לפני חודש, בעת כינוס השלוחים, נסעתי באחד מן הבקרים אל האוהל הקדוש של הרבי. הנסיעה היתה ב'בוס' הפינתי המוכר, שאל תוכו מצטופפים חסידים, שלוחים ואנשי מעשה העושים את דרכם אל הרבי והנסיעה עד לציון אורכת כמחצית השעה.

בנסיעה האמורה התיישבתי בין קבוצת חסידים שלא הכרתי אותם אישית ומשום מה החלה להתפתח בינינו שיחה חסידית מעניינת שעסקה בחסיד הדגול והנודע רבי חוני'ע מרוזוב ובני ביתו. כמה מהיושבים תרמו כל אחד איזה סיפור או שניים, סיפורים מכוננים ומטלטלים שאת חלקם הכרתי וחלקם היו עבורי חדשים. השיחה הזו התפתחה למעין 'התוועדות זוטא' וכביטוי החסידים 'התוועדות על יבש'.

בין הדברים שהוזכרו שם היתה התבטאות נדירה ביותר על גדלותו של החסיד ר' חוני'ע למה שכתב האדמו"ר הקודם בספר המאמרים תרס"ג חלק ב ע' שצג:

"זה היום שקויתי לו, הוא בא ויחייני, היות כי מאוד חפצתי באמת לאמתו להשיג לי חבר טוב ומועיל, והנה הצעתי דברים לפני אלחנן דוב מאראזאוו, אברך נכבד ומרומם פרי בית מדרשינו, ועוד לא חפץ מכמה טעמים שונים, והיום בא והגענו לעמק השוה, יתן ה' שיהיה בהצלחה רבה."

אלו דבריו הנפלאים של הרבי הקודם שכתב על שמחתו הגדולה, שנתקבלה הצעתו לר' חוני'ע להיות לו לחבר...

ר' חוני'ע סירב להיות לחבר לרבי הקודם עוד קודם נשיאותו שכן חברות וידידות שכזו יכולה לפגום בהערכה האמיתית שהיתה לו לבנו יחידו של נשיא הדור ורק משהפציר בו רבות הסכים ר' חוני'ע להקריב את רצונו כדי להועיל לבן הרבי.

הקרבתו זו דמתה להקרבתו כשנקרא ע"י הרבי הרש"ב להיות לו למזכיר ולמנהל עניינים הקרובים לו. ר' חוני'ע ידע שלהיות 'שמש' של הרבי, הדבר פוגם בהתקשרות של חסיד לרבו, אך משנוכח לדעת כי זהו רצונו הנחוש של הרבי הרש"ב, הקריב את 'חסידותו' למען רצון הרבי. 

•

סיפור נוסף סופר על כך שאשתו של ר' חוני'ע נכנסה ליחידות יחד עם ילדיה אותם גידלה לבדה שכן בעלה ר' חוני'ע נאסר באותם הימים ושהה במאסר. היא גידלה לא רק ילדיה שלה אלא גם את ילדי בעלה מזיווג ראשון.

היחידות האמורה התקיימה בסמוך למאסרו של הרבי הקודם ומרת ברכה מרוזוב ביקשה ברכה עבורה ועבור ילדיה. בנה שלימים הפך להיות ממשפיעי 770, רבי שלום מרוזוב בהיותו ילד קטן הרגיש מאוד נוח בחדר היחידות וכשזו הסתיימה הוא לא הסכים לצאת.

כשאמו נטלתו בידו וביקשה להוציאו הוא החזיק בחזקה בכיסא שבחדר. הרבי הקודם שהבחין בכל המתרחש אמר לאמו על הילד 'שלום': "אנחנו עוד נתראה!"

מיד למחרת אסרו את הרבי הקודם ומאז נפרדו דרכיהם כי הרבי יצא לאירופה ומשם לארה"ב. כעשרים שנה לאחר מכן הגיע הבחור הנעלה שלום מרוזוב לארה"ב ונכנס ליחידות לרבי הקודם ששה ימים לפני  הסתלקותו! דברי הרבי ש"אנחנו עוד נתראה" לא שבו ריקם.

