העסקן שהתחנן:

הצטרפו להקמת כפר חב"ד!

איש חסיד היה, ושמו אליהו צבי דונחין. בימינו-אנו לא רבים הם המכירים שם זה, שהיה סמל ומופת לעסקנות יהודית; אך בדורות קודמים - עד לפני כשבעים שנה - הכירו כל עסקני היישוב היהודי בתל אביב את שמו של החסיד החב"די הנמרץ.

כמו מרבית חסידי חב"ד בזמנו, התחיל ר' אליהו צבי את דרכו כבן למשפחה חב"דית שהתגוררה ברוסיה. משפחתו' שהתגוררה בויטבסק, הייתה מגזע חסידי חב"ד מזה דורות; סבו רבי צבי-הירש דונחין, היה מחשובי חסידי הצמח צדק לצד היותו בן בתו של ה'גאון מוילנה'. לא ייפלא שמקור שמו של החסיד דנן 'אליהו צבי', מגיע מסבו זקנו, הגאון המפורסם.

עסקן נמרץ

עוד מימי שהותו על אדמת רוסיה, התפרסם ר' אליהו צבי בעסקנותו ובפעולותיו למען הכלל. לא רק זו, היה ר' אליהו צבי גם תלמיד חכם שידיו רב לו בתורת הנגלה והחסידות. שמו יצא לתהילה, וכאשר הגיע לורשא, העיר הפולנית הגדולה, היה עד מהרה לאחד מעסקני חב"ד המפורסמים בעיר, שקנה לו שם בזכות ביתו שהיה פתוח לרווחה ועזרתו הרבה לנצרכים ונדכאים.

אהבת ארץ ישראל בערה בליבו של ר' אליהו צבי, ובשנת תרצ"א ארז את מטלטליו ועלה לארץ הקודש. כמו בורשה, גם כאן התערה החסיד הנמרץ בין ראשי היישוב היהודי בתל-אביב ונעשה לאחד העסקנים המפורסמים שפעל במרץ למען היהדות הנאמנה בכלל, ולמען חסידות חב"ד בפרט.

הצעת יחיד. קטע ממכתבו בעיתון 'הבקר', כ״ח בחשוון תש״ה

כפר חסידי ברוסיה

בסביבות שנת תש"ה, עלה רעיון מקורי במוחו של ר' אליהו צבי, שהוא ביקש לשתף בו אחרים כדי להביאו לידי ביצוע. על גבי העיתונים הוא פרסם את קריאתו הבאה:

"החסידות העמידה את אהבת א"י במרכז תורתה. בהרבה אמרות ופתגמים הביעו גדולי האדמו"רים את כיסופיהם הלוהטים לארץ הקודש. רבים מהם עלו בעצמם ועוררו את חסידיהם לעלות ולחונן את עפר ציון. מסורת קודש זאת צריכה לעורר גם בזמן הזה להלכה ולמעשה, היינו: ליסד ולכונן ישובי חסידים בארץ ישראל.

[. .] זכורני שלפני חמישים שנה עשיתי במושב דרויסק אשר בפלך וילנא שכל יושביו היו עובדי אדמה, כולם יראי ה' ותמימי דרך. ובעיר הסמוכה ברסלה, שהייתה מאוכלסת חסידי חב"ד, היו התושבים עוסקים בדיג (המקום היה מלא אגמים עשירים בדגים) לצרכי אספקה עצמית וביחוד לצורכי אקספירט. בין הטלת הרשתות לתוך האגם והוצאתן ממנו - היו עוסקים בחברותא בלמוד ועיון רב מ"תורה אור" וליקוטי תורה וכו' ובחזרה על מאמרי חב"ד.

היהודים הכשרים והנלבבים ההם עומדים לנגד עיני בבואי להציע בפני צבור החסידים בכלל, וחסידי חב"ד בפרט, לייסד ישובים חקלאיים של חסידים. ישובים אלה, ישמשו לאות ולמופת בהליכות חייהם בחומר וברוח גם יחד". 

"קיבוצים חב"דיים"

בהזדמנות אחרת כתב ר' אליהו צבי תחת הכותרת "לאירגון קיבוצים חב"דיים":

בהזדמנויות שונות כתבתי וגם הטפתי לרעיון אירגון עבודת האדמה בקרב חוגי אנשי החב"ד בארצנו, ויש לציין בצער רב שהדברים שלי לא מצאו את ההד הראוי.

[..] ביחוד עכשיו, עם החורבן הגדול של תפוצות הגולה, כשאלפים מיוצאי חלציהם של אנשי חב"ד באים ארצה תוך רצון עז להמשיך בארחות חייהם על פי דרך החסידות, כך שעבודת הבורא תשתלב אצלם יחד עם עבודת האדמה בארץ האבות, - האם לא מחובתנו הוא לסייע לאחינו מאנשי חב"ד להתיישב בארץ על בסיס של קיבוצי חב"ד שיצטיינו בתורה ובעבודה ובמידות טובות? הרי קיבוצים אלה, מלבד ערכם הרב בבנין הארץ, ישמשו סמל ומופת לחיזוק והמשך המסורת החסידית במקובלת מדור דור.

ולכל אלה מאחינו שניצוץ החב"די חי בנפשם אני פונה בקריאה: הבה נתכנס יחד ונדון בשאלה החשובה של אירגון התיישבות אנשי חב"ד בארץ האבות על בסיס של קיבוצים חב"דיים, ואם נקדיש לרעיון זה את מרצנו והתלהבותנו הרי בעז"ה נשיג את מטרתנו, ויפה שעה אחת קודם!

בודד במערכה

אלא שההיענות הייתה חלשה. למרות שרבים היו חסידי חב"ד (על-כל-פנים יהודים מגזע חב"ד) בארץ הקודש, לא הצטרפו כמעט אנשי מעשה תחת דגלו של ר' אליהו צבי, וכחלוף מספר שנים בהם שב וניסה להפיץ את רעיונו, הוא נאלץ לגנזו במר ייאושו.

שנה-שנתיים לאחר מכן ניתן היה עוד למצוא איזכורים במכתבים שכתב העסקן המבוגר בעניין, אך אלו לא מצאו את דרכם לליבם של שאר חסידי חב"ד בארץ.

ראוי לציין גם, כי בתקופה אחרת ביקש אותו עסקן נמרץ שהיה כנראה בעל מעוף, לייסד אגודה שתחתיה יסתופפו כל המשייכים עצמם לחסידי חב"ד בארץ. גם יוזמה זו לא צברה תאוצה.

החלום הופך למציאות

בחודש ניסן תש"ט, כאשר היה ר' אליהו צבי כבר מבוגר ושבע ימים, נהרג החסיד הנמרץ בתאונה מצערת כתוצאה מפגיעת אופנוע. חודש לאחר מכן, עלו החסידים הראשונים על אדמת כפר חב"ד. ר' אליהו צבי לא זכה לראות בעיניו כיצד חזונו הגדול מתממש והופך למציאות.

•

יריעה נפרדת נדרשת לתיאור דמותו המרתקת של ר' אליהו צבי דונחין, בתוך שאר אנשי חב"ד בעיר תל-אביב באותם שנים, ועוד חזון למועד בעז''ה.