העולם החרדי סוער בימים אלו, לאחר פרסום פרשת גילויו של בחור הישיבה הגוי. מדובר בבחור ישיבה, המוכר כאחד המיוחדים שבה ו'מתמיד' גדול, שהוריו עלו מאוקראינה לפני מספר שנים. לפני כחודש, לאחר שהחל להתעניין בהצעות שידוך ולצאת ל'פגישות', הוא גילה בהפתעה גמורה עובדה שהותירה אותו בהלם.

בשיחה שערכה אתו אימו, היא חשפה בפניו כי אמנם אביו הוא יהודי כשר - אך היא עצמה גויה מאוקראינה, שלא עברה כל גיור.

הבחור הוכה בהלם, ומאז מסתובב כשהוא שבור ורצוץ. הוא מיהר להתייעץ עם אחד הר"מים בישיבתו, ובסופו של דבר, לאחר התייעצות עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הוחלט שיעבור גיור כראוי.

המפקפקים מגלים את טעותם

מקרה זה, שמעורר סערה בעולם היהודי, הסתיים ב"ה בגילוי עובדת גיותו של הבחור. חלילה אילו לא הייתה אימו מגלה בפניו את סודה, עלול היה המצב להיות שונה לחלוטין ר"ל.

"אין דיין ישיבה לערנען גוים!"

עם פרסומה של פרשת בחור הישיבה הגוי, נזכרו רבים בשיחתו הכאובה של הרבי אותה נשא במהלך התוועדות כ"ף אב תשל"א. מעל בימת ההתוועדויות זעק הרבי כלפי אותם ראשי ישיבות הבוחרים להתעלם מבעיית 'מיהו יהודי' כשהם אינם מבינים עד כמה קרובה אליהם הפרצה החמורה.

וכך אמר הרבי:

"שאלתי ראש ישיבה מדוע הוא שותק. והוא ענה שהוא עסוק בהרבצת התורה! דבר נעלה מאד. אמרתי לו: האם אתה יודע שבישיבה שלך לומדים גוים! ואתה אומר בפניהם את השיעור!"..

"בין תלמידי הישיבה, ישנו בחור או כמה בחורים שלא יודעים שהם אינם יהודים: כשהאב והאם הגיעו לגבול, רשמו אותם בתור יהודים, והוא היה אז ילד קטן שבכלל לא ידע במה המדובר, ולאחרי שהגיעו לנתניה או לעיר אחרת, וראו שהוא רשום בתור יהודי - "מהלך ארבע אמות בארץ ישראל", "ומדבר בלשון הקודש" - התחבר עם כל שאר הילדים, וכיון שהי' לו "ראש טוב", הלך לישיבה, כך, שיושב עכשיו בישיבה פלונית ושומע את השיעור, וכשיש לו שאלה כו', פונה לראש-ישיבה, ששמח בחידושי-תורה שלו, מבלי לדעת שהוא מלמד תורה לעכו"ם, אלא שהעכו"ם אינו יודע שהוא עכו"ם, לפי שאביו ואמו לא סיפרו לו, כיון שהם בעצמם אינם יודעים זאת!

"מה יצא מאותה "הרבצת תורה" - שבשיעור שלו יושב גוי ומאזין!".

דבריו הכאובים של הרבי לצפיה:

"הקולר תלוי בצווארו.."

"ולאחרי כן, כשבאים לחפש שידוך עבור הבת -  הנה לפי הסדר שנקבע אצל כמה וכמה משפחות בארץ ישראל, שפונים לישיבות הגדולות ושואלים אצל ראש-הישיבה מיהו בחור הגון, הרי מובן, שכשישנו בחור שלמד חמש שנים בישיבה גדולה, וראש-הישיבה מרוצה ממנו - לא יעלה איש על דעתו לחקור ולדרוש מי הם אביו ואמו! - כשראש-הישיבה אומר שבחור פלוני הוא מתמיד ושקדן, וראוי להיות שר ומושל בישראל בימה של תורה - לא יעלה על דעת הורי הבת לחקור ולדרוש; הם סומכים על ראש-הישיבה, והקולר תלוי בצווארו!

"בנוגע לשידוך עם בחור שאינו לומד בישיבה מכובדת - הנה כיון שיודעים שזהו מעמד ומצב של דור פרוץ, אי אפשר לסמוך וכו', אלא צריך לחקור ולדרוש - מתי הגיע לארץ הקודש, מי הם אביו ואמו וכו' וכו'; אבל בנוגע לבחור שלמד כמה שנים בישיבה מכובדת, והצליח בלימודו, כפי שמתברר לאחר שפונים לראש-ישיבה הראשי, למשפיע הרוחני, מגיד מוסר וכו' וכו', וכולם משבחים אותו - שוב אינו חוקר ודורש יותר! וכך מביאים את הבת לידי מכשול".

והדברים הנוקבים שנאמרו או-אז לפני עשרות שנים, שבים ומהדהדים עשרות שנים לאחר מכן.