יהודי שהיה עשיר גדול מאוד, ירד מנכסיו והגיע עד לפת לחם. הוא נכנס אל הבעל שם טוב וביקש את ברכתו. הוא שפך את ליבו ואמר לבעל שם טוב: "למה זה קרה לי? למה אלוקים עשה לי את זה? מאיגרא רמה לבירא עמיקתא!". אמר לו הבעל שם טוב: "זה קפידה מן השמיים, כי כשאתה לפני כמה שנים ישבת עם החברים שלך, והרחתם טבק מתוך קופסת כסף מהודרת, עבר לידכם איזשהו קבצן, ניגש אליך וביקש קצת טבק. ואתה, לא היה מהכבוד שלך לעזור לאותו קבצן, דחית אותו ואפילו סגרת את קופסת הטבק בפנים שלו. ולכן, אלוקים הפך לך את המזל, ועכשיו אתה קבצן עני".

היהודי נדהם, ושאל את הבעל שם טוב: "מה התיקון שלי?". אמר לו הבעל שם טוב: "אתה צריך למצוא את אותו קבצן שפגעת בו, ואתה תבקש ממנו עכשיו טבק והוא יסרב לך. זה יהיה התיקון שלך, ככה אתה תרגיש את העלבון והפגיעה הקשה שאתה פגעת בו". מיד יצא היהודי לחפש את הקבצן, ואז הוא שמע שאותו קבצן התהפך מזלו, אלוקים האיר לו את המזל והוא הפך מקבצן לעשיר גדול מאוד. ולא סתם הוא נהיה בעל ממון, הוא גם בעל חסד גדול, שכל מי שפונה אליו, הוא עוזר לו.

חשב לעצמו היהודי: "אני צריך למצוא הזדמנות מיוחדת בכדי לבוא ולבקש ממנו את הטבק. שהרי אם אני אבוא אליו ביום רגיל, הוא בוודאי ייתן לי". הוא שמע שאותו קבצן שהפך לעשיר, מחתן את הבת שלו, ועלה במוחו רעיון: "אני אגיע אליו באמצע החתונה, כשהוא עסוק וטרוד, ואז בטח הוא יסרב לי". כך עשה: הגיע היהודי אל אותו האדם באמצע החתונה, וביקש: "אתה יכול לתת לי בבקשה קצת טבק להריח?". הקבצן שהתעשר ענה בחיוך: "בוודאי, בשמחה". הוא הוציא מיד את הקופסה, ונתן לו להריח.

היהודי נפל והתעלף. כשהעירו אותו, סיפר היהודי לקבצן שהתעשר את כל מה שעבר עליו, ואמר לו: "אני באתי אליך בכדי לקבל תיקון, בכדי שאתה תסרב לי, ואתה נתת לי! אם כך, אני לעולם לא יחזור להיות עשיר". שמע זאת הקבצן שהתעשר, וענה: "הרי כל העשירות שלי באה בגללך, בגלל המעשה שאתה עשית. אם כן, אתה חלק מהעשירות שלי, ולכן אתה תהיה שותף איתי. אני אדאג שגם אתה תהיה עשיר". אמר, וכך עשה.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המחילה המאוד מיוחדת של יוסף לאחיו. לא רק שהוא מוחל וסולח להם בלב שלם, הוא עוד גומל להם טובה תחת רעה. מכאן מלמד אותנו בעל התניא יסוד מאוד חזק - אם מישהו פגע בנו, ובלב עולה לנו רגש של טינה ושל כעס, ואף מחשבות לנקום להשיב לו כגמולו ח"ו, אומר בעל התניא: עלינו לעשות מאמץ אדיר, ועל ידי 'מוח שליט על הלב', לא להחזיר רעה למי שפגע בנו, אלא אדרבה, לגמול לו טובה.

בזוהר הקדוש מבואר כי יוסף גמל טובה לאחיו תחת הדברים הלא טובים שהם עשו לו, מפני שיוסף הבין שהכול מגיע מן השמיים. כך עלינו להבין כי אם כך נגזר עלינו משמים, עלינו להבין ולחקור מה נוכל ללמוד מהמצב הזה, וכיצד נוכל בסופו של דבר לצאת ממנו מחוזקים עוד יותר.