פגשתי לפני כשנה יהודי וכך הוא סיפר לי: "אני בן ארבעים ושתיים. אני חי ברוך השם באושר ועושר, יש לי אישה טובה ופרנסה מבורכת.

בחיי הגשמיים לא חסר לי כלום, אבל בחיי הרוחניים אני מרגיש שמשהו לא תקין אצלי ומשפחתי. משהו אחד מפריע לי וזה המצפון שלי. אני נקרא יהודי פתוח. יהודי מודרני.

אני מתפלל שלוש תפילות במניין, לומד שיעור דף היומי בכל יום. אבל מצד שני אני יכול לראות סרטים, סדרות, תוכניות טלוויזיה לסוגיהם. וכמובן שיש לי פייסבוק פתוח.

ואף אני יכול לצאת עם אשתי וחברים לכל מיני מקומות לא כשרים במיוחד כמו הופעות מעורבות.

אני אגיד לך את האמת, שנים רבות חייתי בצורה הזו – מצד אחד אני מחשיב את עצמי כיהודי אורטודוקסי ומצד שני אני מתנהג קצת אחרת, אבל זה פשוט לא הפריע לי צורת החיים הזאת.

חבריי בסביבתי כך התנהגו. והיינו יוצאים ומבלים יחד, ומה שלהם לא הפריע גם לי לא הפריע.

נראה לי שחיי היו ממשיכים כרגיל אבל משהו קרה שגרם לי לחשוב מחדש וזה הילדים והילדות שלי.

פתאום אני שם לב שממש כמוני כך גם ילדיי. הם חוזרים מהישיבה או מהסמינר והם יושבים וצופים סדרות, טלוויזיה, סרטים וגם לפעמים סרטים לא הכי צנועים (אבל בעצם אין כמעט היום סרט שהוא נקי).

ואז נפל לי האסימון - מה קורה לי? איזה דור אני מגדל? כך אני רוצה שייראו ילדיי, נכדיי, דור ההמשך שלי?! אני גם רואה את דור ההמשך של הילדים של חבריי, וזה לא נראה לי מציאה גדולה!

אני מרגיש מצוקה נפשית בגלל זה. בפרט אחרי שהלכתי לרב אחד שאמר לי: 'כל מה שאתה עושה זה לא שווה, אם אתה חי כך. או שאתה יהודי חרדי או שלא!"

דיברתי עם אותו יהודי שיחה ארוכה וכך אמרתי לו: חשוב שתדע ואל תוריד מעצמך את כל הדברים הטובים שאתה עושה שזה לימוד תורה, תפילות, שמירת שבת, מצוות צדקה, ועוד ועוד. אשריהם ישראל שמלאים מצוות כרימון. 

אתה מכבד את אשתך, דואג לה, יש ביניכם כימייה ושלום בית, חסד ד'.

אל תחשוב לשנייה שבגלל שאתה עושה משהו אחד שהוא לא בסדר אז זה מוריד ממך את כל הטוב שאתה כן עושה. כל טוב שאתה עושה ואפילו גם במחשבה זה נשאר לנצח, וזכית לקיים את דברי הבורא ולקבל על כך שכר.

דברים אלו מובאים בכל הספרים, שכל דבר הכי קטן שאדם עושה זה נצח. והשם יתברך שמח בכל דבר הכי קטן שאתה עושה.

דבר שני יש פה עניין עמוק שלחיות כך את החיים - כשאתה מחשיב את עצמך כיהודי אורתודוקסי - ואין שום מצפון או אפילו הרגשה קטנה שזה לא בסדר כך לחיות, כך השם לא רוצה שנחיה.

כאשר אתה חי כך לכתחילה זו בעיה, כי אז אתה לא מבין שיש פה בכלל טעות שלך ולא תעשה פעולות לשנות את המצב שלך.

אם אתה אומר אני רואה סרטים, סדרות, אבל אני יודע שזה לא המצב שכך השם רוצה, אבל קשה לי, אני מנסה לאט לאט להתגבר על עצמי. אז זה כבר אחרת.

אבל כאשר לכתחילה כך בנויים החיים שאין לי בעיה אחרי סרט להתפלל בלי שום מצפון זו בעיה.

כאשר אדם נמצא ביער והוא לא יודע לאיפה ללכת, גם אם הוא טועה והוא הולך מידי פעם בדרך לא נכונה בגלל כל מיני סיבות הוא יודע שהוא טועה וזו לא הדרך הנכונה ללכת בה. ותמיד הוא שואף ללכת בדרך הנכונה, לפחות הוא מנסה.

אבל כאשר לכתחילה הוא הולך בדרך הלא נכונה והוא חושב שכך זה בסדר אז...

אין בעיה עם קשיים ועם נפילות זה חלק מהחיים וכל אחד מסיבותיו שלו. 'שבע ייפול צדיק וקם' אמר החכם מכל אדם אבל כל זה כאשר אתה יודע מה הדרך שלך בחיים, מה הכיוון שלך בחיים, אבל אם אתה נופל לכתחילה כי אתה חושב שזו הדרך זו כבר בעיה.

היום לדעתי נהיה סלט אחד גדול צריכה להיות ברורה הדרך זה לפני הכול, והכול יבוא מאליו בעזרת הבורא.

תהיה יהודי לפי השולחן ערוך, תשתדל לפחות לחיות כך. תשאף לכך.

יש סיפור ידוע על הרבי  שהגיע אליו יהודי בשאלה מה לעשות: קשה לו להפסיק לראות טלוויזיה אבל מצד שני הוא יודע שזה לא טוב לחינוך ילדיו.

אמר לו הרבי כך: אם אתה תהיה מאתיים אחוז רוחני הבן שלך יהיה מאה אחוז רוחני, אם אתה תהיה חמישים אחוז רוחני אז הבן שלך יהיה אפס, אם אתה תהיה אפס אז הבן שלך יהיה מינוס...

אותו הדבר לגבינו איך שאנחנו נהיה מבחינה רוחנית אז כך הילדים שלנו יהיו - פחות חצי. ואם הילדים שלנו יהיו חצי ממה שאנחנו אז מה יהיה עם הנכדים שלנו. 

זה לא אומר שלהיות רוחני שצריך לסגור ולכלוא את נפשנו ונפש ילדינו. מותר ואף חובה לתת לנפש שלנו את מה שהיא צריכה כדי להשתחרר. דברים כמו התעמלות, מוזיקה, חוגים וכו'.

ומי שקרא את מאמריי הקודמים יודע מה דעתי בעניין האוכל לנפש בכדי שיהיה כוח ללמוד תורה ולקיים מצוות.

זה לא קשור אחד לשני.

הלוואי שנזכה להיות יהודים אמיתיים יראי שמים מתוך שמחה ואמונה.

שבוע טוב לכל עם ישראל הקדושים, שבוע של בריאות איתנה ושמחה, שבוע של שלום ובשורות טובות.

לתגובות: [email protected]