"גם אני התייתמתי מאבא, בגיל 9" אמר הראשל"צ הרב אליהו בקול נרגש. הוא חרג מהנאום המתוכנן, ובנימה אישית חשף בפני הנוכחים את סיפור חייו, כיתום רך שעבר את אותו משבר של אבדן וקושי, ובשלב מסוים החליט שלא עוד. "לעגו לי: אין לך אבא... הסתכלתי אל תוך עיניהם ואמרתי: לי אין אבא? לכם אין אבא! אבא שלי, אבי שבשמים, חי וקיים והוא משגיח ומלווה אותי ביום ובלילה!".

משך דקות ארוכות הוסיף הרב ותיאר איך בהתמדה ובנחישות עבר בתפנית חדה אל לימוד תורה והשקעה חסרת פשרות, דרך שב"ה הובילה אותו עד הלום. אחר, פנה ותיאר בפני האלמנות את גדולתן וחשיבותן של האמהות שרה, רבקה, רחל ולאה – כשהוא מציין את דברי חז"ל אודות כל אחת מהן – איך בזכותן, על יסודות מעשיהן הגדולים ודווקא בזכות תפילתן – נולד עם ישראל ונושע מכל צרותיו. "אתן, אמהות יקרות, נשות החיל – ממשיכות בדרך זו, אוספות את השברים ומנהלות את חיי משפחותיכן בלי להתיאש, בלי להיכנע לקשיים. שאו תפילה, המשיכו בפועלכם ואין ספק שתבורכו בהצלחה ועוד תזכו לנחת רוח רבה".

בהתייחסו לגזירות האיומות שניחתו בימים אלה על העם היהודי בארץ ישראל, הוסיף הרב בכאב גדול ואמר: "בפרשת השבוע, אנו לומדים על הרועה הנאמן, משה רבינו, ותחינתו לביטול גזירת 'ושמה לא תעבור'. והנה, תקט"ו תפילות התפלל ולא נענה. מעידים חז"ל שנאמר לו כי אם יתפלל עוד תפילה אחת – תבוטל הגזירה. מה עושה הרועה הנאמן? באותה שעה, פסק משה מתפילתו. על שם זה נקרא "נאמן". הוא הכניע רצונו בפני הרצון העליון. אם זהו רצונך, ריבונו של עולם, אשאר הרועה הנאמן, אינני מתפלל עוד"...

באולם נכחו נפגעי טרור מיישובי השומרון וגב-ההר, מיישובי יהודה, מקרית ארבע ומכל רחבי הארץ; אלמנות שרכשו מקצוע בסיועה של הקרן, סיימו את הקורסים בהצלחה ונכנסו אל "מעגל העבודה"; יתומים ויתומות שהוחזרו אל מסגרת הלימודים, קיבלו את העזרה הנכונה והגיעו להישגים מצויינים.

היתה זו התכנסות מכובדת ומרגשת עד דמעות. "אמרו לי תמיד שאני יכול – אבל אתם היחידים שההוכחתם לי את זה" אמר ברק בן ה-14 מהיישוב אפרת בגוש עציון, שסיים כיתה ח' ולאחרונה עבר בהצטיינות את מבחני הקבלה לישיבה מצויינת. דבריו נקטעו בבכי שסחף את הקהל כולו: "במשך שלוש שנים רצופות, כולל חב"ד נתן לנו הכוונה מקצועית ועזרה צמודה קבועה של חברותות ושיעורי עזר. אין לי איך להחזיר לכם טובה, אז הבאתי את תעודת ההצטיינות שקיבלתי בסוף שנת הלימודים, ואני רוצה רק לומר מילה אחת: תודה!".

אמו ליאורה הוסיפה: "ברק היה קשור מאוד לאביו. כשפקד אותנו האסון, ברק היה ילד עדין, בן 11 בלבד. נוכחתי לחרדתי שאני מאבדת גם אותו. הוא התכנס בעצמו, הזניח את לימודיו ועבר משבר נוראי שהייתי חלשה וחסרת אונים מולו. כמו מלאכים משמים, הגיעו אנשי כולל-חב"ד והציעו עזרה. בדיסקרטיות, בכבוד ובלי כל גינונים הם לקחו את ברק לידיים. ערכו לו אבחון מקצועי, נתנו לו טיפול רגשי ולאחר מכן עזרה קבועה ויסודית שפשוט החזירה אותו לחיים ושיקמה לא רק אותו אלא את המשפחה כולה!".

גם היועצת החינוכית של בית הספר בו למד ברק השתתפה בכנס – אליו הוזמנו גם חונכים ומורי-עזר, ואנשי מקצוע ש'חסד מנחם מענדל' גייסה לפעילות עם הילדים. חלקם, פגשו לראשונה פנים אל פנים את הרב עמרם בלוי – מי שמצוי עמם בקשר רצוף, מנווט את פעילותם ואחראי על יישומה המוצלח. רגע מרגש במיוחד היה כאשר ארבעת ילדיו של הרב שלום דוכמן, מנהל כולל חב"ד, הוזמנו לקבלת תעודה הוקרה מיוחדת שהוענקה ע"י המשפחות כאות תודה על הפעילות והסיוע.

נכון להיום, נעזרות קרוב למאתיים וחמישים משפחות ע"י קרן "חסד מנחם מענדל", ב-52 ערים ויישובים, בכל רחבי הארץ. ייחודיותה של הקרן היא בסיוע העקבי והמסודר, שניתן תוך לקיחת אחריות על הפעילות, התעניינות אישית במצב כל משפחה, ילד וילדה – וניווט חינוכי מקצועי תוך פיקוח על כל פרט בכדי להבטיח את הצלחת הפעילות.

מתוך מאתיים וחמישים המשפחות שכולל חב"ד אימצה אל הפרויקט, הוזמנו עשרים וחמישה שהצליחו באופן מיוחד, וכעת זכו, כאמור, למלגה-כספית מכובדת ותעודת הערכה.