לפני מספר חודשים איבדה חסידות חב"ד את אחד מהמיוחדים שבחבורה, ה'חוזר' הראשי של הרבי, הגה"ח ר' יואל כהן ע"ה. במלאות ימי השבעה לפטירתו פרסמנו כאן מספר מסמכים ועובדות על שנותיו הצעירות שקדמו לנסיעתו לחצר הרבי הריי"צ בניו יורק אותם ליקט החוקר החב"די הרה"ח ר' שניאור זלמן ברגר.

כעת אנו מפרסמים לראשונה מסמך חדש אודות מאמציו באותם ימים לנסוע לרבי.

המסמך הינו מתוך ספר חדש העומד לראות אור בימים הקרובים בשם "אוצרות" החושף לראשונה את ארכיונו העשיר והמרתק של הרה"ח ר' אברהם חנוך גליצנשטיין ע"ה, ופורש שורת שליחויות, גלויות ועלומות, סיפורים מרתקים והוראות מיוחדות בהם היה מעורב בהוראת הרבי.

בספר החדש מתוארים בין היתר מאמציו המתמשכים של הרב חנוך גליצנשטיין - אז תמים בישיבת תורת אמת במאה שערים – לנסוע אף הוא לחצר הרבי הריי"צ בניו יורק.

בעודו מנסה להשיג את המסמכים והאישורים המיוחלים, קיבל ר' חנוך מכתב מהתמים יואל כהן, לימים ה'חוזר' הראשי של הרבי:

ב"ה ליל ה' פ' תצוה [=ט' אד"ר] תש"ח

כב' הב' החשוב מר אברהם חנוך נ"י

להיות ששמעתי שמתכונן הוא לנסוע לארה"ב אני מבקש שיודיעני את הפרטים שבזה היינו איך אפשר לנסוע כעת כי כפי שאומרים א"א לנסוע כלל ומספרים גם אשר אצל כמה קרעו הפספורט אשר ע"כ הנני בזה מבקשו אולי ידוע לו באיזה אופן אפשר לנסוע. שיודיעני ע"י מכתב.

אם כב' רוצה שזה יהי' בסוד מפני נחיצות הענין אוכל להבטיחו אשר זה יהי' בסוד כפי שיכתוב.

אבקשו עוד הפעם שיודיעני זאת מהר כי זה נחוץ לי לדעת.

בתודה למפרע יואל ב"ר רפאל הכהן

מכתבו של הת' יואל כהן לת' אברהם חנוך גליצנשטיין

על צידו השני של המכתב הוסיף לכתוב גם אביו של התמים יואל, הרה"ח ר' רפאל נחמן ע"ה:

ב"ה עש"ק

ידידי התמים מו"ה א"ח שי'

שלום וברכה! להוסיף על מכתב בני יואל שי' הנני באתי לבקשך להודיע לנו, א') אם אפשר להגיע להקנסול האמריקאי ז. א. אם יש דרך בטוחה בעז"ה ללכת אליו בין יהודים, ב') אם ידוע לך בדבר מה שיש שמועות שמטעם ההגנה אין נותנים לצאת מן הארץ, אם זה חל גם על אלו שיש להם שחרור ג) אם נותנים לצאת מירושלים לת"א לזה שמראה תעודת זהות שהוא מתל אביב, ומה שאתה יודע, ואם אפילו אינך יודע נא להשיב תיכף.

ידידו

רפאל נחמן כהן,

ד"ש לאביו שי'

תוכל למסור כ"ז לחתני מוה"ר ברוך [=פאריז] שי' והוא יכתוב לי.

מכתבו של הרה"ח ר' רפאל נחמן כהן לת' אברהם חנוך גליצנשטיין

כפי הנראה בהמשך למאמצים אלו התעניין הרבי הריי"צ במכתב מיום י"א מנחם-אב אותה שנה אצל מנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב, הרה"ח אליעזר קרסיק ע"ה, אודות לימודיו של הת' יואל כהן (ראה צילום המכתב שהתפרסם בשעתו על ידי ר' שניאור זלמן ברגר).  

להבנת הקושי בנסיעה באותם ימים יש לציין, כי היו אלו ימיו האחרונים של המנדט הבריטי בארץ, כשבתוך כך גיבשו תנועות המחתרות דאז את השלטון הישראלי החדש. היות שכבר אז שרר ברחובות מצב מלחמה לא פשוט, חפצו המחתרות לגייס לשורותיהם יהודים רבים ככל האפשר, ולשם כך אף מנעו בכל האמצעים שעמדו לרשותם את בריחתם ועריקתם של יהודים מחויבי גיוס לחו"ל.

עם עזיבתם של הבריטים וכינון השלטון הישראלי – הוטלו תקנות חירום במסגרתן נאסר באופן רשמי על כלל התושבים היהודים לעזוב את הארץ, מלבד בעלי אישור מיוחד. כך נמשך הדבר במשך כמה שנים עד להשתפרות המצב הכלכלי והביטחוני. 

כרזה שפורסמה בי"ד אדר א' תש"ח בכל רחבי הארץ מטעם "מרכז המִפקד לשרות העם" (מערך גיוס כללי שהוקם מטעם הנהגת היישוב היהודי וארגון "ההגנה") האוסר את היציאה מהארץ (באדיבות אתר מכירות 'קדם')