מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת השבוע וישב
הפרשה החסידית
פָּרָשַׁת וַיֵּשֵׁב
מָתַי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ עָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ בַּשָּׂדֶה, לְמָשָׁל – בְּאִסּוּף שִׁבּוֹלִים לַאֲלֻמּוֹת וּקְשִׁירָתָם יַחַד? הַאִם אַתֶּם רְגִילִים לִרְאוֹת אֶת הוֹרֵיכֶם אוֹ מוֹרֵיכֶם יוֹצְאִים אֶל הַשָּׂדֶה, לַעֲסֹק בְּאִסּוּף הַשִּׁבּוֹלִים?
מִסְתַּבֵּר שֶׁכֵּן. בָּעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, כֻּלָּנוּ מִשְׁתַּתְּפִים, כָּל הַזְּמַן. כַּמּוּבָן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה – הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח!
אַךְ לְאֵיזֶה 'שָׂדֶה' כַּוָּנָתֵנוּ, וּלְאֵילוּ שִׁבּוֹלִים?
חַנִּי הַקְּטַנָּה הִיא יַדְעָנִית גְּדוֹלָה. כַּאֲשֶׁר שְׁכֵנָתָהּ הַצְּעִירָה מוֹרָן מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת, חַנִּי מַגִּישָׁה לָהּ כּוֹס מַיִם וּמְבָרֶכֶת אִתָּהּ, מִלָּה בְּמִלָּה: "בָּרוּךְ אַתָּה... שֶׁהַכֹּל..."
אַחֲרֵי שֶׁמּוֹרָן הוֹלֶכֶת, חוֹשֶׁבֶת חַנִּי לְעַצְמָהּ: וְאֵיךְ אֲנִי מְבָרֶכֶת? הַאִם לֹא חֲבָל עַל כּוֹס הַמַּיִם שֶׁאֲנִי שׁוֹתָה, שֶׁאֲנִי לֹא הוֹפֶכֶת אוֹתָהּ לִקְדוֹשָׁה, כִּי לִפְעָמִים מֵרֹב מְהִירוּת אֲנִי מְבָרֶכֶת כָּךְ: "בּוּךְ, תָּה, נָי..." כָּךְ גַּם הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי מַפְסִידָה הִזְדַּמְּנוּת לִהְיוֹת לָשׁוֹן מְיֻחֶדֶת שֶׁמְּדַבֶּרֶת אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְגַם הַלֵּב שֶׁלִּי, צָרִיךְ לְחַכּוֹת לְפַעַם אַחֶרֶת כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ מִיהוּ בּוֹרֵא הָעוֹלָם. חֲבָל... מֵעַכְשָׁו, אַתְחִיל לְתַקֵּן זֹאת! בְּכָל שְׁתִיַּת מַיִם, כָּל כֻּלִּי וְגַם כּוֹס הַמַּיִם שֶׁבְּיָדִי, נִתְאַחֵד עִם ה'.
כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁהָעוֹלָם הַחָמְרִי שֶׁסְּבִיבֵנוּ מַעֲלִים עַל חֶלְקֵי קְדֻשָּׁה רַבִּים הַמְּפֻזָּרִים וַחֲבוּיִים בְּתוֹכוֹ. הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ הוּא, לִמְצֹא אֶת הַקְּדֻשָּׁה, לְנַעֵר מֵעָלֶיהָ אֶת הַהַפְרָעוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, וּלְאַפְשֵׁר לְכָל חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְאַחֵד עִם הָ'אֶחָד', ה' יִתְבָּרֵךְ. זֶה יָכוֹל לְהִתְבַּצֵּעַ בֵּין הַיְּהוּדִי לְבֵין עַצְמוֹ, כְּמוֹ אֵצֶל חַנִּי, וְזֶה יָכוֹל לְהִתְבַּצֵּעַ גַּם בְּאֹפֶן דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁל ר' דָּוִד הַמּוֹצֵא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְקוֹשְׁרָן לֶאֱלֹקוּת:
ר' דָּוִד הוּא יְהוּדִי יָקָר. לְכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו הוּא הוֹלֵךְ, הוּא נוֹשֵׂא אִתּוֹ אֶת זוּג הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ. עִם כָּל יְהוּדִי שֶׁאוֹתוֹ מִזְדַּמֵּן לוֹ לִפְגֹּשׁ, הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין. בִּזְכוּת חִיּוּכוֹ הַמְּלַבֵּב וְכַוָּנוֹתָיו הַטְּהוֹרוֹת, אֵין אִישׁ מְסָרֵב לוֹ. זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס הַמַּסִּיעוֹ צָפוֹנָה אוֹ בַּעַל קְיוֹסְק עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, הַמְּשֻׁתָּף לְכֻלָּם הוּא – שֶׁר' דָּוִד 'קוֹשֵׁר' אוֹתָם בְּעֶזְרַת רְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין לַה' אֶחָד.
