מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת ויגש
הפרשה החסידית
פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ
"...אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם". (בראשית מו,ג)
עוֹמֵד יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּגְבוּלָהּ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, מַמָּשׁ לִפְנֵי הַיְּרִידָה לְמִצְרַיִם. עוֹמֵד וּמִתְיָרֵא, שֶׁמָּא בִּגְלַל יְרִידָתוֹ לְמִצְרַיִם תִּתְבַּטֵּל חָלִילָה הַהַבְטָחָה הָאֱלֹקִית "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל". לָכֵן מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּהַבְטָחָה מְחֻדֶּשֶׁת: "...אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם". דַּוְקָא בְּגָלוּת מִצְרַיִם, מִתּוֹךְ הַקְּשָׁיִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הַגָּלוּת, יִגְדַּל מְאוֹד זַרְעֲךָ וְיַהֲפֹךְ לְעַם.
עַל הַמִּלִּים "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: "לְפִי שֶׁהָיָה מֵצֵר עַל שֶׁנִּזְקָק לָצֵאת לְחוּצָה לָאָרֶץ". הָרַבִּי מַסְבִּיר אֶת דִּבְרֵי רַשִׁ"י בְּעֹמֶק וּבְהַרְחָבָה וּלְבַסּוֹף מוֹסִיף 'רֶמֶז' קָטָן בְּמִלּוֹתָיו שֶׁל רַשִׁ"י שֶׁנִּתָּן לִלְמֹד מִמֶּנּוּ רַבּוֹת. וּמַהוּ הָרֶמֶז? "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" – "לְפִי שֶׁהָיָה מֵצֵר". מָתַי יְהוּדִי לֹא יָכוֹל לְפַחֵד מִן הַיְּרִידָה לַגָּלוּת? דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הוּא מִצְטַעֵר עַל כָּךְ שֶׁעָלָיו לָלֶכֶת בַּגָּלוּת...
יְהוּדִי יָכוֹל לְהַצְלִיחַ לְהִתְמוֹדֵד עִם קְשָׁיֵי הַגָּלוּת וּלְנַצֵּחַ אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים אִם כָּל הַזְּמַן הוּא מַמְשִׁיךְ לְהִצְטַעֵר עַל כָּךְ שֶׁהוּא בַּגָּלוּת, הוּא זוֹעֵק "עַד מָתַי?" וּמַרְגִּישׁ הֵיטֵב שֶׁזֶּהוּ לֹא הַמַּצָּב הַטִּבְעִי וְהַטּוֹב עֲבוּרוֹ.
וְאָז, לְפִי (בִּגְלַל) שֶׁהוּא מֵצֵר עַל הַגָּלוּת, לָכֵן: אַל תִּירָא... הַגָּלוּת לֹא תִּפְגַּע בּוֹ – "כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ".
•
"מִי הֶאֱמִין לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים, שֶׁבָּעִיר שֶׁלָּנוּ יָקוּם בֵּית-כְּנֶסֶת גָּדוֹל מָלֵא בְּמִתְפַּלְּלִים?" – פָּתַח הָרַב אֶת נְאוּמוֹ בְּשִׂמְחַת חֲנֻכַּת בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַמְּפֹאָר, וְהַנּוֹכְחִים הִנְהֲנוּ בְּרָאשֵׁיהֶם. אָכֵן וְאָכֵן, מַמָּשׁ פֶּלֶא הוּא, אֵיךְ בְּעִיר רְחוֹקָה מִיַּהֲדוּת כְּשֶׁלָּהֶם, אֵי-שָׁם בְּחוּץ-לָאָרֶץ בֵּין הַגּוֹיִים, צָמְחָה פִּתְאוֹם יַהֲדוּת שָׁרְשִׁית מְלֵאַת חַיִּים...
"אֲנַחְנוּ לֹא מְפַחֲדִים מֵהַגָּלוּת!" – הִכְרִיז הָרַב. "אֲנַחְנוּ לֹא נִתְכּוֹפֵף מִפְּנֵי הַגָּלוּת וְלֹא נֵרָתַע. כָּל יְהוּדִי יָכוֹל הַיּוֹם לְהָרִים אֶת רֹאשׁוֹ בְּגַאֲוָה וְלוֹמַר – יֵשׁ חַיִּים יְהוּדִיִּים בָּעִיר הַזֹּאת".
בְּהֶמְשֵׁךְ הַנְּאוּם הִפְלִיג הָרַב בְּזִכְרוֹנוֹתָיו, אֶל הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָשָׂה בָּעִיר: "אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ הַדְּאָגָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הָיְתָה – נִשּׂוּאֵי הַתַּעֲרֹבֶת? אֲחוּז הַהִתְבּוֹלְלוּת הַגָּבוֹהַּ אִיֵּם עַל הֶמְשֵׁךְ קִיּוּם הַקְּהִלָּה... וְהִנֵּה – מְעַטִּים מוּל רַבִּים, מוֹסְדוֹת הַחִנּוּךְ מִתְפַּתְּחִים וְהוֹלְכִים וְהַחִנּוּךְ הַיְּהוּדִי מַרְחִיק אֶת הַנֹּעַר מִן הַהִתְעָרְבוּת בַּגּוֹיִים"...
