בדוק את השעה המדויקת של 'השעה השביעית' באזורך
השעה השביעית בערב שבת היא הזמן בו עדיף להיזהר מלעשות קידוש (שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"א, ג')
הנוסחה לפיה מחושבים הזמנים באתר זה אושרה בידי הגרלוי"צ רסקין - לונדון, אנגליה.
בדוק את השעה המדויקת של השעה השביעית באזורך>>>לחץ כאן>>>
קידוש בשבת בשעה השביעית
הרב יוסף ש. גינזבורג
שאלה:
מה המקור לכך כי בחב"ד לא מקדשים בליל שבת 'בשעה השביעית', דהיינו בין השעות שש-שבע בערב בחו"ל ובין 17:40 ל-18:40 באה"ק, ומדוע הזמן שונה בין חו"ל לארץ ישראל? כמו-כן, האם יש חילוק אם מקדשים על יין אדום או על יין לבן?
תשובת הרב גינזבורג:
א. יש מקור לזה לכאורה בשו"ת מהרי"ל סו"ס קנב (בדפוס הישן: קסג). המקור הברור הוא בספר 'תיקוני שבת' מגורי האריז"ל, שהובא במג"א סי' רעא ס"ק א ובשו"ע אדה"ז שם ס"ג. מענות הרבי בנדון נלקטו ב'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א סי' קמא. בירור בנושא מופיע ב'התקשרות' גיליון שעט עמ' 16, והמובא להלן לקוח משם.
ב. הטעם שנאמר על הנהגה זו הוא, מפני שחז"ל מדברים על מלאך טוב (מזל צדק ומלאכו צדקיאל) ומלאך רע (מזל מאדים וס"מ המושל עליו) המלווים לאדם בליל שבת בדרך לביתו, ולכן אין מניחים שום שליטה למלאך הרע, לא רק ע"י הכנת "שולחן ערוך" וכו' כבגמרא, אלא גם ע"י שנמנעים מלקדש בשעה "שלו". וזה דומה לכו"כ זהירויות שונות שלנו בעניינים רוחניים הרבה יותר מ"מנהג העולם" (כמו במים אחרונים ונט"י שחרית וכו').
ג. מה שהסביר הרבי בקשר למה שאין נוהגין בזה בארה"ק, הוא מסוייג באם אכן זהו מנהג מקובל ובר-סמכא. וגם אז - אינו אלא לימוד זכות בלבד.
ד. אמנם בליקוטי מהרי"ח (ח"ב לב,ב) הביא, שרבים אינם מקפידים על כך במקום אורחים וכדומה. אבל לא ידוע לי על פתרון לפי מנהגנו, שלדברי הרב גרונר מקפידים ביותר בזה, אפילו בסיום תענית עשרה בטבת. רצוי לקבוע מראש לימוד או פעילות מתאימה אחרת לשעה זו.
ה. ב'קיצור הלכות' שם הערה 12 מבאר ש"חצות האמצעי" שלפיו נהגו בפועל לחשב את ה"שעה השביעית" הוא הממוצע בין זמן חצות האמיתי של היום הארוך בשנה לבין זמן חצות של היום הקצר בשנה. וכן מבאר שהשעון בארץ-ישראל מאחר בכ-20 דקות לעומת השעה העגולה האמיתית הנמצאת במעלת אורך 30 (אופק קהיר), ולפי זה החצות האמיתי הוא תמיד ב-11:40 לערך, ואילו בניו-יורק ההפרש הוא בכ-4 דקות איחור. ובכל מקום יש לבדוק לפי המצב שם.
ו. מפשטות העניין ומסתימת כל המקורות הידועים בנדון (כולל מה שאדה"ז כתב בסי' תעב סכ"ו ובסי' ערב ס"ד שמקדשין על יין לבן) ברור שאין לזה כל שייכות לאדמומית היין, וגם אם מקדש על הפת שייך חשש זה".
*הערת המערכת: דברי הרב גינזבורג הובאו בהקשר לעניין 'השעה השביעית' וצורת החישוב המובאת כאן לא קיבלה את אישורו או הסכמתו
מאפשרים לכם לקבל