גַּם חַנִּי וְגַם ר' דָּוִד עוֹסְקִים בְּעֶצֶם בְּאִסּוּף הַ'שִּׁבּוֹלִים' לַ'אֲלֻמּוֹת'.
בְּפָרָשָׁתֵנוּ, אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהָאַחִים 'מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים'. הֵיכָן הֵם עוֹשִׂים זֹאת? בַּ'שָּׂדֶה'. כֵּן, עַל כֻּלָּנוּ לְהִתְאַמֵּץ וְלָצֵאת אֶל הַ'חוּץ'. גַּם אַל הַ'חוּץ' הַפְּרָטִי שֶׁלָּנוּ, אֲבָל גַּם אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם מַמְתִּינִים לָנוּ יְהוּדִים טוֹבִים שֶׁ'נִּקְשֹׁר' אוֹתָם אֶל הָ'אֲלֻמָּה' הָאַחַת שֶׁל קְדֻשַּׁת ה'.
רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ מֵבִיא אֶת הַתַּרְגּוּם: "מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים – מְאַסְּרִין אֱסָרָן, עֳמָרִין (שִׁבּוֹלִים)". כְּלוֹמַר, אֶת הַשִּׁבּוֹלִים שֶׁאוֹסְפִים קוֹשְׁרִים בְּקֶשֶׁר חָזָק וְיַצִּיב, קֶשֶׁר אֵיתָן שֶׁלֹּא יִפָּרֵם וְיִתְפָּרֵק כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא 'רוּחַ' פִּתְאוֹמִית. גַּם הַקֶּשֶׁר הַיְּהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת אֵיתָן וְיַצִּיב בִּפְנֵי כָּל 'רוּחַ שְׁטוּת'.
לָכֵן מִשְׁתַּמֶּשֶׁת הַתּוֹרָה דַּוְקָא בְּדֻגְמָא שֶׁל שִׁבּוֹלִים. כִּי הַשִּׁבּוֹלִים יְכוֹלוֹת לְהִזָּרַע בָּאֲדָמָה וּלְהַצְמִיחַ עוֹד שִׁבּוֹלִים:
שִׁעוּר הַ'תַּנְיָא' לִצְעִירִים כְּבָר נִמְשָׁךְ כְּמַחֲצִית הַשָּׁנָה. לְר' שִׁמְעוֹן, מַגִּיד-הַשִּׁעוּר, אֵין יְדִיעָה בְּרוּרָה עַד כַּמָּה מַשְׁפִּיעַ הַלִּמּוּד עַל הַצְּעִירִים וְעַד כַּמָּה הַקֶּשֶׁר הַחַם שֶׁלָּהֶם לְיַהֲדוּת הוּא אָכֵן יַצִּיב וַאֲמִתִּי. עַד שֶׁבָּא דָּן וְסִפֵּר לוֹ שֶׁבְּהַפְסָקוֹת הַצָּהֳרַיִם בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ הוּא עַצְמוֹ הֵחֵל לְהַנְהִיג אֲמִירַת 'דְּבַר-תּוֹרָה' קָצָר לְכָל הָעוֹבְדִים. עַתָּה ר' שִׁמְעוֹן רָגוּעַ – הַקֶּשֶׁר שֶׁל דָּן הוּא אֲמִתִּי וְיַצִּיב, כִּי הוּא קֶשֶׁר שֶׁל שִׁבּוֹלִים הַמַּצְמִיחוֹת שִׁבּוֹלִים נוֹסָפוֹת.
וּלְסִיּוּם, הָבָה נָשִׂים לֵב לְכָךְ שֶׁהַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה שֶׁאֵלֶיהָ מַגִּיעוֹת הָאֲלֻמּוֹת הִיא: "וְהִנֵּה תְּסֻבֶּינָה אֲלֻמּוֹתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי". כַּאֲשֶׁר מְגַלִּים אֶת נִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה הֶחָבוּי בַּיְּהוּדִי, יֵשׁ לְהָבִיאוֹ אֶל "אֲלֻמַּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק", וּלְלַמְּדוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַבִּטּוּל לִנְשִׂיא הַדּוֹר, יוּכַל לְהַגִּיעַ בְּקַלּוּת וּבִשְׁלֵמוּת לִהְיוֹת קָשׁוּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
מתוך "תורתך שעשועי"
מאפשרים לכם לקבל
