ביום שני שעבר, 'זאת חנוכה', חווה התלמוד תורה בכפר חב"ד אירוע 'הכנסה לחיידר' כמותו טרם נראה עד כה בכפר. למעלה מעשרים תלמידי גן טרום חובה של המלמד ר' מנדי אלרואי הוכנסו לתלמוד תורה בטקס מרגש ביותר, מרהיב ביופיו, ומדויק מאוד בתכניו ובאורכו.

לטקס המסורתי של 'הכנסה לחיידר' אין כידוע גיל אחיד מוחלט, וקיימים לגביו מנהגים שונים. יש המקיימים אותו בגיל שלוש ויש שעושים זאת רק מאוחר יותר, בגיל ארבע ואפילו לקראת גיל חמש, "בן חמש למקרא".

בהנהלת התלמוד תורה הוחלט השנה להנהיג, נוהג שככל הנראה יהפוך קבוע, לקיים את הטקס בחודש כסלו של גן טרום חובה, כלומר מעט לאחר גיל ארבע. השיקול המוביל היה – לעשות זאת בשלב שבו בין הילד למלמד יש כבר היכרות קרובה אשר תיתן לילד תחושת ביטחון ותעצים אצלו את החוויה. התאריך המסוים שנקבע הוא, כאמור, היום האחרון של חג החנוכה.

כבר בשבוע שקדם לאירוע קיבלו כל הורי הילדים 'חוברת הכנה' צבעונית, מפורטת, עם כל המידע על משמעות ומנהגי היום שבו ילד מוכנס לחיידר. כמו כן כללה החוברת מידע מפורט ביותר על הצפוי להורים ולבנם בכל רגע ורגע מהטקס המתוכנן.

גם הילדים מצידם עברו הכנה ו'חזרות' לקראת המעמד. והם לא היו לבד. אליהם נלוו בכל ההכנות, חבורת ילדי המקהלה (מהכיתות הבוגרות) של התלמוד תורה, שיחד איתם התאמנו על מספר שירים, בעברית וביידיש. והיה משהו נוסף שהוסיף לתוכנית כולה צבע ועניין. ילדי המקהלה חופשׂו למלאכים עוטי לבן, כאשר הם עתידים למלא את תפקידו של 'המלאך מיכאל', זה שזורק על הילד סוכריות בזמן שהוא מתחיל לקרוא את האותיות הקדושות ומלקק את הדבש המתוק שעליהן.

ואכן, ב'זאת חנוכה' לקראת השעה 11 בבוקר, נראו נכנסים ובאים למתחם התלמוד תורה, האבות הנרגשים כשהם נושאים על כפיהם את ילדיהם הקטנים, עטופים בטליתות. יחד איתם באו גם האימהות, הסבים והסבתות, ובני משפחה נוספים.

בפתח אולם הספרייה של התלמוד תורה קיבל את פניהם המלמד ר' מנדי אלרואי, אשר אסף – כנהוג – את הילד מידי האב אל חיקו. לאחר מכן הותאמו לכל אחד מהילדים 'כתר תורה' לפי מידות ראשו. ובעוד ילדי המקהלה המלאכית, בניהולו של המנצח ר' שלום כינורי, משלימים את הכנותיהם לטקס, יצאו האבות עם ילדיהם על כפיהם, בשיירה מלווה בשירת 'מארש נפוליון' אל עבר אולם התלמוד תורה, שציפה להם ערוך ומסודר בהדר רב.

לכל ילד ואב הוכן שולחן מכוסה במפת קטיפה שחורה. על השולחן כבר המתינה להם ערכה שתשמש אותם לאורך המעמד. היא כללה תדפיסים מנוילנים של אותיות האל"ף בי"ת והניקוד, עמוד השער של ספר תניא קדישא ועוד. גם צלוחית דבש עמדה שם, ממתינה לרגעים שלה. ובצלחת זכוכית קטנה נחה לה הביצה הקשה, המקולפת, עם הפסוקים הכתובים עליה. תורה של העוגה עם הפסוקים החרותים עליה, יגיע רק מאוחר יותר, בעיצומו של הטקס.

את פני הילדים ומשפחותיהם קידם במילים חמות מנהל התלמוד תורה הרב מנחם מענדל הכהן. לאחר מכן קיבל המלמד ר' מנדי אלרואי את שרביט ניהול הטקס. ילדי המקהלה נכנסו פנימה לאולם ופצחו בשיר המרגש "תורה די בעסטע סחורה". לאחר מכן החלו שלבי הקריאה וליקוק הדבש, כאשר כל הזמן הזה המלאכים בלבן מפילים על הילדים המתוקים גשם של סוכריות.

במופע הבא של ילדי המקהלה הם שרו את השיר היידישאי הידוע "קמץ אל"ף אָ".

אין דרך לתאר את ההתרגשות העצומה שאפפה את כל הנוכחים באולם. התרגשות זו באה לידי ביטוי גם בדברי הברכה שנשאו המרא דאתרא של כפר חב"ד, הרב מאיר אשכנזי שליט"א וחבר ההנהלה הרוחנית של הת"ת, הרב זלמן רודרמן.

משיקולי ארגון ואחידוּת הוכנו לכל הילדים עוגות מפוארות שעליהן הפסוקים הידועים מדברי הנביא ישעיהו. אלה הוכנסו אל האולם על ידי מקהלת המלאכים. ילדי ההכנסה בירכו 'מזונות' וטעמו מהן. גם האבות עשו כן. ולאחר מכן כל ילד וילד ניגש אל עזרת הנשים והגיש לאמו פרוסת עוגה. אלו היו רגעים מתוקים של חינוך לכיבוד הורים ושל נחת שלא תסולא בפז.

האירוע כולו שארך חמישים דקות, הסתיים בריקוד חסידי שמח, שעה שהאבות מרכיבים את ילדיהם, חתני היום, על כתפיהם.

דקות ארוכות לאחר תום הטקס עוד עמדו אבות ואימהות בתור כדי להודות למנהל התלמוד תורה המסור על האירוע יוצא הדופן. אחת האימהות אמרה לו, "יש לי ילד כבר בן עשרים וארבע. אבל אף פעם בחיי עוד לא התרגשתי כפי שהתרגשתי היום".

צפו בוידאו (משלב האימונים והחזרות שקדם לטקס):