עדות מרתקת: "הרבי עבד עבור חיל הים באולם שורץ חולדות.."
הרבי במספנת חיל הים
לא רבים יודעים כי במהלך השנים הראשונות לבואו של הרבי לארצות הברית, עסק הרבי בהנדסת אוניות עבור חיל הים האמריקאי. הרבי, שהשתדל שלא להתבלט באותם שנים, נהג להגיע מידי יום לבניין המספנה של חיל הים בברוקלין; שם, לצד אלפי עובדים אחרים, סייע הרבי למאמץ המלחמתי של ארה"ב, שלחמה באותם ימים כנגד גרמניה הנאצית ובני בריתה.
לא ידועים לנו פרטים רבים מעבודתו זו של הרבי, אך עדויות מעטות מצידם של כאלו שעבדו לצידו במספנה מגלים טפח מהנהגתו בשירות חייל הים של ארצות הברית.
רוחות של אנטישמיות בניו יורק
את אחת העדויות, סיפק יהודי בשם מילטון פכטר שעבד לצידו של הרבי בשירות חיל הים האמריקאי. בראיון שהעניק לרב אליעזר זקליקובסקי הוא סיפר כך:
"עבדתי במספנת חיל הים של ברוקלין, מינואר 1943 עד יוני 1945. צורפתי לעבודה לאחר שהתברר לי כי לצבא היה מחסור בעובדים בתחום ההנדסה. במספנה של חיל הים בברוקלין בנו את ספינת המערכה 'מיזורי' - זו ספינת הקרב שעליה קיבל לאחר מכן הגנרל מקארתור את כניעת היפנים לאחר המלחמה - והם עבדו גם על ספינת מערכה קטנה יותר, ה'איידהו', וכן נושאת מטוסים, שאינני זוכר את שמה.
ספינת הקרב 'מיזורי' שהרבי עסק בתכנונה
"קיבלתי את תעודת ההכשרה שלי מוקדם כדי שאוכל להצטרף לעבודה, והגעתי לעבוד שם, בבניין 3, בשדרת פלאשינג. הבניין, הוא בניין ענק, שעומד באותו המקום עד היום. זה היה מעין מפעל ענק - עבדו שם 77,000 איש - ובמחלקה שלנו היו כחמישים מהנדסים ובעלי מלאכה, מחולקים שווה בשווה בין יהודים לגויים. אני מזכיר זאת כי באותה תקופה, הגויים הביטו על היהודים בשימת-לב, תמיד עקבו לראות מיהו יהודי. שררה אז אנטישמיות במידה רבה.
"[..] היום זה שונה. היום זה שונה לגמרי. אבל אז, אתה נמצא בחדר עם 50 איש, כולם יודעים מי הם הגויים ומיהו יהודי... העובדה שאנשים היו כל כך עסוקים בעבודה סביב המאמץ המלחמתי, הפיגה קצת את האנטישמיות שהשתוללה בעיר ניו יורק לפני המלחמה, אבל זה עדיין היה שם.
"האיש הזה ראוי להערצה"
"החלק שבו עבדתי הופרד מחלק שבו עסקו בחשמל, באמצעות גדר עץ בגובה כשלושה מטרים. במדור ההוא ישבו כשלוש מאות איש ליד שולחנות שרטוט. פניתי אז לאיש שלידי, ואמרתי, מה הם עושים שם? והוא אמר שכולם עושים דיאגרמות חיווט עבור הספינות, בעיקר עבור ספינת הקרב 'מיזורי'. כדי לבנות ספינה, נדרשת עבודה רבה מאוד של חיווט חשמלי.
"אני מסתכל, ורואה למולי שלוש מאות אנשים בחולצות לבנות - באותם ימים רוב האנשים לבשו חולצות לבנות - ובאמצע יושב בחור עם זקן שחור, פאות, כובע שחור וחליפה שחורה.
"אני פונה לבחור שלידי, ושואל: מי זה?
"הוא אומר, "הוא רב, והוא גם מהנדס חשמל, בוגר הסורבון". הסתכלתי עליו, ואני אומר לעצמי - האיש הזה ראוי להערצה. אילו אני הייתי יושב בין אותם מאות עובדים, לא הייתי מסוגל לעשות זאת כשאני עטור פאות וזקן, ולהרגיש בנוח. ואילו הוא - ישב שם רגוע כאילו הוא יושב בין אנשים מסוגו. וזה ממש הדהים אותי.
