך, לעיתים, התפיסה הראשונית עדיין נוכחת, והשינוי הינו התנהגותי בלבד. אתם בטח נתקלתם במשפטים כמו - "שטפתי לָךְ כלים", "קילחתי לָךְ את הילדים". יצא לכם פעם לשמוע אישה שמתנסחת כך? סביר להניח שלא! לרוב, משפטים אלו מאפיינים גברים.
מה עושה את ההבדל? נקודת המוצא, היא זו שעושה את ההבדל. אמירות אלו נגזרות מהתפיסה שדברים אלו הם באחריותה של האישה, ואילו הבעל מתגייס לעזרתה. כלומר, בחוויה של הגבר, תפקידיה המסורתיים של האישה לא השתנו. נמצא כי השינוי הינו רק במישור ההתנהגותי. האמת היא, כי הנשיאה בעול, אינה בבחינת 'התנדבות' אלא חלוקה הוגנת, תוך התחשבות בשינויים המנטאליים.
סיכומו של דבר, יש 'להביט למציאות בעיניים' ולחשוב איך ניתן לבצע את חלוקת המטלות בין בני הזוג באופן המיטבי והנכון לכל אחד מהשניים, יחד עם זאת, יש להתנתק מאקסיומות שונות הקשורות בתפיסה שהתקבעה בנו ובסביבתנו.
בהצלחה לכולנו!
*
מנחם סעיד
מטפל זוגי, יועץ בקדושה, מדריך שידוכים וחתנים, מאמן אישי NLP ומרצה.
קליניקה – רש"י 7 קרית מלאכי
לתגובות: 0528622770 – [email protected]
מאפשרים לכם לקבל