•

מרגלא בפומיה דרבי חוני'ע: לשהות שנה בסיביר זו מצוה, לשהות שם שנתיים זו רשות ואילו שלש שנים בסיביר זה כבר "חיישינן ליוהרא"... הוא עצמו היה שלש שנים בסיביר.

•

בהיות רבי חוני'ע המזכיר של הרבי הרש"ב ואח"כ של הרבי הקודם נרקמה ידידות מיוחדת בין ילדותיו של רבי חוני'ע לבין ילדותיו של הרבי הקודם וביניהן כמובן הרבנית מרת חיה מושקא.

לרבי חוני'ע היו שתי בנות האחת שמה שרה והשניה שמה רחל לאה. שתי בנותיו עלו ברבות השנים להתגורר בארץ הקודש בשונה מכל בניו שהתגוררו בארה"ב וקנדה.

ביום מן הימים נסעה הבת רחל לאה מרוזוב לניו יורק כדי לפגוש באחיה ובני משפחת מרוזוב המורחבת לאחר זמן רב שלא פגשה אותם. בעת שהותה בשכונת קרונהייטס אצל אחיה, ניצלה את ההזדמנות והיתה מבקרת גם את הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה עמה היתה מיודדת עוד מקטנותה בהיותן ברוסטוב. כך היא זכתה לכמה ביקורים אצל הרבנית.

כל אימת שחזרה מביקור אצל הרבנית עטו עליה בני משפחת מרוזוב כדי לדלות ממנה כמה שיותר פרטים מאותן פגישות עם הרבנית.

באחד הימים כשחזרה מפגישה עם הרבנית שאלו אותה ה'מרוזוב'ים' על מה ועל מי היא שוחחה עם הרבנית באותו יום והיא סיפרה שהרבנית חיה מושקא שאלה אותה: "האם את זוכרת את אותו רגע קשה שהודיעו לנו על הסתלקות הרבי הרש"ב?, האם את זוכרת את אשר שוחחנו באותו הזמן ואת המקום שבו עמדנו?".

"ומה ענית לה?" שאלו ה'מרוזובים'. רחל לאה ענתה להם שהיא השיבה לרבנית בשלילה שלא זכור לה אותו מפגש.

ואז המשיכה לספר להם כי היא זוכרת היטב את המפגש ההוא אך היא לא רצתה להזכיר נשכחות ולהעלות בפני הרבנית את הרגע ההוא ולכן התחמקה מכך.

בני משפחת מרוזוב שהיו סקרנים לדעת על מה נסובה אותה שיחה עם הרבנית ביקשו ממנה לספר להם והיא סיפרה כי בעת שהרבי הרש"ב הסתלק הדבר גרם למפח נפש ולשברון לב אצל החסידים ואז הרבנית חיה מושקא שאלה אותה כדבר ילדה לחבירתה: "מה יהיה עכשיו?"

רחל לאה ממשיכה לספר לבני משפחת מרוזוב שהיא אמרה לרבנית שלפני שתביע את חוות דעתה על המשבר היא חייבת לראות את עיניו של הרבי הקודם. אם עיניו הן נוקבות וחודרות כמו של אביו הרש"ב, אם כך יש המשך לתנועת חב"ד והכל יבוא על מקומו בשלום.

רחל לאה ביקשה להכנס בעת ההתוועדות כדי לראות את הרבי הקודם ולבחון את עיניו הק', אך ה'ועד המסדר' לא איפשר לה משום שלא נותנים לקטנים להכנס פנימה.

את המפגש הזה ביקשה הרבנית הצדקנית להזכיר לה ולעורר בה נשכחות אך היא התחמקה מכך וכשראתה הרבנית שאינה חפצה לשוחח על כך הניחה לה.

•

יכולנו להמשיך עוד זמן רב 'להתוועד' ב'בוס' על דמותו הדגולה של רבי שלום ושל בני משפחתו בכל הקשור לרבותינו נשיאנו, אלא שה'בוס' בלם ועצר בפתח האוהל ובאחת נקטעה השיחה המרוממת הזו שאמנם הסתיימה אך היא הוסיפה להכנה החסידית המתבקשת לפני הכניסה אל הקודש פנימה.