ראשוני הילדים המתחסנים יגיעו היום (שני) לקבל את מנת החיסון השנייה, אך מנתונים שהגיעו לידי כתבת הבריאות של ‘ישראל היום’, מיטל יסעור בית-אור, עולה כי בתום שלושה שבועות של מבצע חיסוני הילדים – התחסנו רק כ־110 אלף ילדים, שהם כ־10% מכלל הזכאים להתחסן.

אולם, לא רק שההיענות לא גבוהה, אלא יש גם פערים עצומים בין קבוצות האוכלוסייה.

שיעור הילדים החרדים שהתחסנו נמוך פי שבעה מאשר באוכלוסייה היהודית הכללית, ושיעור הילדים שהתחסנו באוכלוסייה הערבית – נמוך פי 13.

מהנתונים עולה, כי רק 1.1% מבני 5 עד 11 במגזר הערבי התחסנו לקורונה ואילו במגזר החרדי התחסנו רק 1.9%, כאשר במגזר הכללי התחסנו 14% מהילדים.

לפי משרד הבריאות, עד כה התחסנו 110,700 ילדים בגילים אלה: במגזר הכללי – 103,039, במגזר החרדי 3,901 ובמגזר הערבי 3,105.

בסך הכל בקבוצת הגיל 5 עד 11 ישנם 1.242 מיליון ילדים, ו־18% מהם (224 אלף) נחשבים מחלימים.

ד”ר אפרת ווקסלר, מנהלת תחום רפואת ילדים במאוחדת, אמרה: “אנחנו רואים הבדלים משמעותיים בהיענות לחיסוני ילדים במגזרים השונים, אבל גם בגילים השונים. ככל שגיל הילדים יורד כך יורדת בהתאמה גם הנכונות של ההורים לחסן אותו, ובמגזר הערבי ההיענות נמוכה במיוחד. השאלה שכל הורה צריך לשאול את עצמו היא לא ‘למה לחסן את הילד שלי’ אלא בעצם ‘למה לא?’.

“בקרב חמישה מיליון ילדים שהתחסנו בארה”ב בחיסון הראשון, ו־2 מיליון ילדים שקיבלו כבר את החיסון השני, לא נצפו תופעות לוואי מיוחדות”.

רות ברוך, מנהלת מבצע חיסוני קורונה בכללית וראש אגף סיעוד בקהילה: “גם בחיסוני המבוגרים לקח יותר זמן במגזרים האלו עד שהם התחילו להתחסן. יש לנו פעילויות ממוקדות לאוכלוסייה ואנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים”.

ד”ר יוסף עאוני, פרויקטור כללית בחברה הערבית: “זה עניין של אופי. במגזר הערבי רוצים לראות מה קורה לאחרים שמתחסנים. סיבה נוספת קשורה למגורים משותפים, כאשר אין גורם אחד שמחליט לגבי הילד אם יחוסן, אלא גם הסבא והסבתא מחליטים. החברה הערבית עם פי שניים תחלואה כרונית, אנחנו בסיכון הרבה יותר גדול מהחברה היהודית. לכאורה צריך להתחסן יותר אבל לא הפנימו את החומרה ואת החשיבות להתחסן”.

בתוך כך, פרופ’ נדב דוידוביץ’, יו”ר פורום בריאות הציבור, הוסיף: “הפערים האלו קשורים לנושא נגישות ויש הרבה פייק ניוז וחוסר אמון, שיותר קורים במגזרים האלו. יש במגזרים תחושה שהילדים חולים יותר קל, אך זו תחושה מוטעה כי יכולה להיות תחלואה קשה בילדים. סוף־סוף התחילו להוציא ניידות חיסונים לבתי ספר, כאשר בחברה הערבית יש רבים שמעדיפים שזה יהיה בבתי הספר. זה נתפס בטוח וגם יותר נגיש. משרד הבריאות צריך להיות יותר פרו־אקטיבי”.