מאת יוני בראון, אתר ליובאוויטש.קום

מדי פעם בחייו של שליח חב"ד מגיע סיפור קטן יוצא דופן שמותיר חותם נוקב.

כאשר דייר יהודי בבית אבות ליד בוסטון נפטר ללא קרובי משפחה, התקשרו מבית הלוויות לרב נחמיה שוסטרמן מפיבודי, מסצ'וסטס. האם הוא רוצה לארגן קבורה יהודית לאיש האלמוני? הרב שוסטרמן הפיץ מיד את ההודעה בין חבריו שלוחי חב"ד, והרב משה שוורץ נענה לקריאה. "בכל פעם שאני שומע על הזדמנויות למצווה מדהימה כמו זו, אני אוהב לתפוס אותן", אמר. ביניהם 'גרדו' מניין של עשרה גברים בדיוק, מהם שבעה רבני חב"ד, כדי שיוכלו לומר קדיש עבור האלמוני.

"ידענו רק שיש לו צרכים מיוחדים, והוא היה בטיפול בגורמים שונים מכיתה ג'", אמר הרב שוורץ. "עד שהוא נפטר בגיל תשעים וחמש, הוא נזקק לטיפול צמוד." הרבנים התכוונו להשתדל בכל כוחם להעניק לאלמוני קבורה יהודית ראויה; אך משלא ידעו את שמו העברי, דאגו שלא יוכלו לקרוא לו בשמו הנכון בתפילות המתאימות.

כשהגענו לאתר הקבורה המיועד, הבנו משהו מדהים. זו הייתה חלקה משפחתית עם מצבה משותפת לאב בשם הרשל ולאם בשם שיינדל. שניהם נפטרו לפני כמעט חמישים שנה. אבל היה מקום שלישי, שהיה פתוח ומסומן, "עבור בני האהוב קלמן".

התברר שלפני שהוריו נפטרו לפני כמעט חצי מאה, הם נקטו בצעדים הנדרשים כדי להבטיח שבנם בעל הצרכים המיוחדים יזכה לקבורה יהודית ראויה. "ב"ה שלאחר כל השנים הללו יכולנו לקרוא לו בשמו, קלמן בן הרשל", אמר הרב שוורץ. "הצלחנו לומר לו קדיש ולתת לו קבורה יהודית מלאה".