היחיד שלא עבד בשבת וחג
"אז ניגשתי והצגתי את עצמי. הוא אמר לי שקוראים לו שניאורסון. אבל הוא לא אמר לי שהוא חתנו של הרבי מליובאוויטש, ולא שאלתי אותו. אף אחד לא ידע, למיטב ידיעתי.
"הוא דיבר בשקט, הוא היה 'ג'נטלמן' והיו לו שתי עיניים שהביעו חכמה רבה. הוא היה אדם מאוד עצמאי. לא עניין אותו מה חושב האדם שיושב לשמאלו, או מי שנמצא לימינו. הוא היה מרוצה מדרכו שלו, וברור שהוא היה בעל כוחות פנימיים. זו הייתה עבורי קרן אור גדולה, לראות אדם הנמצא בסביבה כל כך שונה, ובכל זאת הוא כל-כך שליו ובטוח בדרכו.
אזור המספנה באותה תקופה
"בימי שישי הוא יצא מוקדם ממקום העבודה לקראת שבת. בשבת הוא לא הופיע, וכך גם בחגים יהודיים. הוא היה הבחור היחיד שקיבל את הפריווילגיה הזאת. אף אחד אחר לא נעדר בשבתות או ימי שישי וחגים. למעט אדם אחד, הוא.
"באתי לבניין המספנה מספר פעמים בימי ראשון כדי לפגוש שם כמה אנשים, וראיתי אותו יושב שם לבדו באולם העצום הזה [= בארצות הברית יום ראשון הוא יום חופש]. הו, זה היה באורך של רחוב שלם, הבניין הזה. זה היה בניין ענק.
"הוא הגיע ביום ראשון, אני מניח כי הוא לא בא בשבת. והוא עבד לבדו ביום ראשון. אני אגיד לך דבר אחד - לרבי היה הרבה אומץ, אם הוא ישב שם לבדו בכל ביום ראשון. החולדות שהתרוצצו שם באולם היו ענקיות. והוא ישב לבדו, משרטט את הקווים לחיווטי החשמל השונים שנפרשו בספינה. גם אילו נתת לי מיליון דולר, לא הייתי מעז לשבת שם לבדי ביום ראשון..
"הרבי תמיד היה רבי.."
"לא ראיתי אותו הרבה, כי הוא מעולם לא הגיע לקפיטריה. הוא לא היה הולך לקפיטריה; זה לא היה כשר. משום כך לא נפגשתי לשיחה עמו כמעט - רק שלוש פעמים בסך הכל. אבל כמו שאמרתי, התרשמתי מאוד מהשלווה שלו. אתה צריך להבין - אילו הוא היה יושב בין שלוש מאות בחורים עם זקן והוא היה רגוע לחלוטין, זה היה דבר אחד. אבל לשבת בין שלוש מאות גויים, לא מודע לחלוטין לכל מה שמסביבו, זה היה משהו שהדהים אותי.
"מאוחר יותר, כשקראתי בעיתון שהוא הפך לרבי, לא הופתעתי; ראיתי שהוא איש מבריק וברור היה לי שיש לו הרבה כוחות פנימיים.
הוא יכול היה להמשיך לעבוד כמהנדס. היו לו היכולות. מתמטיקה הוא ידע יותר מרוב האנשים שהיו שם. הוא היה אמנם מהנדס במקצועו אבל אלו לא היו החיים שלו, הכשרון הזה לא עמד בראש סדר העדיפויות שלו. חייו היו חיים של תורה ולא של הנדסה. היו לו תחביבים, והנדסה הייתה אחד מהם, אבל בנשמתו הוא היה רבי. לפעמים הוא היה מהנדס, אבל הרבי תמיד היה רבי".
יששכר מתעניין בזבולון..
שנים רבות לאחר מכן, במהלך חלוקת דולרים של יום י"ד שבט תשנ"ב, עבר לפני הרבי אחד מאנשי חיל הים הישראלי, וביקש ברכה עבור עבודתו ועבודת חבריו בחיל הים. בין הדברים, התייחס הרבי לשאלתו של אותו אדם אודות עבודתו עבור חיל הים האמריקאי.
צפו בקטע המיוחד
מאפשרים לכם לקבל