הַקָּהָל, שֶׁהֶאֱזִין לַדְּבָרִים בְּקֶשֶׁב רַב, הָפַךְ מֵרֶגַע לְרֶגַע לִמְרֻצֶּה וּמְאֻשָּׁר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הִנֵּה, מָה חָסֵר לָהֶם? יֵשׁ חִנּוּךְ טוֹב, יֵשׁ אֹכֶל כָּשֵׁר, עַכְשָׁו כְּבָר יֵשׁ גַּם בֵּית-כְּנֶסֶת חָדָשׁ, מָה עוֹד אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ? מַמָּשׁ 'יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ'... הַלְוַאי שֶׁכָּל זֶה יַמְשִׁיךְ כָּךְ לָנֶצַח, לְלֹא שִׁנּוּיִים וְזַעֲזוּעִים.
כָּעֵת כִּבֵּד הַמַּנְחֶה אֶת אוֹרֵחַ הַכָּבוֹד, רַבָּהּ הָרָאשִׁי שֶׁל הַמְּדִינָה, לָשֵׂאת אֶת דְּבָרָיו. הָרַב הָרָאשִׁי סָקַר אֶת הַנּוֹכְחִים בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת וְיָדַע מִיָּד בַּמֶּה עָלָיו לִפְתֹּחַ אֶת דְּבָרָיו: "לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, עָרַכְתִּי סִיּוּר בַּקְּהִלּוֹת הָרְחוֹקוֹת וְהַנִּדָּחוֹת בִּמְדִינָתֵנוּ. בְּמַסָּעִי הִגַּעְתִּי לַעֲיָרָה קְטַנָּה שֶׁהָיוּ בָּהּ שָׁלֹשׁ מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת בִּלְבַד. בִּקַּשְׁתִּי לְעוֹדֵד אוֹתָן עַל בְּדִידוּתָן וְרִחוּקָן מִכָּל מֶרְכָּז יְהוּדִי וְאָמַרְתִּי לָהֶם בְּתִקְוָה: 'עוֹד מְעַט, הַלְוַאי וְתֵכֶף וּמִיָּד, יָבוֹא מָשִׁיחַ וִיקַבֵּץ אֶת כָּל נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל. אוֹ-אָז תּוּכְלוּ גַּם אַתֶּם לְהִתְקַבֵּץ עִם כָּל הַיְּהוּדִים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל'...
"לְתַדְהֵמָתִי, הֵגִיבוּ אוֹתָם יְהוּדִים לִדְבָרַי בְּבֶהָלָה וּבְאַכְזָבָה: 'אוֹי, כָּל-כָּךְ טוֹב לָנוּ כָּאן' – הֵם אָמְרוּ לִי – 'בָּנִינוּ לָנוּ בָּתִּים, יֵשׁ לָנוּ רֶפֶת גְּדוֹלָה וְלוּל תַּרְנְגוֹלִים. אֲפִלּוּ בָּנִינוּ לָנוּ בֵּית-כְּנֶסֶת קָטָן וְיָפֶה, וּכְבָר הִתְרַגַּלְנוּ לְכָךְ שֶׁאֵין לָנוּ סֵפֶר-תּוֹרָה... אָז מָה הַבְּעָיָה? גַּם לַתּוֹפָעוֹת הָאַנְטִישֵׁמִיּוֹת כְּבָר הִתְרַגַּלְנוּ... הַאִם נִהְיֶה מֻכְרָחִים לַעֲזֹב אֶת כָּל זֶה?'".
סִיֵּם הָרַב הָרָאשִׁי אֶת דְּבָרָיו וּפָנָה אֶל הַנּוֹכְחִים בְּקוֹל נִרְגָּשׁ: "נָכוֹן, הִגַּעְתֶּם לְהֶשֵּׂגִים נִפְלָאִים. לֹא נִכְנַעְתֶּם לִקְשָׁיֵי הַגָּלוּת וְהוֹכַחְתֶּם מַהוּ 'גְּאוֹן יַעֲקֹב', הוֹכַחְתֶּם שֶׁבְּאֹמֶץ וּבְעִקְבִיּוּת אֶפְשָׁר לְהָבִיא לִפְרִיחָה יְהוּדִית. אַךְ אַל-נָא נִשְׁכָּח אֶת הַצַּעַר עַל כָּךְ שֶׁעֲדַיִן בַּגָּלוּת אֲנַחְנוּ. הַהִתְמוֹדְדֻיּוֹת עֲדַיִן קָשׁוֹת וְרַבּוֹת, הַצָּרוֹת עֲדַיִן גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת. עַל כֻּלָּנוּ לְהַמְשִׁיךְ לִזְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן לַה' שֶׁיִּשְׁלַח לָנוּ אֶת הַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ נוּכַל לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת מְאֻשָּׁרִים וּרְגוּעִים, שֶׁיִּשְׁלַח לָנוּ אֶת יְמוֹת הַגְּאֻלָּה. רַק אִם נַמְשִׁיךְ לִזְעֹק 'עַד מָתַי?' – הַגָּלוּת תִּפְגַּע בָּנוּ פָּחוֹת וְנִתְקָרֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה".
מתוך "תורתך שעשועי"
מאפשרים לכם לקבל
